שינויים

בפועל, כדור הארץ מהווה מערכת תרמודינמית סגורה שזרמי אנרגיה נכנסים (אור השמש) ויוצאים (קרינת חום) אליה וחומר אינו נכנס או יוצא ממנה (בהזנחה של מטואריטים ולווינים). ללא אנרגיה מבחוץ, כל פעילות במערכת תרמודינמית מבודדת, סופה להגיע ל"מות חום" או [[שיווי משקל תרמודינמי]] שבו לא ניתן לבצע כל עבודה (במובן הפיזיקלי) - לא יתקיימו כל תהליכי חיים, פעילות כלכלית או שינוי כלשהו בתוך המערכת. מסיבה זו, התאור הנאו קלאסי של הכלכלה סותר את החוק השני של התרמודינמיקה.  

בפועל, כדור הארץ מהווה מערכת תרמודינמית סגורה שזרמי אנרגיה נכנסים (אור השמש) ויוצאים (קרינת חום) אליה וחומר אינו נכנס או יוצא ממנה (בהזנחה של מטואריטים ולווינים). ללא אנרגיה מבחוץ, כל פעילות במערכת תרמודינמית מבודדת, סופה להגיע ל"מות חום" או [[שיווי משקל תרמודינמי]] שבו לא ניתן לבצע כל עבודה (במובן הפיזיקלי) - לא יתקיימו כל תהליכי חיים, פעילות כלכלית או שינוי כלשהו בתוך המערכת. מסיבה זו, התאור הנאו קלאסי של הכלכלה סותר את החוק השני של התרמודינמיקה.  

 

החוקר הראשון אשר התייחס לקשר בין החוק השני של התרמודינמיקה לבין הכלכלה הוא [[פרדריק סודי]] בשנות -1920. הכלכלן [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]] פיתח רעיונות אלה בשנות ה-70, במיוחד בספרו [[חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי (ספר)|חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי]]. בספר הוא הבחין בין זרמים לבין מאגרים וטען גם כי בגלל החוק השני של התרמודינמיקה הכלכלה עומדת בפני גבולות לצמיחה. למרות שג'ורג'סקיו-רוגן נחשב לכלכלן מכובד שתרם רבות לכלכלה הנאו קלאסית, עבודתו שלו של סודי לא זכו להכרה בקרב רוב הכלכלנים (מהזרם המרכזי וגם מזרמים הטרודוקסים כמו המרקסיסטים), והם התעלמו ממנה מאז ועד היום. לטענת תומכי הניתוח התרמודינמי של הכלכלה, הכלכלנים התעלמו מהניתוח התרמודימי משום שהוא מאיים על כל ההיבטים של הניתוח הנאו קלאסי ומחייב "כתיבה מחדש" של ספרי הלימוד. הזנחה זו של המציאות הפיזיקלית בתאוריה הנאו קלאסית, באה יחד עם [[:קטגוריה:הנחות יסוד מסוות בתאוריה הנאו קלאסית|הנחות מובלעות]] נוספות בדבר [[קיום תקין של הביוספרה והחברה]].  

החוקר הראשון אשר התייחס לקשר בין החוק השני של התרמודינמיקה לבין הכלכלה הוא [[פרדריק סודי]] בשנות -1920. הכלכלן [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]] פיתח רעיונות אלה בשנות ה-70, במיוחד בספרו [[חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי (ספר)|חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי]]. בספר הוא הבחין בין זרמים לבין מאגרים וטען גם כי בגלל החוק השני של התרמודינמיקה הכלכלה עומדת בפני גבולות לצמיחה. למרות שג'ורג'סקיו-רוגן נחשב לכלכלן מכובד שתרם רבות לכלכלה הנאו קלאסית, עבודתיהם של סודי ושלולא זכו להכרה בקרב רוב הכלכלנים (מהזרם המרכזי וגם מזרמים הטרודוקסים כמו המרקסיסטים), והם התעלמו ממנה מאז ועד היום. לטענת תומכי הניתוח התרמודינמי של הכלכלה, הכלכלנים התעלמו מהניתוח התרמודימי משום שהוא מאיים על כל ההיבטים של הניתוח הנאו קלאסי ומחייב "כתיבה מחדש" של ספרי הלימוד. הזנחה זו של המציאות הפיזיקלית בתאוריה הנאו קלאסית, באה יחד עם [[:קטגוריה:הנחות יסוד מסוות בתאוריה הנאו קלאסית|הנחות מובלעות]] נוספות בדבר [[קיום תקין של הביוספרה והחברה]].  

מספר כלכלנים וחוקרים, שהלכו בעקבות תלמידו של ג'ורג'סקיו-רוגן , הכלכלן [[הרמן דיילי]], המשיכו את עבודתו בעיקר בתחומי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] ו[[אקולוגיה תעשייתית]].  

מספר כלכלנים וחוקרים, שהלכו בעקבות תלמידו של ג'ורג'סקיו-רוגן , הכלכלן [[הרמן דיילי]], המשיכו את עבודתו בעיקר בתחומי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] ו[[אקולוגיה תעשייתית]].  

במאמר משנת 2006 מטעם מספר חוקרים אוסטרלים לוקח את הטענה של שניידר וקיי, הנוגעת למערכות אקולוגיות, ומשליך אותה גם למערכות כלכליות. <ref>the new entropy law and the economic process, Alan Raine, John Foster, Jason Potts ecological complexity 3, 2006, p 354-360</ref>

במאמר משנת 2006 מטעם מספר חוקרים אוסטרלים לוקח את הטענה של שניידר וקיי, הנוגעת למערכות אקולוגיות, ומשליך אותה גם למערכות כלכליות. <ref>the new entropy law and the economic process, Alan Raine, John Foster, Jason Potts ecological complexity 3, 2006, p 354-360</ref>

למרבה המזל כדור הארץ אינו מערכת תרמודימית מבודדת - יש לנו שני מקורות אנרגיה חשובים - האחד הוא [[אנרגיה סולארית]] שמספקת זרם אדיר של אנרגיה ( שהיא "אינסופית" במונחים אנושיים, ושקשה לאגור אותה או לשלוט בקצב הניצול שלה), ומקור האנרגיה השני בחשיבותו לכלכלה האנושית הוא [[דלק מחצבי]] שהוא סופי בכמותו אבל קל לשלוט בהיקף הניצול שלו.  

יש לשים לב כי [[כדור הארץ]] אינו [[מערכת תרמודימית מבודדת]] - שכן היא בעלת זרם נכנס של [[אנרגיה]] -[[אנרגיה סולארית]] וזרם יוצא זהה בגודלו של אנרגיה בצורת קרינת חום. מבחינת הכלכלה האנושית, יש זרמים נכנסים של [[אנרגיה מתחדשת]] (בעלת גודל זרם עצום, שקשה לאגור אותה או לשלוט בקצב הניצול שלה), ומקור אנרגיה נוסף שהוא [[דלק מחצבי]] שהוא סופי בכמותו אבל קל לשלוט בהיקף הניצול שלו ולאגור אותו.  

הפעילות הכלכלית, במונחים תרמודינמייים היא תהליך בו חומרים בעלי אנטרופיה נמוכה ([[חומרי גלם]] הופכים לפסולת בעלת אנתרופיה גבוהה, ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך גדלה האנתרופיה. חלק מהותי מתוך ה[[צמיחה כלכלית]] פרושו הגדלת הפעילות הכלכלית הפיזית ולכן האצה של תהליך זה יותר ויותר. כרגע, מי שמייצר "סדר" (הקטנת האנתרופיה בתוך המערכת על ידי שימוש באנרגיה), שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה,  היא בעיקר [[הביוספרה|המערכת הביוספרית]] (כלפי כלל החיים), והמערכות החיות של כל יצור חי.  

לפי רוב הכלכלנים האקולוגים, הפעילות הכלכלית, במונחים תרמודינמייים היא תהליך בו חומרים בעלי אנטרופיה נמוכה ([[חומרי גלם]] הופכים לפסולת בעלת אנתרופיה גבוהה, ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך גדלה האנתרופיה. חלק מהותי מתוך ה[[צמיחה כלכלית]] פרושו הגדלת הפעילות הכלכלית הפיזית ולכן האצה של תהליך זה יותר ויותר. כרגע, מי שמייצר "סדר" (הקטנת האנתרופיה בתוך המערכת על ידי שימוש באנרגיה), שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה,  היא בעיקר [[הביוספרה|המערכת הביוספרית]] (כלפי כלל החיים), והמערכות החיות של כל יצור חי.  

ניתן לחשוב על זה כך- בחדר סגור יושבים "אמא" ו"דני". דני (הכלכלה) מבשל ואוכל, אימא (הביוספרה) מביאה אוכל (פוטוסינתזה- [[ייצור ראשוני]]) ומנקה את הסירים (מיחזור חומרים כחלק מ[[מחזור ביוגאוכימי]]). הכלכלנים מסתכלים רק על דני. כשדני קטן ואמא גדולה (כאשר נפח הכלכלה קטן יחסית לביוספרה), וכשה"ארונות" מלאים (מלאי גדול של [[חומרי גלם]] ושל מערכות אקולוגיות מתפקדות), ככל שדני מבשל ואוכל יותר כך הוא נהנה יותר. אבל כאשר דני גדל, הארונות מתרוקנים ואמא הולכת ונחלשת, דני יצטרך להביא יותר אוכל ולשטוף יותר סירים בעצמו (יותר כסף יחליף ידיים, והכלכלנים יודיעו שהמשק צמח). לצורת הניתוח הזאת יש השלכות אפשריות רבות: לדוגמא אפשר להגיע מכאן [[גבולות לצמיחה|לחסם עליון לצמיחה]], להכרה בקשר בין צמיחה גדלה להרס סביבתי, או להיפוך תפקידים בשאלה מהן הגבולות הרצוים של המערכת הכלכלית – המערכת הכלכלית לא רק תקבע כמה סביבה תישאר (כפי שזה מתואר בתאוריה הנאו קלאסית), אלא גם המערכת הביוספרית תקבע כמה מהכלכלה תשרוד.

ניתן לחשוב על זה כך- בחדר סגור יושבים "אמא" ו"דני". דני (הכלכלה) מבשל ואוכל, אימא (הביוספרה) מביאה אוכל (פוטוסינתזה- [[ייצור ראשוני]]) ומנקה את הסירים (מיחזור חומרים כחלק מ[[מחזור ביוגאוכימי]]). הכלכלנים מסתכלים רק על דני. כשדני קטן ואמא גדולה (כאשר נפח הכלכלה קטן יחסית לביוספרה), וכשה"ארונות" מלאים (מלאי גדול של [[חומרי גלם]] ושל מערכות אקולוגיות מתפקדות), ככל שדני מבשל ואוכל יותר כך הוא נהנה יותר. אבל כאשר דני גדל, הארונות מתרוקנים ואמא הולכת ונחלשת, דני צריך להביא יותר אוכל ולשטוף יותר סירים בעצמו (יותר כסף יחליף ידיים, והכלכלנים יודיעו שהמשק צמח). לצורת הניתוח הזאת יש השלכות אפשריות רבות: לדוגמא אפשר להגיע מכאן [[גבולות לצמיחה|לחסם עליון לצמיחה]], להכרה בקשר בין צמיחה גדלה ל[[השפעות סביבתיות|הרס סביבתי]] גדל, או להיפוך תפקידים בשאלה מהן הגבולות הרצוים של המערכת הכלכלית – המערכת הכלכלית לא רק תקבע כמה סביבה תישאר (כפי שזה מתואר בתאוריה הנאו קלאסית), אלא גם המערכת הביוספרית תקבע כמה מהכלכלה תשרוד.

המערכת הכלכלית בתאור הנאו קלאסי היא גם מערכת ניוטונית, שאין לה כיווניות בזמן (בניגוד למערכת תרמודינמית). אם מקרינים סרט קצר של שני כדורי ביליארד נפגשים, אי אפשר לדעת אם מסתכלים עליו בכיוון הנכון של חץ הזמן או בכיוון ההפוך. בניגוד לכך, צפיה בסרט על כדור ביליארד שמכה ב-10 כדורים, או סרט על צלחת נשברת מתאר מערכת שמציית לחוק השני של התרמודנימיקה , ולכן קל לנו לדעת מה הכיוון של חץ הזמן.  

המערכת הכלכלית בתאור הנאו קלאסי היא גם מערכת ניוטונית, שאין לה כיווניות בזמן (בניגוד למערכת תרמודינמית). אם מקרינים סרט קצר של שני כדורי ביליארד נפגשים, אי אפשר לדעת אם מסתכלים עליו בכיוון הנכון של חץ הזמן או בכיוון ההפוך. בניגוד לכך, צפיה בסרט על כדור ביליארד שמכה ב-10 כדורים, או סרט על צלחת נשברת מתאר מערכת שמציית לחוק השני של התרמודנימיקה , ולכן קל לנו לדעת מה הכיוון של חץ הזמן.