שינויים

'''הפרטת מערכת הבריאות בישראל''' מתייחסת לשורה של צעדי [[הפרטה]] שבוצעה ב[[מערכת הבריאות בישראל]].  

'''הפרטת מערכת הבריאות בישראל''' מתייחסת לשורה של צעדי [[הפרטה]] שבוצעה ב[[מערכת הבריאות בישראל]].  

מאז יישומה של התוכנית לייצוב המשק ב-1985, החל בישראל תהליך [[נאו ליברזלים|ניאו-ליברליזציה]] של החברה הישראלית ששינה אותה עמוקות. מצד אחד, פיתוח מואץ של כלכלה "חדשה", בעיקר על בסיס תעשיית הטכנולוגיה העילית ועלייה משמעותית של ה[[תמ"ג]] לנפש. מצד שני, [[אי שוויון בישראל|העמקת הפערים]], התרחבות ה[[עוני]], כרסום בסולידירות החברתית ופגיעה משמעותית ב[[מדינת רווחה|מדיניות הרווחה]].

מאז יישומה של התוכנית לייצוב המשק ב-1985, החל בישראל תהליך [[נאו ליברזלים|"ליברליזציה"]] של החברה הישראלית ששינה אותה עמוקות. מצד אחד, פיתוח מואץ של כלכלה "חדשה", בעיקר על בסיס תעשיית הטכנולוגיה העילית ועלייה משמעותית של ה[[תמ"ג]] לנפש. מצד שני, [[אי שוויון בישראל|העמקת הפערים]], התרחבות ה[[עוני]], כרסום בסולידירות החברתית ופגיעה משמעותית ב[[מדינת רווחה|מדיניות הרווחה]].

   

   

בתחום הבריאות אימוץ המודל הניאו-ליברלי אמנם נבלם באופן חלקי על-ידי חקיקת [[חוק ביטוח הבריאות הממלכתי]], שניתק בין הזכות לקבלת סל בריאות רחב יחסית והיכולת לשלם עבור השירותים. כמו כן, בשנותיו הראשונות החוק הביא לצורת מימון שוויונית יותר ולמיתון הריבודיות של שירותי הבריאות בישראל. עם זאת, כמעט 12 שנה לאחר יישום החוק, מיסחור מערכת הבריאות מעמיק בפרמטרים רבים.

בתחום הבריאות אימוץ המודל ה[[נאו ליברזלים|ניאו ליברלי]] אמנם נבלם באופן חלקי על-ידי חקיקת [[חוק ביטוח הבריאות הממלכתי]], שניתק בין הזכות לקבלת סל בריאות רחב יחסית והיכולת לשלם עבור השירותים. כמו כן, בשנותיו הראשונות החוק הביא לצורת מימון שוויונית יותר ולמיתון ה[[ריבוד|ריבודיות]] של שירותי הבריאות בישראל. עם זאת, כמעט 12 שנה לאחר יישום החוק, מיסחור מערכת הבריאות מעמיק בפרמטרים רבים.

   

   

נטל המימון מועבר בהדרגה מן המדינה אל ציבור המטופלים, בשיעורים גבוהים יותר מכל המדינות החברות בארגון "[[OECD]]" (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) מלבד ארצות-הברית. שיעור חלקו של הסקטור העסקי מסך ההוצאה הלאומית לבריאות גדל בצורה ניכרת, והמוסדות הציבוריים נאלצים להתנהל כחברות למטרת רווח כדי לשרוד - כיוון שהמדינה מסירה מעצמה את האחריות התקציבית עליהם ומעבירה אותה ליחידות הקצבה (קופות החולים ובתי החולים הציבוריים). מיסחור מערכת הבריאות מביא לכך ששיקולי רווח והפסד קודמים לשיקולי הצורך הרפואי, והתוצאה היא [[אי שוויון בריאותי בישראל|אי-השוויון ההולך ומתעצם בנגישות לשירותי הבריאות]].

נטל המימון מועבר בהדרגה מן המדינה אל ציבור המטופלים, בשיעורים גבוהים יותר מכל המדינות החברות בארגון "[[OECD]]" (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) מלבד ארצות-הברית. שיעור חלקו של [[הסקטור העסקי]] מסך ההוצאה הלאומית לבריאות גדל בצורה ניכרת, ו[[מגזר ציבורי|המוסדות הציבוריים]] נאלצים להתנהל כחברות למטרת [[רווח]] כדי לשרוד - כיוון שהמדינה מסירה מעצמה את האחריות התקציבית עליהם ומעבירה אותה ליחידות הקצבה (קופות החולים ובתי החולים הציבוריים). מיסחור מערכת הבריאות מביא לכך ששיקולי רווח והפסד קודמים לשיקולי הצורך הרפואי, והתוצאה היא [[אי שוויון בריאותי בישראל|אי-השוויון ההולך ומתעצם בנגישות לשירותי הבריאות]].

תהליך ההפרטה אינו מוגבל רק להעברת חלק מהמימון לכיסם של החולים אלא כולל גם צמיחה של סקטור פרטי, הרואה בשירותי הבריאות [[סחורה]] ובמערכת הבריאות כפוטנציאל לעשיית רווחים. לתהליך הפרטה זה יש ביטויים שונים: צמיחת בתי חולים פרטיים; הרחבת הביטוחים הפרטיים; העברת חלק מהשירותים אותם מספקים מוסדות ציבוריים - ניקיון ומזון, למשל, וגם שירותי מעבדה - לקבלני משנה פרטיים ועוד.

תהליך ה[[הפרטה]] אינו מוגבל רק להעברת חלק מהמימון לכיסם של החולים אלא כולל גם צמיחה של [[סקטור פרטי]], הרואה בשירותי הבריאות [[סחורה]] ובמערכת הבריאות כפוטנציאל לעשיית רווחים. לתהליך הפרטה זה יש ביטויים שונים: צמיחת בתי חולים פרטיים; הרחבת הביטוחים הפרטיים; העברת חלק מהשירותים אותם מספקים מוסדות ציבוריים - ניקיון ומזון, למשל, וגם שירותי מעבדה - לקבלני משנה פרטיים ועוד.{{הערה|שם=הפרטה|[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3372021,00.html שיעור 20: הפרטת מערכת הבריאות - ומיסחורה] מאת ד"ר דני פילק}}

==בעד ונגד ההפרטה==

==בעד ונגד ההפרטה==

חנה שטרום כהן, העומדת בראש פורום של פסיכולוגים ועובדים סוציאלים המתנגדים לרפורמה, אומרת כי "הסכם זה בא בעקבות עבודת דוברות אינטנסיבית של משרד הבריאות בתקשורת אשר ניסתה להציג לציבור כאילו מחלוקת כספית קטנה וברת גישור בין האוצר וקופות החולים היא המכשול האחרון בפני ביצוע רפורמה שתשים קץ להזנחה המתמשכת של בריאות הנפש בישראל. למרבה האירוניה, הרפורמה שתהרוס את בריאות הנפש תעלה מאות מיליוני שקלים שאין לאוצר לייתר בעוד שדי בהשקעה קטנה פי כמה במערך הקיים כדי לבטל את תורי ההמתנה ולספק שרות בריאות נפש ציבורי ברמה גבוהה ביותר בכל הארץ, כולל הפריפריה. '''משרד הבריאות מסתיר מהציבור כי מדובר בהפרטה שתהרוס מערך ציבורי מקצועי קיים לבריאות הנפש שנבנה במשך עשרות שנים כדי לאפשר לכמה יזמים בעלי הון אפיק נוסף לעשיית עסקים, על חשבון מעמד הביניים והאוכלוסיות החלשות ביותר שלא יוכלו לממן טיפול נפשי פרטי'''".

חנה שטרום כהן, העומדת בראש פורום של פסיכולוגים ועובדים סוציאלים המתנגדים לרפורמה, אומרת כי "הסכם זה בא בעקבות עבודת דוברות אינטנסיבית של משרד הבריאות בתקשורת אשר ניסתה להציג לציבור כאילו מחלוקת כספית קטנה וברת גישור בין האוצר וקופות החולים היא המכשול האחרון בפני ביצוע רפורמה שתשים קץ להזנחה המתמשכת של בריאות הנפש בישראל. למרבה האירוניה, הרפורמה שתהרוס את בריאות הנפש תעלה מאות מיליוני שקלים שאין לאוצר לייתר בעוד שדי בהשקעה קטנה פי כמה במערך הקיים כדי לבטל את תורי ההמתנה ולספק שרות בריאות נפש ציבורי ברמה גבוהה ביותר בכל הארץ, כולל הפריפריה. '''משרד הבריאות מסתיר מהציבור כי מדובר בהפרטה שתהרוס מערך ציבורי מקצועי קיים לבריאות הנפש שנבנה במשך עשרות שנים כדי לאפשר לכמה יזמים בעלי הון אפיק נוסף לעשיית עסקים, על חשבון מעמד הביניים והאוכלוסיות החלשות ביותר שלא יוכלו לממן טיפול נפשי פרטי'''".

לדבריה, "'''הניסיון להעביר את הרפורמה בצו ממשלתי עוקף כנסת שומט מהציבור את האפשרות להגן על האינטרסים של עצמו'''. הפרטת בריאות הנפש תפגע בכלל הילדים והנוער הסובלים ממצוקה נפשית, תגרום לעלייה במצוקה סוציו-אקונומית, במספר הנושרים ממעגל העבודה והלימודים, בנפגעי תאונות הדרכים ובעלויות הנלוות להן, באלימות במשפחה וברחוב, בפשיעה, שתייה, סמים ועוד. אנחנו לא יודעים עדיין באילו מקלות וגזרים השתמש הפעם משרד הבריאות כדי להביא את קופות החולים להסכים לרפורמה במסגרת התקציב אותו אישר האוצר אך אין ספק שלנו, ציבור הצרכנים של השירות הציבורי לבריאות הנפש ולאנשי המקצוע המשרתים בו אין שום אפשרות להתחרות במשאבים השלטוניים והכספיים שלהם".

לדבריה, "'''הניסיון להעביר את הרפורמה בצו ממשלתי עוקף כנסת שומט מהציבור את האפשרות להגן על האינטרסים של עצמו'''. הפרטת בריאות הנפש תפגע בכלל הילדים והנוער הסובלים ממצוקה נפשית, תגרום לעלייה במצוקה סוציו-אקונומית, במספר הנושרים ממעגל העבודה והלימודים, בנפגעי תאונות הדרכים ובעלויות הנלוות להן, באלימות במשפחה וברחוב, בפשיעה, שתייה, סמים ועוד. אנחנו לא יודעים עדיין באילו מקלות וגזרים השתמש הפעם משרד הבריאות כדי להביא את קופות החולים להסכים לרפורמה במסגרת התקציב אותו אישר האוצר אך אין ספק שלנו, ציבור הצרכנים של השירות הציבורי לבריאות הנפש ולאנשי המקצוע המשרתים בו אין שום אפשרות להתחרות במשאבים השלטוניים והכספיים שלהם".{{הערה|שם=הפרטה2|[http://www.themarker.com/consumer/health/1.1692771 17 שנה לאחר ההחלטה: בריאות הנפש עוברת לאחריות קופות החולים], דה מרקר}}

* [http://hug.yesod.net/?page_id=840 הרפורמה בבריאות הנפש – האם זו הפרטה המובילה לקראת צמצום השירות?]

* [http://hug.yesod.net/?page_id=840 הרפורמה בבריאות הנפש – האם זו הפרטה המובילה לקראת צמצום השירות?]

* [http://www.gaditaub.com/hblog/?p=91 הפרטת שירותי בריאות הנפש - גדי טאוב]

* [http://www.gaditaub.com/hblog/?p=91 הפרטת שירותי בריאות הנפש - גדי טאוב]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

[[קטגוריה:הפרטה]]

[[קטגוריה:הפרטה]]