שינויים

[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת סופות [[קערת האבק]]. דוגמה דרמטית ל[[בליית קרקע]] והשפעותיה. ]]

[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת סופות [[קערת האבק]]. דוגמה דרמטית ל[[בליית קרקע]] והשפעותיה. ]]

ארבעת הקטגוריות הראשונות נוגעות להרס או אובדן של [[משאבי טבע]]:

ארבעת הקטגוריות הראשונות נוגעות להרס או אובדן של [[משאבי טבע]]:

;1. [[הרס בתי גידול]]:  - [[בירוא יערות]], הרס אדמות ביצה, והרס הסביבה הטבעית.

;1. [[הרס בתי גידול]]:  - [[בירוא יערות]], הרס אדמות ביצה, והרס הסביבה הטבעית.

;4. הרס הקרקע: בעיות [[קרקע]] כמו [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], אובדן פוריות בגלל הוצאת חומרי תזונה מהקרקע, [[זיהום קרקעות]] וחומציות יתר או חסר של האדמה.  

;4. הרס הקרקע: בעיות [[קרקע]] כמו [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], אובדן פוריות בגלל הוצאת חומרי תזונה מהקרקע, [[זיהום קרקעות]] וחומציות יתר או חסר של האדמה.  

שלוש הקבוצות הבאות של בעיות סביבה הן "תקרות" של אנרגיה, מים מתוקים ושל ניצול הפוטוסינתזה. לא מדובר בתקרה נוקשה כמו "תקרת זכוכית" אלא בתקרה שיותר דומה לתקרת אוהל - ניתן לדחוף אותה לכיוון מסויים, אבל הדבר דורש יותר ויותר משאבים, והעלויות בשאר ההיבטים הולכות וגדלות.  

שלוש הקבוצות הבאות של בעיות סביבה הן "תקרות" של אנרגיה, מים מתוקים ושל ניצול הפוטוסינתזה. לא מדובר בתקרה נוקשה כמו "תקרת זכוכית" אלא בתקרה שיותר דומה לתקרת אוהל - ניתן לדחוף אותה לכיוון מסויים, אבל הדבר דורש יותר ויותר משאבים, והעלויות בשאר ההיבטים הולכות וגדלות.  

;5. תקרת משאבי אנרגיה: [[דלק מחצבי]] מהווה את רוב הבסיס ל[[משק האנרגיה העולמי]] בעיקר של העולם המתועש. [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]] יגרמו לכך שהפקת אנרגיה בצורה זו תהיה קשה יותר ו[[זיהום|מזהמת יותר]]. [[שיא תפוקת הפחם]] יגיע מאוחר יותר אבל עם השלכות דומות.  

;5. תקרת משאבי אנרגיה: [[דלק מחצבי]] מהווה את רוב הבסיס ל[[משק האנרגיה העולמי]] בעיקר של העולם המתועש. [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]] יגרמו לכך שהפקת אנרגיה בצורה זו תהיה קשה יותר ו[[זיהום|מזהמת יותר]]. [[שיא תפוקת הפחם]] יגיע מאוחר יותר אבל עם השלכות דומות.  

[[קובץ:Aral Sea 1989-2008.jpg|ממוזער|300px|התייבשות [[ימת אראל]] שליד קזחסטאן, בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצרכי חקלאות וזיהום מים גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל. דוגמה להשפעת משבר המים על מערכות אקולוגיות, האקלים והפרנסה של איזורים שלמים]]

[[קובץ:Aral Sea 1989-2008.jpg|ממוזער|300px|התייבשות [[ימת אראל]] שליד קזחסטאן, בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצרכי חקלאות וזיהום מים גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל. דוגמה להשפעת משבר המים על מערכות אקולוגיות, האקלים והפרנסה של איזורים שלמים]]

;6. תקרת משאבי מים נקיים: [[משבר המים העולמי]] עקב העובדה שרוב המים המתוקים כבר מנוצלים, וכי קצב השאיבה ממי התהום לחקלאות, צריכה ביתית ותעשייתית. ניתן להגדיל את הפקת המים על ידי [[התפלה]] אך מדובר בכמות מים קטנה ובהחרפת משבר האנרגיה.  

;6. תקרת משאבי מים נקיים: [[משבר המים העולמי]] עקב העובדה שרוב המים המתוקים כבר מנוצלים, וכי קצב השאיבה ממי התהום לחקלאות, צריכה ביתית ותעשייתית. ניתן להגדיל את הפקת המים על ידי [[התפלה]] אך מדובר בכמות מים קטנה ובהחרפת משבר האנרגיה.  

;7. תקרת ניצול הפוטוסינתזה: [[פוטוסינתזה]] מפיקה את סך ה[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]] ב[[כדור הארץ]]. היא מוגבלת על ידי היבטים של אור, משקעים, וטמפרטורה קובעים את כמות הייצור שתיווצר מכמות אור נתונה. קשה להגדיל את כמות הייצור הראשוני, במיוחד על רקע משבר אנרגיה ומים. גידול אוכלוסין, דפוסי צריכה ועוד גורמים לגידול הצריכה האנושית מסך הייצור הראשוני. שאר הייצור הראשוני הוא כל מה שנשאר עבור שאר המערכות הטבעיות כמו יערות טבעיים.  

;7. תקרת ניצול הפוטוסינתזה: [[פוטוסינתזה]] מפיקה את סך ה[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]] ב[[כדור הארץ]]. היא מוגבלת על ידי היבטים של אור, משקעים, וטמפרטורה קובעים את כמות הייצור שתיווצר מכמות אור נתונה. קשה להגדיל את כמות הייצור הראשוני, במיוחד על רקע משבר אנרגיה ומים. גידול אוכלוסין, דפוסי צריכה ועוד גורמים לגידול הצריכה האנושית מסך הייצור הראשוני. שאר הייצור הראשוני הוא כל מה שנשאר עבור שאר המערכות הטבעיות כמו יערות טבעיים.  

שלוש קבוצות נוספות של בעיות סביבה נוגעות לדברים שבני האדם מיצרים ומוציאים אל הסביבה או מעבירים ממקום למקום:

שלוש קבוצות נוספות של בעיות סביבה נוגעות לדברים שבני האדם מיצרים ומוציאים אל הסביבה או מעבירים ממקום למקום:

;8. [[זיהום|פליטת כימיקלים רעילים]]: בצורה שמשפיעה על מינים אחרים ועל מחלות כמו [[סרטן]] ובעיות פוריות. דוגמאות כוללות [[PCB]], [[מתכות כבדות]] כמו [[כספית]], [[משבשים אדוקריניים]] ועוד.  חלק מהחומרים האלה כמו [[PCB]] מתפרקים לאט מאד וחלקם אינו מתפרק כלל [[כספית]] וקצב הניקוי שלהם עלול לקחת זמן רב.  

;8. [[זיהום|פליטת כימיקלים רעילים]]: בצורה שמשפיעה על מינים אחרים ועל מחלות כמו [[סרטן]] ובעיות פוריות. דוגמאות כוללות [[PCB]], [[מתכות כבדות]] כמו [[כספית]], [[משבשים אדוקריניים]] ועוד.  חלק מהחומרים האלה כמו [[PCB]] מתפרקים לאט מאד וחלקם אינו מתפרק כלל [[כספית]] וקצב הניקוי שלהם עלול לקחת זמן רב.  

;10. [[זיהום אוויר|פליטת גזים לאטמוספירה]]:  גזים הגורמים ל[[דלדול שכבת האוזון]], ו[[גזי חממה]] הגורמים ל[[התחממות עולמית]] וכתוצאה מכך ל[[שינוי אקלים]] מהותי שעלול להשפיע על החקלאות, הצפת שטחים ועוד.  

;10. [[זיהום אוויר|פליטת גזים לאטמוספירה]]:  גזים הגורמים ל[[דלדול שכבת האוזון]], ו[[גזי חממה]] הגורמים ל[[התחממות עולמית]] וכתוצאה מכך ל[[שינוי אקלים]] מהותי שעלול להשפיע על החקלאות, הצפת שטחים ועוד.  

שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (בדומה לנוסחה [[I=PAT]])

;11. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת פריון הילודה, לא ברור מתי אם בכלל תתייצב האוכלוסיה.  

שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (על פי הנוסחה [[I=PAT]])

 

;11. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת פריון הילודה, לא ברור מתי, אם בכלל תתייצב האוכלוסיה. גידול האוכלוסיה מהווה זרז מהותי לבעיות סביבה רבות הקשורות לחקלאות ואו להרס מערכות אקולוגיות - השפעה וניצול של [[ייצור ראשוני]], [[בירוא יערות]], [[הרס בתי גידול]], [[דייג יתר]] ועוד. בנוסף, כתלות בסוג הטכנולוגיה ובגודל התוצר הכלכלי לנפש, גידול האוכלוסיה יכול להשפיע על גורמים כמו [[זיהום]], [[התחממות עולמית]] ודלדול [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]]. 

 

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

;12. [[טביעת רגל אקולוגית]] לנפש: גודל האוכלוסיה עצמו לא תמיד אומר מה גודל ההשפעה. תושבי המדינות העשירות צרכו משאבים ויצרו [[פסולת]] בקצב גדול פי 32 לאדם יחסית לתושבי המדינות העניות. ה"פער" הזה הולך ומצטמצם בגלל ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] המואצת של מדינות העולם השלישי, כך שהצריכה במדינות אלה הולכת וגדלה. היבט אחר שגורם להקטנת הפער הוא הגירה של תושבי המדינות העניות אל המדינות העשירות והתאמת צריכת המהגרים לזו של תושבי המערב.  

;12. [[טביעת רגל אקולוגית]] לנפש: גודל האוכלוסיה עצמו לא תמיד אומר מה גודל ההשפעה. תושבי המדינות העשירות צרכו משאבים ויצרו [[פסולת]] בקצב גדול פי 32 לאדם יחסית לתושבי המדינות העניות. ה"פער" הזה הולך ומצטמצם בגלל ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] המואצת של מדינות העולם השלישי, כך שהצריכה במדינות אלה הולכת וגדלה. היבט אחר שגורם להקטנת הפער הוא הגירה של תושבי המדינות העניות אל המדינות העשירות והתאמת צריכת המהגרים לזו של תושבי המערב.  

דיימונד מציין כי יש בעיה לזהות מי מהבעיות היא החשובה והדחופה ביותר, וכן כי יש [[השפעות גומלין]] חזקות בין הבעיות. האתגר הוא שיש לטפל בכל הבעיות האלה ביחד, היות וכל אחת מהן לבדה, עלולה לגרור תוצאות חמורות מאד.

דיימונד מציין כי יש בעיה לזהות מי מהבעיות היא החשובה והדחופה ביותר, וכן כי יש [[השפעות גומלין]] חזקות בין הבעיות. האתגר הוא שיש לטפל בכל הבעיות האלה ביחד, היות וכל אחת מהן לבדה, עלולה לגרור תוצאות חמורות מאד.

רשימה מעט שונה הורכבה במסגרת המאמר [[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות פלנטריים]] משנת 2009. מחברי המאמר מבחינים בתשעה גבולות פלנטריים ומציעים כימות של שבעה מתוך התשעה. שבעת הגבולות האלה הם: [[שינויי אקלים]], [[החמצת אוקיינוסים]], [[דלדול שכבת האוזון|אוזון סטרטוספרי]], [[מחזור החנקן]], [[מחזור הזרחן]], שימוש עולמי ב[[מים מתוקים]],  שינויים במערכות ה[[קרקע]] וקצב אובדן של [[מגוון ביולוגי|שונות ביולוגית]].

רשימה מעט שונה הורכבה במסגרת המאמר [[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות פלנטריים]] משנת 2009. מחברי המאמר מבחינים בתשעה גבולות פלנטריים ומציעים כימות של שבעה מתוך התשעה. שבעת הגבולות האלה הם: [[שינויי אקלים]], [[החמצת אוקיינוסים]], [[דלדול שכבת האוזון|אוזון סטרטוספרי]], [[מחזור החנקן]], [[מחזור הזרחן]], שימוש עולמי ב[[מים מתוקים]],  שינויים במערכות ה[[קרקע]] וקצב אובדן של [[מגוון ביולוגי|שונות ביולוגית]].