230
עריכות
שינויים
הפרטת מערכת הבריאות בישראל כיישום הגישה הניאו-ליברלית
מאז יישומה של התוכנית לייצוב המשק ב-1985, החל בישראל תהליך ניאו-ליברליזציה של החברה הישראלית ששינה אותה עמוקות. מצד אחד, פיתוח מואץ של כלכלה "חדשה", בעיקר על בסיס תעשיית הטכנולוגיה העילית ועלייה משמעותית של התמ"ג לנפש. מצד שני, העמקת הפערים, התרחבות העוני, כרסום בסולידירות החברתית ופגיעה משמעותית במדיניות הרווחה.
בתחום הבריאות אימוץ המודל הניאו-ליברלי אמנם נבלם באופן חלקי על-ידי חקיקת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, שניתק בין הזכות לקבלת סל בריאות רחב יחסית והיכולת לשלם עבור השירותים. כמו כן, בשנותיו הראשונות החוק הביא לצורת
מימון שוויונית יותר ולמיתון הריבודיות של שירותי הבריאות בישראל. עם זאת, כמעט 12 שנה לאחר יישום החוק, מיסחור מערכת הבריאות מעמיק בכל-אחד מהפרמטרים שהוצגו.
נטל המימון מועבר בהדרגה מן המדינה לכל מי שנזקק לטיפול, בשיעורים גבוהים יותר מכל המדינות החברות בארגון "OECD" (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) מלבד ארצות-הברית. שיעור חלקו של הסקטור העסקי מסך ההוצאה הלאומית לבריאות גדל בצורה ניכרת, והמוסדות הציבוריים נאלצים להתנהל כחברות למטרת רווח כדי לשרוד - כיוון שהמדינה מסירה מעצמה את האחריות התקציבית עליהם ומעבירה אותה ליחידות הקצבה (קופות החולים ובתי החולים הציבוריים). מיסחור מערכת הבריאות מביא לכך ששיקולי רווח והפסד קודמים לשיקולי הצורך הרפואי, והתוצאה היא אי-השוויון ההולך ומתעצם בנגישות לשירותי הבריאות.
תהליך ההפרטה אינו מוגבל רק להעברת חלק מהמימון לכיסם של החולים אלא כולל גם צמיחה של סקטור פרטי, הרואה בשירותי הבריאות סחורה ובמערכת הבריאות כפוטנציאל לעשיית רווחים. לתהליך הפרטה זה יש ביטויים שונים: צמיחת בתי חולים פרטיים; הרחבת הביטוחים הפרטיים; העברת חלק מהשירותים אותם מספקים מוסדות ציבוריים - ניקיון ומזון, למשל, וגם שירותי מעבדה - לקבלני משנה פרטיים ועוד.
מתוך המאמר [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3372021,00.html שיעור 20: הפרטת מערכת הבריאות - ומיסחורה] מאת ד"ר דני פילק