13
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
צלול בים האדום הגנה ושמירה על מפרץ אילת מפני נזקי חקלאות ימית הקמפיין של "צלול" להוצאת כלובי הדגים של החקלאות הימית ממפרץ אילת, החל לפני למעלה מעשור והוא נחשב גם כיום לאחד הקמפיינים המוצלחים ביותר בתולדות המאבקים הסביבתיים בארץ. תוצאת הקמפיין היא החלטת ממשלת ישראל להוציא את כלובי הדגים ממפרץ אילת, אשר גרמו לזיהום רב שפגע בשונית האלמוגים. קמפיין זה זכה לפרסים רבים, הוא משמש כמודל למאבק ציבורי מוצלח ונלמד במוסדות אקדמאים רבים. בזכות מאבקה ארוך השנים של עמותת "צלול" נסגרו כלובי הדגים במפרץ אילת, אולם הנזק לריף האלמוגים כבר היה כבד. בימים אלה מנטרת "צלול" את החוף על מנת לעקוב אחר שיקומו של הריף מאז סגירת כלובי הדגים וממשיכה לעקוב ולוודא שלא תתקיים חקלאות ימית במפרץ הנדיר.
צלול בים האדום הגנה ושמירה על מפרץ אילת מפני נזקי חקלאות ימית הקמפיין של "צלול" להוצאת כלובי הדגים של החקלאות הימית ממפרץ אילת, החל לפני למעלה מעשור והוא נחשב גם כיום לאחד הקמפיינים המוצלחים ביותר בתולדות המאבקים הסביבתיים בארץ. תוצאת הקמפיין היא החלטת ממשלת ישראל להוציא את כלובי הדגים ממפרץ אילת, אשר גרמו לזיהום רב שפגע בשונית האלמוגים. קמפיין זה זכה לפרסים רבים, הוא משמש כמודל למאבק ציבורי מוצלח ונלמד במוסדות אקדמאים רבים. בזכות מאבקה ארוך השנים של עמותת "צלול" נסגרו כלובי הדגים במפרץ אילת, אולם הנזק לריף האלמוגים כבר היה כבד. בימים אלה מנטרת "צלול" את החוף על מנת לעקוב אחר שיקומו של הריף מאז סגירת כלובי הדגים וממשיכה לעקוב ולוודא שלא תתקיים חקלאות ימית במפרץ הנדיר.
'''צלול בנחלים'''
'''אפס הזרמה לנחלים'''
הפסקת זיהום הנחלים באמצעות קמפיין "אפס הזרמה לנחלים" החל נוכח הזיהום הרב ממנו סובלים נחלי הארץ. רוב מקורות הזיהום הם מפעלי תעשייה ורשויות מקומיות. עמותת "צלול" מקדמת את הנושא במישור הארצי לקידום תקנות, הצעות חוק ויישום פתרונות לשיקום כולל של נחלי ישראל, ובמישור המקומי, תוך התמקדות וטיפול במספר נחלים נבחרים. העמותה מנהלת את קמפיין "אפס הזרמה לנחלים" במטרה להביא להפסקת זיהום נחלי הארץ בשפכים ולהשיב להם מים נקיים, שיאפשרו את שקומם. הקמפיין כולל את נחל חרוד, נחל הירדן הדרומי, נחל שגור, נחל חילזון, נחל הנעמן, נחל חדרה, נחל אלכסנדר ונחל לכיש. כחלק מהקמפיין נאבקה "צלול" למען הקמת מכונים לטיהור שפכים (מט"שים) לאורך הנחלים, שיגרמו להפסקת הזרמת הביוב אליהם. בנוסף, מימנה "צלול" ויזמה תוכנית להשבת מים לנחל אלכסנדר, המשמשת כיום כמודל לתוכניות להשבת מים לנחלים נוספים. במקביל מקדמת "צלול" רעיון השבת מים לנחלים בהתאם להתקדמות ההתפלה, קרן לטיפול בתקלות ביוב של רשויות חלשות וכן מהלך להוספת נציג של ארגוני הסביבה למועצת רשות המים. פעילות נוספת היא קידום רפורמה בענף המדגה (גידול דגים למסחר), שנחשב כיום לאחד המזהמים העיקריים של הנחלים. במסגרת פעילות זו דחפה העמותה לקביעת תקנות להזרמת פליטות ברכות דגים לנחלים על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, במקביל לקידום רפורמה כוללת בענף, שתביא להפסקת הזרמת הפלט. בעקבות פעילות העמותה ניכרת ירידה משמעותית בהיקף הזיהום בנחלים בהם פעלה העמותה, זאת ע"פ [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0601-P0700/P0681.aspx| דו"ח] שפורסם מטעם המשרד להגנת הסביבה.
'''עצירת הזיהום ושיקום נחל הקישון'''
'''עצירת הזיהום ושיקום נחל הקישון'''