47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
סחר בינלאומי התקיים כמעט לאורך כל ההיסטוריה האנושית. סחר ימי ויבשתי ענף התקיים בעולם העתיק (דרך המשי ודרך הענבר), וכמה מן ה[[מעצמות]] והמדינות הבולטות ביותר לאורך ההיסטוריה ביססו חלק ניכר מכוחן על סחר כזה.
סחר בינלאומי התקיים כמעט לאורך כל ההיסטוריה האנושית. סחר ימי ויבשתי ענף התקיים בעולם העתיק (דרך המשי ודרך הענבר), וכמה מן ה[[מעצמות]] והמדינות הבולטות ביותר לאורך ההיסטוריה ביססו חלק ניכר מכוחן על סחר כזה.
חשיבותו הכלכלית, החברתית, התרבותית והפוליטית של הסחר הבינלאומי נמצאת בעליה מתמדת במאות השנים האחרונות, בזכות פיתוח מערכות [[בנק|בנקאות]] ו[[ביטוח]], [[תיעוש]] ו[[תעבורה]] ובמאה השנים האחרונות גם חברות וארגונים רב לאומיים. מגמת התגברות הסחר בחמישים השנים האחרונות, ובמיוחד פעילותם הגוברת של גופים על-לאומיים ובינלאומיים מכונה [[גלובליזציה]].
חשיבותו הכלכלית, החברתית, התרבותית והפוליטית של הסחר הבינלאומי נמצאת בעליה מתמדת במאות השנים האחרונות, בזכות פיתוח מערכות [[בנק|בנקאות]] ו[[ביטוח]], [[תיעוש]] ו[[תעבורה]] ובמאות השנים האחרונות גם חברות וארגונים רב לאומיים.
ה[[גלובליזציה]] היא תהליך של התגברות הקשרים בין מדינות. סחר בינלאומי הוא אחד האפיקים המרכזיים של הגלובליזציה, ובמיוחד התחזקות הסחר מאז תום מלחמת העולם השנייה. אבל הגלובליציה אינה מוגבלת רק לסחר, והיא מקודמת גם על ידי השקעות בינלאומיות, הגירה גדלה של עובדים, התחזקות התיירות. בנוסף גם להתפשטות רעיונות ותרבויות יש חלק מרכזי בגלובליזציה. עם זאת, הסחר הבינלואמי הוא אחד הגורמים המרכזיים לקידום הגלובליזציה, לצד התפשטות שלה על ידי גורמים אחרים כמו [[כיבוש]]. (פרטים ראו ב[[קיצור תולדות האנושות]]).
כדי להקל על סחר בינלאומי פותחו ושוכללו מספר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] - הללו כוללים [[כסף]] בינלואמי והמרת מטבעות לאומיים, שמאפשר מסחר בין מקומות מרוחקים. תקינה של מידות ומשקולות, הסכמי סחר והסכמים בינלואמייים אחרים המסדירים את התנאים והזכויות של עסקאות בין סוחרים הפועלים בין מדינות, כמו כן הדבר כלל הורדה של מכסי מגן ו"מחסומי סחר" אחרים (מכסות, תקינות לאומיות ששימשו כמחסומי סחר ועוד),והקמה ופעילותם הגוברת של גופים על-לאומיים ובינלאומיים כמו ארגון האומות המאוחדות, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלואמית ועוד. [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] דאלגס נורת' קיבל [[פרס נובל לכלכה]] על כך שטען שקיימת מגמה ארוכת טווח של הקמת מוסדות שמקלים על מסחר בינלאומי וכי דבר זה מהווה דוגמה להורדת [[עלויות עסקה]] .
==תומכים ומתנגדים לסחר הבינלאומי==
==תומכים ומתנגדים לסחר הבינלאומי==
התומכים והמתנגדים לסחר בינלאומי היום נחלקים בדרך כלל למחנות על פי תפישתם את הסחר הבינלאומי כמועיל או מזיק לעניינם. לרוב, התמיכה וההתנגדות אינה לסחר בינלאומי חופשי באופן עקרוני, אלא בעיקר לסחר בינלאומי באותם מגזרים ובאותן נקודות בהן הוא פוגע, לתפישתם, בבעלי העניין השונים.
התומכים והמתנגדים לסחר בינלאומי היום נחלקים בדרך כלל למחנות על פי תפישתם את הסחר הבינלאומי כמועיל או מזיק לעניינם. לרוב, התמיכה וההתנגדות אינה לסחר בינלאומי חופשי באופן עקרוני, אלא בעיקר לסחר בינלאומי באותם מגזרים ובאותן נקודות בהן הוא פוגע, לתפישתם, בבעלי העניין השונים.
מחנה חזק בולט הוא זה של ה[[חקלאות|חקלאים]] ותומכיהם במדינות המערב. למרות שהחקלאים מהווים במערב מיעוט זעום מכלל התושבים, שוררות עדיין במערב מגמות [[כלכלה אוטרקית|אוטרקיות]] ודגש על קיום עצמי חקלאי, הגורמות במיוחד למדינות האיחוד האירופי ולארצות הברית להתנגד לסחר בינלאומי.
התומכים הבולטים בסחר בינלאומי חופשים הם [[קפיטליזם|הקפיטליסטים]] שמציינים את היתרונות הרבים הכרוכים בסחר, בכך שהוא מאיץ התמחות כלכלית, על פי תאוריית [[יתרון יחסי]], ובכך הסחר מביא ל[[צמיחה כלכלית]] שמועילה לכל הצדדים. כמו כן, לפי [[תאוריית הקשתות המוזהבות]] סחר בינלאומי מעודד שיתופי פעולה בינלאומיים וגורר קשרי מסחר בין המדינות שמביאות להפחתת מתיחות מדינית ומקטינה את הסיכוי למלחמה בין מדינות.
מחנה חזק ובולט שמבקר את המסחר החופשי הוא זה של ה[[חקלאות|חקלאים]] ותומכיהם במדינות המערב. למרות שהחקלאים מהווים במערב מיעוט זעום מכלל התושבים, שוררות עדיין במערב מגמות [[כלכלה אוטרקית|אוטרקיות]] ודגש על קיום עצמי חקלאי, הגורמות במיוחד למדינות האיחוד האירופי ולארצות הברית לסבסד חקלאים ומוצרי חלקאות, להטיל מכסים על ייבוא סחורה חקלאית ובכך להפריע ל[[סחר חופשי]] בינלאומי. סיבה נוספת לדבר זה נובע בין היתר מכך שבתנאי מלחמה או סכסוך, כמו גם עקב חשש מ[[רעב עולמי]] מדינות ללא יכולת ייצור עצמי של מזון הן פגיעות יותר. דוגמה בולטת לכך היא המצור על בריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה.
מחנה בולט נוסף במערב ובמידה מסוימת גם במדינות המתפתחות הוא של התנגדות לסחר בינלאומי משום שהוא גורר [[הכחדת תרבויות|הכחדה של תרבויות מקומיות]], עקב האצת תהליך ה[[גלובליזציה]]. בנוסף לכך הכלכלה המקומית הופכת תדיר מ[[כלכלת קיום]] או [[כלכלה מקומית]] ל[[כלכלת ייצוא]] שהיא לרוב פחות [[כלכלה בת קיימא]]. דוגמאות למדינות שייצאו את המשאבים שלהם בזול, עד אזילת המשאב כוללות מדינות רבות באפריקה. לעיתים קרובות הדבר כרוך גם בניצול של פועלים, בסכסוכים חמושים על השליטה במשאבים, שוחד לפקידים מקומיים ועוד. דוגמה למדינה שייצא את משאביה עד כלייה וחוותה התמוטטוות כלכלית היא האי [[נאורו]].
התנגדות זו, הרווחת בתנועות כמו תנועת ה[[אנטי גלובליזציה]], מעוגנת לעתים קרובות בהתנגדות לצבירת כוח בידי [[תאגידים]] גדולים ובמיוחד [[תאגידים רב לאומיים]].
חשש מפני מסחר בין לאומי על רקע [[סביבתנות|סביבתי]] ו[[קיימות|קיומי]] כולל חששות מפני קלות העברת מחלות מדבקות והתפשטות [[מגפה|מגפות]], הפצה של [[מינים פולשים]]. בנוסף סחר בין לאומי גורר לעיתים רבות השקעת [[אנרגיה]] בהעברת המוצרים.
העברת מפעלים וייצור מזון אל מדינות עניות בחול בגלל יתרונות מסחר יוצרת חשש של [[מרוץ לתחתית]] הן מבחינת תנאי העובדה של העובדים, בהיבטים של [[זיהום]] ושמירה על [[משאבים מתכלים]] ו[[משאבים מתחדשים]]. העברת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] אל מדינות עניות בעלות חקיקה סביבתית לא מפותחת גוררת הגדלה של [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות. שכן בעוד המסחר הוא בינלאומי, החקיקה הבינלאומית בתחום הסביבה אינה מתמודדת עם כל אתגרי הסביבה. באופן דומה, העברת ייצור המזון אל מדינות עניות, הורידה את מחירי המזון דבר שהוביל ל[[גידול אוכלוסין]], אלא ש[[חקלאות תעשייתית]] אינה דבר מקיים ועל חקלאים מקומיים שרוצים לשמור על אדמותיהם מפני [[סחף קרקע]] לדוגמה, נאצלים להתמודד עם חקלאים עניים באפריקה או באסיה שמקיימים חקלאות רעב או [[חקלאות כרות והבער]].
היבט סביבתי נוסף של מחסר בינלאומי הוא שיבוש [[מחזור הזרחן]] וכן השפעות סביבתיות של האוניות והמטוסים המשמשים למסחר זה כמו [[זיהום ימי]] מצד אוניות.
==הסכמי סחר==
==הסכמי סחר==
לפיתוח
לפיתוח
==ראו גם==
* [[יתרון יחסי]]
* [[נאורו]]
[[קטגוריה:סחר]]
[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:ייצור]]
[[קטגוריה:חקלאות]]