שינויים

[[תמונה:PhosphorusCycle.jpg|שמאל|thumb|450px|מחזור הזרחן בים]]

[[תמונה:PhosphorusCycle.jpg|שמאל|thumb|450px|מחזור הזרחן בים]]

'''מחזור הזרחן''' (Phosphorus Cycle )הוא [[מחזור ביוגאוכימי]] של היסוד [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%9F זרחן] בטבע. מחזור הזרחן הוא מחזור חיוני עבור חלק ניכר מהיצורים החיים כולל ][[בני אדם|האדם]], ובנוסף מהווים זרם או מחזור חיוני ל[[הכלכלה האנושית|כלכלה האנושית]]. מחזורי הזרחן תוארו לראשונה על ידי ה[[אקולוגיה|אקולוג]] [[גונת'ר פולקה]].

'''מחזור הזרחן''' (Phosphorus Cycle )הוא [[מחזור ביוגאוכימי]] של היסוד [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%9F זרחן] בטבע. מחזור הזרחן הוא מחזור חיוני עבור חלק ניכר מהיצורים החיים כולל [[בני אדם|האדם]], ובנוסף מהווים זרם או מחזור חיוני ל[[הכלכלה האנושית|כלכלה האנושית]]. מחזורי הזרחן תוארו לראשונה על ידי ה[[אקולוגיה|אקולוג]] [[גונת'ר פולקה]].

==זרחן בטבע==

==זרחן בטבע==

==מחזור הזרחן וכלכלה א-מחזורית==

==מחזור הזרחן וכלכלה א-מחזורית==

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

זרחן משמש בכלכלה האנושית במגוון צורות כמו גפרורים, חומרי נפץ, זיקוקים, ומשחת שיניים. עם זאת השימוש הנפוץ ביותר של זרחן בכלכלה הוא לצרכי שימוש בו כמרכיב מרכזי ב[[דשן כימי]] שכן הוא מזרז גדילה של צמחים.  

זרחן משמש בכלכלה האנושית במגוון צורות כמו גפרורים, חומרי נפץ, זיקוקים, ומשחת שיניים. עם זאת השימוש הנפוץ ביותר של זרחן בכלכלה הוא כמרכיב מרכזי ב[[דשן כימי]] שכן הוא מזרז גדילה של צמחים ומהווה חומר חיוני.  

בכלכלה הקיימת היום, [[קפיטליזם|כלכלה קפיטליסטית]] ו[[כלכלה קווית|קווית]], מוצרי חקלאות מגודלים במקום אחד, נצרכים במקום אחר והפסולת החקלאית מושלכת במקום שלישי. בכלכלה כזו מסות של זרחן מוסעות באמצעות ניוד הצמחים והמזון ממקום למקום באופן קווי חד-כיווני. מכיוון שכך, ריכוז הזרחן בקרקע יורד באיזורים בהם צומחים הגידולים ועול במקומות אליהם נשפכים השפכים. מכיוון שלזרחן אין מצב גזי, הוא לא יכול לנדוד דרך האטמוספירה ולאזן את הריכוז שלו. הזרחן נשאר בקרקע אליה מוזרמים [[שפכים|השפכים]] או שהוא נשטף ל[[אוקיינוסים]].  

בכלכלה הקיימת היום, [[קפיטליזם|כלכלה קפיטליסטית]] ו[[כלכלה קווית|קווית]], מוצרי [[חקלאות]] מגודלים במקום אחד, נצרכים במקום אחר והפסולת החקלאית מושלכת במקום שלישי. בכלכלה כזו כמויות גדולות של זרחן מוסעות באמצעות ניוד הצמחים והמזון ממקום למקום באופן קווי חד-כיווני. מכיוון שכך, ריכוז הזרחן בקרקע יורד באיזורים בהם צומחים הגידולים ועולה במקומות אליהם נשפכים השפכים. מכיוון שלזרחן אין מצב גזי, הוא לא יכול לנדוד דרך ה[[אטמוספירה]] ולאזן את הריכוז שלו. הזרחן נשאר בקרקע אליה מוזרמים [[שפכים|השפכים]] או שהוא נשטף אל ה[[אוקיינוסים]].  

לפיכך, מערכת כלכלית-חקלאית המסיעה גידולים ממקום למקום תלוייה בזרחן ממקורות חיצוניים. זרחן נכרה מתוך האדמה ומסונתז ל[[דשנים כימיים]] המשמשים ב[[חקלאות]]. הדרישות האנרגטיות של כרייה הם עצומות (כ-10% מצריכת האנרגיה העולמית) ולפיכך עלויות הכריה צפויות לנסוק עם [[שיא תפוקת הנפט]] או כל מנגנון אחר של [[התייקרות אנרגטית]]. זו אחת הסיבות מדוע [[חקלאות]] שאינה מקיימת צפויה להתייקר עם התייקרות האנרגיה.  

לפיכך, מערכת כלכלית-חקלאית המסיעה גידולים ממקום למקום תלוייה בזרחן ממקורות חיצוניים. זרחן נכרה מתוך האדמה ומסונתז ל[[דשנים כימיים]] המשמשים ב[[חקלאות]]. הדרישות האנרגטיות של כרייה הם עצומות (כ-10% [[משק האנרגיה העולמי|מצריכת האנרגיה העולמית]]) ולפיכך עלויות הכרייה צפויות לנסוק עם [[שיא תפוקת הנפט]] או כל מנגנון אחר של [[התייקרות אנרגטית]]. זו אחת הסיבות מדוע [[חקלאות]] שאינה מקיימת צפויה להתייקר עם התייקרות האנרגיה.  

במאמר [[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי מחזור הזרחן הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של הכלכלה האנושית. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן.   

במאמר [[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי מחזור הזרחן הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של הכלכלה האנושית. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן.   

ניתן לקיים חקלאות ללא פוספטים ודשנים - [[חקלאות אורגנית]] כמו [[פרמקלצ'ר]] שמשתמשת ב[[קומפוסט]] כדי לסגור מעגל ביוגאופיזי. חקלאות כזו לרוב דורשת יותר תשומות כח אדם, ויש לה פריון חקלאי נמוך יותר בהשווה לחקלאות תעשייתית. מצד שני החקלאות התעשייתית תתיקר יותר ויותר ככל שתהליכים כמו [[סחף קרקע]] או [[שיא תפוקת הנפט]] יקשו על קיומה ביחס ל[[חקלאות בת קיימא]].

ניתן לקיים חקלאות ללא פוספטים ודשנים - [[חקלאות אורגנית]] כמו [[פרמקלצ'ר]] שמשתמשת ב[[קומפוסט]] כדי לסגור מעגל ביוגאופיזי. חקלאות כזו לרוב דורשת יותר תשומות כח אדם, ויש לה פריון חקלאי נמוך יותר בהשווה לחקלאות תעשייתית. מצד שני החקלאות התעשייתית תתיקר יותר ויותר ככל שתהליכים כמו [[סחף קרקע]] או [[שיא תפוקת הנפט]] יקשו על קיומה ביחס ל[[חקלאות בת קיימא]].

==שיא תפוקת הזרחן==

==שיא תפוקת הזרחן==

היות והמקור העיקרי לזרחן בכלכלה האנושית הוא כרייה של זרחות, מדובר ב[[משאב מתכלה]]. מספר חוקרים טוענים כי מאגרי הזרחן יתכלו בתוך 50-100 שנה ויגיעו ל[[שיא תפוקת הזרחן]] (Peak Phosphrus), השנה בה תפוקת הזרחן השנתית תהיה הגבוה ביותר, כבר בשנת 2030. <ref>Cordell, Dana; Drangert, Jan-Olof; White, Stuart (May 2009). "[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S095937800800099X The story of phosphorus: Global food security and food for thought]". Global Environmental Change (Elsevier) 19 (2): 292–305. doi:10.1016/j.gloenvcha.2008.10.009</ref>

היות והמקור העיקרי לזרחן בכלכלה האנושית הוא כרייה של זרחות, מדובר ב[[משאב מתכלה]]. מספר חוקרים טוענים כי מאגרי הזרחן יתכלו בתוך 50-100 שנה ויגיעו ל[[שיא תפוקת הזרחן]] (Peak Phosphrus), השנה בה תפוקת הזרחן השנתית תהיה הגבוה ביותר, כבר בשנת 2030. <ref>Cordell, Dana; Drangert, Jan-Olof; White, Stuart (May 2009). "[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S095937800800099X The story of phosphorus: Global food security and food for thought]". Global Environmental Change (Elsevier) 19 (2): 292–305. doi:10.1016/j.gloenvcha.2008.10.009</ref>