שינויים

 

מאז יישומה של התוכנית לייצוב המשק ב-1985, החל בישראל תהליך [[נאו ליברזלים|ניאו-ליברליזציה]] של החברה הישראלית ששינה אותה עמוקות. מצד אחד, פיתוח מואץ של כלכלה "חדשה", בעיקר על בסיס תעשיית הטכנולוגיה העילית ועלייה משמעותית של ה[[תמ"ג]] לנפש. מצד שני, [[אי שוויון בישראל|העמקת הפערים]], התרחבות ה[[עוני]], כרסום בסולידירות החברתית ופגיעה משמעותית ב[[מדינת רווחה|מדיניות הרווחה]].

מאז יישומה של התוכנית לייצוב המשק ב-1985, החל בישראל תהליך ניאו-ליברליזציה של החברה הישראלית ששינה אותה עמוקות. מצד אחד, פיתוח מואץ של כלכלה "חדשה", בעיקר על בסיס תעשיית הטכנולוגיה העילית ועלייה משמעותית של התמ"ג לנפש. מצד שני, העמקת הפערים, התרחבות העוני, כרסום בסולידירות החברתית ופגיעה משמעותית במדיניות הרווחה.

   

   

בתחום הבריאות אימוץ המודל הניאו-ליברלי אמנם נבלם באופן חלקי על-ידי חקיקת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, שניתק בין הזכות לקבלת סל בריאות רחב יחסית והיכולת לשלם עבור השירותים. כמו כן, בשנותיו הראשונות החוק הביא לצורת

בתחום הבריאות אימוץ המודל הניאו-ליברלי אמנם נבלם באופן חלקי על-ידי חקיקת [[חוק ביטוח הבריאות הממלכתי]], שניתק בין הזכות לקבלת סל בריאות רחב יחסית והיכולת לשלם עבור השירותים. כמו כן, בשנותיו הראשונות החוק הביא לצורת מימון שוויונית יותר ולמיתון הריבודיות של שירותי הבריאות בישראל. עם זאת, כמעט 12 שנה לאחר יישום החוק, מיסחור מערכת הבריאות מעמיק בפרמטרים רבים.

 

מימון שוויונית יותר ולמיתון הריבודיות של שירותי הבריאות בישראל. עם זאת, כמעט 12 שנה לאחר יישום החוק, מיסחור מערכת הבריאות מעמיק בכל-אחד מהפרמטרים שהוצגו.

   

   

נטל המימון מועבר בהדרגה מן המדינה לכל מי שנזקק לטיפול, בשיעורים גבוהים יותר מכל המדינות החברות בארגון "OECD" (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) מלבד ארצות-הברית. שיעור חלקו של הסקטור העסקי מסך ההוצאה הלאומית לבריאות גדל בצורה ניכרת, והמוסדות הציבוריים נאלצים להתנהל כחברות למטרת רווח כדי לשרוד - כיוון שהמדינה מסירה מעצמה את האחריות התקציבית עליהם ומעבירה אותה ליחידות הקצבה (קופות החולים ובתי החולים הציבוריים). מיסחור מערכת הבריאות מביא לכך ששיקולי רווח והפסד קודמים לשיקולי הצורך הרפואי, והתוצאה היא אי-השוויון ההולך ומתעצם בנגישות לשירותי הבריאות.

נטל המימון מועבר בהדרגה מן המדינה אל ציבור המטופלים, בשיעורים גבוהים יותר מכל המדינות החברות בארגון "[[OECD]]" (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) מלבד ארצות-הברית. שיעור חלקו של הסקטור העסקי מסך ההוצאה הלאומית לבריאות גדל בצורה ניכרת, והמוסדות הציבוריים נאלצים להתנהל כחברות למטרת רווח כדי לשרוד - כיוון שהמדינה מסירה מעצמה את האחריות התקציבית עליהם ומעבירה אותה ליחידות הקצבה (קופות החולים ובתי החולים הציבוריים). מיסחור מערכת הבריאות מביא לכך ששיקולי רווח והפסד קודמים לשיקולי הצורך הרפואי, והתוצאה היא [[אי שוויון בריאותי בישראל|אי-השוויון ההולך ומתעצם בנגישות לשירותי הבריאות]].

תהליך ההפרטה אינו מוגבל רק להעברת חלק מהמימון לכיסם של החולים אלא כולל גם צמיחה של סקטור פרטי, הרואה בשירותי הבריאות סחורה ובמערכת הבריאות כפוטנציאל לעשיית רווחים. לתהליך הפרטה זה יש ביטויים שונים: צמיחת בתי חולים פרטיים; הרחבת הביטוחים הפרטיים; העברת חלק מהשירותים אותם מספקים מוסדות ציבוריים - ניקיון ומזון, למשל, וגם שירותי מעבדה - לקבלני משנה פרטיים ועוד.

תהליך ההפרטה אינו מוגבל רק להעברת חלק מהמימון לכיסם של החולים אלא כולל גם צמיחה של סקטור פרטי, הרואה בשירותי הבריאות [[סחורה]] ובמערכת הבריאות כפוטנציאל לעשיית רווחים. לתהליך הפרטה זה יש ביטויים שונים: צמיחת בתי חולים פרטיים; הרחבת הביטוחים הפרטיים; העברת חלק מהשירותים אותם מספקים מוסדות ציבוריים - ניקיון ומזון, למשל, וגם שירותי מעבדה - לקבלני משנה פרטיים ועוד.

מתוך המאמר [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3372021,00.html שיעור 20: הפרטת מערכת הבריאות - ומיסחורה] מאת ד"ר דני פילק

מתוך המאמר [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3372021,00.html שיעור 20: הפרטת מערכת הבריאות - ומיסחורה] מאת ד"ר דני פילק

==אחיות בית הספר==

==אחיות בית הספר==

[http://www.themarker.com/consumer/health/1.1530616 רופאים לשטייניץ: הפרטת שירותי בריאות התלמיד - "סכנה לילדינו"]

* [http://www.themarker.com/consumer/health/1.1530616 רופאים לשטייניץ: הפרטת שירותי בריאות התלמיד - "סכנה לילדינו"]

 

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3984273,00.html אחות בי"ס לא בדקה תלמידים מהר - וננזפה]

[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3984273,00.html אחות בי"ס לא בדקה תלמידים מהר - וננזפה]

* [http://www.themarker.com/consumer/health/1.1751379 האוצר מושך בחוטים של אחיות בתי הספר]

 

* [http://www.themarker.com/consumer/health/1.1721978 בג"ץ: המדינה כשלה בהפרטת שירותי הבריאות לתלמיד]

[http://www.themarker.com/consumer/health/1.1751379 האוצר מושך בחוטים של אחיות בתי הספר]

* [http://hamishmar.org.il/?p=8424&doing_wp_cron=1354996685.0070860385894775390625 הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד היה מהלך אסוני]

 

[http://www.themarker.com/consumer/health/1.1721978 בג"ץ: המדינה כשלה בהפרטת שירותי הבריאות לתלמיד]

[http://hamishmar.org.il/?p=8424&doing_wp_cron=1354996685.0070860385894775390625 הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד היה מהלך אסוני]

[[קטגוריה:הפרטה]]

[[קטגוריה:אי שוויון]]