שינויים

נוספו 3,918 בתים ,  02:50, 14 בדצמבר 2012
יצירת דף עם התוכן "'''סחר בינלאומי''' או '''סחר חוץ''' הוא חליפין של סחורות ושירותים מעבר לגבולותיה של ארץ או מדי..."
'''סחר בינלאומי''' או '''סחר חוץ''' הוא חליפין של סחורות ושירותים מעבר לגבולותיה של ארץ או מדינה מסוימת. כאשר הסחורות מגיעות אליה הדבר נקרא '''ייבוא''' וכאשר המדינה מוכרת את סחורותיה למדינה אחרת הדבר נקרא '''ייצוא'''. במרבית המדינות, מהווה סחר בינלאומי חלק משמעותי מה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] וככזה יש לו חשיבות רבה עבור רוב מדינות העולם.

סחר בינלאומי התקיים כמעט לאורך כל ההיסטוריה האנושית. סחר ימי ויבשתי ענף התקיים בעולם העתיק (דרך המשי ודרך הענבר), וכמה מן ה[[מעצמות]] והמדינות הבולטות ביותר לאורך ההיסטוריה ביססו חלק ניכר מכוחן על סחר כזה.

חשיבותו הכלכלית, החברתית, התרבותית והפוליטית של הסחר הבינלאומי נמצאת בעליה מתמדת במאות השנים האחרונות, בזכות פיתוח מערכות [[בנק|בנקאות]] ו[[ביטוח]], [[תיעוש]] ו[[תעבורה]] ובמאה השנים האחרונות גם חברות וארגונים רב לאומיים. מגמת התגברות הסחר בחמישים השנים האחרונות, ובמיוחד פעילותם הגוברת של גופים על-לאומיים ובינלאומיים מכונה [[גלובליזציה]].


==תומכים ומתנגדים לסחר הבינלאומי==
התומכים והמתנגדים לסחר בינלאומי היום נחלקים בדרך כלל למחנות על פי תפישתם את הסחר הבינלאומי כמועיל או מזיק לעניינם. לרוב, התמיכה וההתנגדות אינה לסחר בינלאומי חופשי באופן עקרוני, אלא בעיקר לסחר בינלאומי באותם מגזרים ובאותן נקודות בהן הוא פוגע, לתפישתם, בבעלי העניין השונים.

מחנה חזק בולט הוא זה של ה[[חקלאות|חקלאים]] ותומכיהם במדינות המערב. למרות שהחקלאים מהווים במערב מיעוט זעום מכלל התושבים, שוררות עדיין במערב מגמות [[כלכלה אוטרקית|אוטרקיות]] ודגש על קיום עצמי חקלאי, הגורמות במיוחד למדינות האיחוד האירופי ולארצות הברית להתנגד לסחר בינלאומי.

מחנה בולט נוסף במערב ובמידה מסוימת גם במדינות המתפתחות הוא של התנגדות לסחר בינלאומי משום שהוא מפיץ רעיונות [[תרבות|תרבותיים]] בלתי רצויים, כביכול, מן המערב למדינות העולם המתפתח. התנגדות זו, הרווחת בתנועות כמו תנועת ה[[אנטי גלובליזציה]], מעוגנת לעתים קרובות בהתנגדות למה שנתפש כמו צבירת כוח רב מדי של חברות שעיקר מכירותיהן [[מסחר|ומסחרן]] הוא בינלאומי. ההתנגדות היא פעמים רבות לכוחן של החברות הללו מבית, אך היא מבוטאת לעתים קרובות בדמות התנגדות להשפעה רבה מדי שלהן על תרבותן של מדינות אחרות. לעתים, נלווית להתנגדות גם מחאה על נדידת מקומות עבודה אל מדינות העולם המתפתח, עובדה הנתפשת כ"גניבת" עבודות על ידי המתנגדים לסחר הבינלאומי [[גלובליזציה|ולגלובליזציה]].

(הערה: הנימה היא קפיטליסטית)

==הסכמי סחר==
לפיתוח
230

עריכות