שינויים

נוספו 2,956 בתים ,  17:43, 1 בדצמבר 2012
שורה 68: שורה 68:     
==השפעות==
 
==השפעות==
 +
===איום על המשך קיומה של האנושות===
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[I=PAT]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[I=PAT]]}}
 
{{תבנית:מדדי קיימות}}
 
{{תבנית:מדדי קיימות}}
שורה 74: שורה 75:  
היבטים אלה באים לידי ביטוי במשוואת [[I=PAT]] שבה גודל [[השפעות סביבתיות|ההשפעה הסביבתית]] באופן כללי ובנושאים ספציפים (כמו כילוי דלק או [[התחממות עולמית]]) הוא משוואה של גודל האוכלוסיה (P), כפול [[טביעת הרגל האקולוגית]] לנפש -  שניתן לחלק אותה לפעילות כלכלית לנפש (A) כפול האינטסיביות הסביבתית לדולר -או  הסביבתית של כל דולר (T). בעוד שבעשורים האחרונים יש התייעלות סביבתית טכנולוגית - טכנולוגיות חסכוניות יותר במשאבים ופחות מזהמות - הגידול בפעילות הכלכלית לנפש יחד עם הגידול באוכלוסיה הוא גדול יותר כך שסך התוצאה היא גידול בהשפעות הסביבתיות כמעט בכל פרמטר קיים.  
 
היבטים אלה באים לידי ביטוי במשוואת [[I=PAT]] שבה גודל [[השפעות סביבתיות|ההשפעה הסביבתית]] באופן כללי ובנושאים ספציפים (כמו כילוי דלק או [[התחממות עולמית]]) הוא משוואה של גודל האוכלוסיה (P), כפול [[טביעת הרגל האקולוגית]] לנפש -  שניתן לחלק אותה לפעילות כלכלית לנפש (A) כפול האינטסיביות הסביבתית לדולר -או  הסביבתית של כל דולר (T). בעוד שבעשורים האחרונים יש התייעלות סביבתית טכנולוגית - טכנולוגיות חסכוניות יותר במשאבים ופחות מזהמות - הגידול בפעילות הכלכלית לנפש יחד עם הגידול באוכלוסיה הוא גדול יותר כך שסך התוצאה היא גידול בהשפעות הסביבתיות כמעט בכל פרמטר קיים.  
   −
מלבד בעיות הקיימות גודל האוכלוסיה, ובמיוחד הגודל שלה יחסית לאיזורים גיאוגרפים ולפלנטה (כלומר [[צפיפות אוכלוסין]] משפיעים על תופעות כמו חברתיות כמו [[פקקי תנועה]], [[עיור]], [[התמחות כלכלית]], [[תפוצת מחלות מדבקות]], [[אי שוויון כלכלי]] ועוד.  
+
===השפעות כלכליות וחברתיות===
 +
{{הפניה לערך מורחב|צפיפות אוכלוסין}}
 +
מלבד בעיות הקיימות, כלומר איום קיומי על עתידה של האכולוסיה האנושית,  גודל האוכלוסיה, ובמיוחד הגודל שלה יחסית לאיזורים גיאוגרפים ולפלנטה, כלומר היבטים של [[צפיפות אוכלוסין]], משפיעים על תופעות חברתיות רבות כמו [[פקקי תנועה]], [[עיור]], [[התמחות כלכלית]], [[תפוצת מחלות מדבקות]], [[אי שוויון כלכלי]] ועוד.
 +
 
 +
לדוגמה ככל שצפיפות האוכלוסין בשטח נתון גדלה, כך עולה ערכן של כל יחידת שטח. דבר זה תורם לייקור הדיור שכן קרקע היא גורם משמעותי בעלויות הבנייה, וערכה עולה ככל שהאוכלוסיה צפופה יותר. בנוסף לייקור הקרקע, משלב מסויים מספקים מענה לגידול בצפיפות על ידי בנייה של בתים יותר ויותר גבוהים. דבר זה מייקר גם את עלות הבנייה. בהמשך כאשר בונים בניינים מעל 6-8 קומות, הדבר מייקר גם את תחוזקת הבניינים שכן יש צורך במעליות, מערכות כיבוי אש, מערכות לשאיבת מים, מערכות למיזוג אוויר ועוד מערכות שאינן חיוניות בהכרח בבנייה נמוכה יותר.
 +
 
 +
ככל שהאכלוסיה צפופה יותר, בעיקר בקרב אוכלוסיות מעל מסה קריטית מסויימת, כן אוכלוסיה זו רגישה יותר להדבקות במחלות מדבקות. הדבר נובע הן מקשיים גדלים והולכים בשמירה על תנאי סניטציה, מיכולות הפצה טובות יותר של מחלות מדבקות בתנאים צפופים ומהיכולת של מגפות לנדוד בין מרכזי אוכלוסיה גדולים. [[ג'ארד דיימונד]] מרחיב על נקודה זו בספרו [[רובים, חיידקים ופלדה]].
 +
 
 +
אוכלוסיה גדולה יותר דורשת גם יותר מזון. ומצד שני היא מגדילה את השטח שנדרש לשם מגורים ותשתיות נוספות, ומקטינה את שטחי החלקאות המקומיים הנדרשים כדי לספק מזון לאותוה אוכלוסיה. מכאן שאוכלוסיה גדלה דורשת יבוא של מזון ממקורות רחוקים יותר ויותר, דבר שגם גורר ייקור של הפקת המזון.
 +
 
 +
גם הפקת משאבים אחרים כמו של מים ואנרגיה סובלים מבעיה דומה - אוכלוסיה גדולה יותר דורשת יותר מים ויותר אנרגיה מצד אחד, ומצד שני היא מגדילה את [[זיהום מי תהום|זיהום מי התהום]] [[המלחת מי תהום]] ובעיות מים נוספות ומקטינה גם את השטח שניתן לנצל לשם הפקת [[אנרגיות מתחדשות]].
 +
    
===צריכת ייצור ראשוני===
 
===צריכת ייצור ראשוני===
שורה 98: שורה 110:  
בספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] מציין הפיסיקאי דיוויד מקיי כי הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] דורשת הרבה שטח. ככל שאוכלוסיה של מדינה או של איזור גדולה יותר, וככל שצריכת האנרגיה לנפש גדולה יותר, כך יש צורך בשטח גדול יותר של פריסת מתקנים כמו [[טורבינות רוח]] [[לוח פוטווולטאי|לוחות סולאריים]] או מתקנים אחרים.  
 
בספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] מציין הפיסיקאי דיוויד מקיי כי הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] דורשת הרבה שטח. ככל שאוכלוסיה של מדינה או של איזור גדולה יותר, וככל שצריכת האנרגיה לנפש גדולה יותר, כך יש צורך בשטח גדול יותר של פריסת מתקנים כמו [[טורבינות רוח]] [[לוח פוטווולטאי|לוחות סולאריים]] או מתקנים אחרים.  
   −
שיקול דומה קיים לגבי שטחי חקלאות (הנדרשים לשם הספקת מזון) ושטחים אקולוגים הנדרשים לשם הספקת חומרי גלם מתחדשים ולשם הטמעת פסולת. ככל שהאוכלוסיה גדלה כך היא צריכה יותר שטח - אם בצורה ישירה של מגורים, מסחר, תשתיות תחבורה, תשתיות חשמל ושטחים להקמת מפעלים לייצור מוצרים ושירותים לאוכלוסיה זו, ואם בצורה עקיפה של הפקת אנרגיה מתחדשת, מזון ושטחים טבעיים הנדרשים לשם הספקת [[שירותים אקולוגיים]] (כמו אגני חילחול, יערות לייצור חמצן וייצוב הקרקע וכו') לאוכלוסיה זו.  
+
שיקול דומה קיים לגבי שטחי חקלאות (הנדרשים לשם הספקת מזון) ושטחים אקולוגים הנדרשים לשם הספקת [[משאבים מתחדשים|חומרי גלם מתחדשים]] ולשם הטמעת פסולת. ככל שהאוכלוסייה גדלה כך היא צריכה יותר שטח - אם בצורה ישירה של מגורים, מסחר, תשתיות תחבורה, תשתיות חשמל ושטחים להקמת מפעלים לייצור מוצרים ושירותים לאוכלוסיה זו, ואם בצורה עקיפה של הפקת אנרגיה מתחדשת, מזון ושטחים טבעיים הנדרשים לשם הספקת [[שירותים אקולוגיים]] (כמו אגני חילחול, יערות לייצור חמצן וייצוב הקרקע וכו') לאוכלוסיה זו.  
   −
מסיבות אלה, קיימים [[סביבתנים]] ואנשי [[קיימות]] רבים הרואים בגידול האוכלוסיה אחת הבעיות המרכזיות ביותר של האנושות, שמסכנת את המשך קיומה. לדוגמה ראו את הספר [[גבולות לצמיחה]]. [[כלכלנים אקולוגים]] כמו [[טים ג'קסון]] משתמשים במשוואת [[I=PAT]] כדי להמחיש מדוע גידול אוכלוסין יחד עם [[צמיחה כלכלית]] מפעיל לחץ גדל והולך על הסביבה גם עם [[שינוי טכנולוגי]] לטכנולוגיות חסכוניות ו"ירוקות" יותר.
+
מסיבות אלה, קיימים [[סביבתנים]] ואנשי [[קיימות]] רבים הרואים בגידול האוכלוסיה אחת הבעיות המרכזיות ביותר של האנושות, שמסכנת את המשך קיומה. שני ספרים בולטים משנות ה-60 וה-70 בנושאים אלה הם [[פצצת האוכלוסין]] ו[[גבולות לצמיחה]]. [[כלכלנים אקולוגים]] כמו [[טים ג'קסון]] משתמשים במשוואת [[I=PAT]] כדי להמחיש מדוע גידול אוכלוסין יחד עם [[צמיחה כלכלית]] מפעיל לחץ גדל והולך על הסביבה, גם כאשר מכניסים [[שינוי טכנולוגי]] לעבר טכנולוגיות חסכוניות ו"ירוקות" יותר.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==