שינויים

נוספו 2,730 בתים ,  09:53, 17 בדצמבר 2012
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''אבטלה טכנולוגית''' היא [[אבטלה]] הנגרמת כתוצאה משיפורים טכנולוגיים ו[[יעילות פארטו|התייעלות]] בייצור.
+
'''אבטלה טכנולוגית''' (Technological unemployment) היא [[אבטלה]] הנגרמת כתוצאה מ[[שינוי טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]] ו[[יעילות פארטו|התייעלות]] בייצור.
[http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite_fallacy Technological unemployment] בויקיפדיה אנגלית.
      
==מעבר מכפריות לאורבניות==
 
==מעבר מכפריות לאורבניות==
אבטלה בהגדרתה המודרנית הופיעה עם [[המהפכה התעשייתית]], שפירקה את המסגרות הקודמות של משפחה או פטרונות [[פאודליזם|פאודלית]] והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" בשוק העבודה. בעקבות המהפכה התעשייתית, החל מעבר מהיר של אנשים מתעסוקת-קיום בסיסית בחקלאות, לעבודה בחרושת בערים, כאשר שוק העבודה חווה שינויים ושכלולים מהירים, שהובילו להיווצרות "אבטלה חיכוכית" תכופה ולעתים קרובות גם "אבטלה משברית" קצרת-טווח.
+
אבטלה בהגדרתה המודרנית הופיעה עם [[המהפכה התעשייתית]], שפירקה את המסגרות הקודמות של משפחה או פטרונות [[פאודליזם|פאודלית]] והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" בשוק העבודה. לפני המהפכה, [[הון]] ו[[גורמי ייצור]] הוחזקו על ידי מסגרות קהילתיות, משפחתיות או על ידי מסגרות כמו גילדות או וואסלים, ולפיכך שוק העבודה (היכולת לשכור אנשים) היה מצומצם יותר, ואיתו תופעות כמו אבטלה.
 +
 
 +
בחברות [[ציידים לקטים]], [[גידול אוכלוסין]] הוביל תכופות למלחמות על שטחים ומשאבים. חלק מהאנשים מת במלחמות עצמן או גורש. מי שלא הצליח להשיג טריטורה גדולה מספיק גווע ב[[רעב]] או נדד למקום אחר בתקווה להשיג שם תנאים יותר טובים. גם לאחר [[המהפכה החקלאית]] בעיית האבטלה היתה נדירה למדי. עם [[צמיחה כלכלית]] נמוכה, הבעיה "פתרה את עצמה" בכך שעודף אוכלוסיה יחסית לכמות המזון הוביל ל[[רעב המוני]]. כמו כן, בחברות חקלאיות מודרניות, [[מגפה|מגפות]] הובילו לצמצום האוכולסיה ולכן לירידת כמות האוכלוסיה ביחס להון הקיים.
 +
 
 +
בעקבות [[המהפכה התעשייתית]], החל מעבר מהיר של אנשים מ[[כלכלת קיום|תעסוקת-קיום]] בסיסית ב[[חקלאות]], לעבודה בחרושת בערים, כאשר שוק העבודה חווה שינויים ושכלולים מהירים, שהובילו להיווצרות "אבטלה חיכוכית" תכופה ולעתים קרובות גם "אבטלה משברית" קצרת-טווח.
 +
 
 +
[[שינויים טכנולוגים]] כמו המצאת נול האריגה, הובילו לכך שבעלי מקצוע מומחים, בעלי [[הון אנושי]] גבוה, מצאו את עצמם ללא עבודה בתוך פרק זמן קצר. העסקת ילדים  כפועלים שעובדים ליד מכונות החדשות, הובילה לירידה דראסטית של השכר ובתנאי העבודה. לא פעם עובדים נפצעו חלו ומתו כתוצאה מעבודה במפעלים המסוכנים של המאה ה-19. בצד ירידה דרסטית בשכר, התמודדו הפועלים גם עם זרם מתמיד של פליטים שבאו מהכפרים לאחר שנושלו מאדמתם או נאלצו לוותר עליה בגלל [[יתרונות לגודל]] של משקים מתועשים. בד בבד [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]] הובילה להתפרצות מחלות ולזיהום. בד בבד היה [[זיהום תעשייתי]] גבוה מהמפעלים. היבטים אלה גררו זעם כלפי העשירים והובילו לעליית ה[[לודיטים]] בתחילת המאה ה-19, ולאחר מכן למאבקים נוספים כמו פיתוח מדינת הרווחה. 
    
==האבטלה אינה בעיה==
 
==האבטלה אינה בעיה==
בתפישה הכלכלית הקלאסית, לא היוותה האבטלה בעיה ממשית, כיוון שהיא נתפשה כזמנית (חיכוכית) וכ'''תוצר לוואי בלתי נמנע של שינויים בשוק העבודה ושיפור הייצור'''. [[נסאו ויליאם סניור|סניור]], [[ג'ון סטיוארט מיל]] ואחרים טענו כי התקדמת טכנולוגית אמנם דוחקת את רגליהם של עובדים במגזרים מסוימים, אך בהתאם ל"עקרון הפיצוי" התעסוקה מתאזנת בעקבות ביקוש מוגבר לסחורות ולעובדים בענפי משק אחרים.  
+
בתפישה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], לא היוותה האבטלה בעיה ממשית, כיוון שהיא נתפשה כזמנית (חיכוכית) וכ'''תוצר לוואי בלתי נמנע של שינויים בשוק העבודה ושיפור הייצור'''. [[נסאו ויליאם סניור|סניור]], [[ג'ון סטיוארט מיל]] ואחרים טענו כי התקדמת טכנולוגית אמנם דוחקת את רגליהם של עובדים במגזרים מסוימים, אך בהתאם ל"עקרון הפיצוי" התעסוקה מתאזנת בעקבות ביקוש מוגבר לסחורות ולעובדים בענפי משק אחרים.  
    
==אבטלה כתוצר של מבנה הכוח בחברה==
 
==אבטלה כתוצר של מבנה הכוח בחברה==
[[קרל מרקס]] טען, לעומת זאת, כי האבטלה היא, בחלקה לפחות, אחד מהכלים בהם משתמשים מעבידים כדי לשמור על שכר נמוך ולהגן על רווחיותם של עסקים, בהתאם ל[[חוק הדלות הגוברת]]. לפי מרקס, '''חיל המילואים של האבטלה''' הזה הוא תוצר של ירידה ב"הון המשתנה" ועליה ב"הון הקבוע". מרקס טען כי אבטלה זו היא מבנית, לא במשמעותה המקובלת היום, אלא במובן זה שהיא מבנית ליחסי ה[[מעמד]]ות תחת משטר [[קפיטליזם|קפיטליסטי]]. אבטלה זו, טען, עתידה לבוא אל קיצה אחרי המהפכה הבלתי נמנעת שתגרום הדלות הגוברת.
+
[[קרל מרקס]] טען, לעומת זאת, כי האבטלה היא, בחלקה לפחות, אחד מהכלים בהם משתמשים מעבידים כדי לשמור על [[שכר]] נמוך ולהגן על [[רווח|רווחיותם]] של [[עסק|עסקים]], בהתאם ל[[חוק הדלות הגוברת]]. לפי מרקס, '''חיל המילואים של האבטלה''' הזה הוא תוצר של ירידה ב"הון המשתנה" ועליה ב"הון הקבוע". מרקס טען כי אבטלה זו היא מבנית, לא במשמעותה המקובלת היום, אלא במובן זה שהיא מבנית ליחסי ה[[מעמד]]ות תחת משטר [[קפיטליזם|קפיטליסטי]]. אבטלה זו, טען, עתידה לבוא אל קיצה אחרי המהפכה הבלתי נמנעת שתגרום הדלות הגוברת.
    
==ראה גם==
 
==ראה גם==
שורה 18: שורה 23:  
* [[צייטגייסט (הסרט)]]
 
* [[צייטגייסט (הסרט)]]
 
* [[יעילות פארטו]]
 
* [[יעילות פארטו]]
 +
* [[גידול אוכלוסין]]
   −
==מקורות חיצוניים==
+
==קישורים חיצוניים==
[http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3586412,00.html למה אנחנו עובדים כל כך הרבה?], וויינט, 01.11.2012
+
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite_fallacy Technological unemployment אבטלה טכנולוגית] בויקיפדיה אנגלית.
 +
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3586412,00.html למה אנחנו עובדים כל כך הרבה?], וויינט, 01.11.2012
    
[[קטגוריה:כלכלה]]
 
[[קטגוריה:כלכלה]]