47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''אי שוויון בריאותי''' הוא ההשלכות של אי שוויון כלכלי על היבטים בריאותיים כמו תזונה, כוש..."
'''אי שוויון בריאותי''' הוא ההשלכות של [[אי שוויון כלכלי]] על היבטים בריאותיים כמו תזונה, כושר גופני, תחלואה, תמותה וגישה לטיפול רפואי. כמו כן הדבר כולל גם את ההשלכות של פערי הבריאות על אי השוויון - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]]. היבט נוסף של הנושא הוא כיצד הפערים בבריאות משפיעים על כלכלת כלל תושבי המדינה (עשירים ועניים) וכיצד הפערים החברתיים וכלכליים משפיעים על בריאות כלל תושבי המדינה.
קיימות מספר חלוקות של האוכלוסיה שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גיאוגרפי, מוצא אתני, גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות עוסקות במעט פעילות גופנית אל מול נשים חרדיות עוסקות בהרבה פעילות גופנית.
היות ובריאות היא דבר נחשק על ידי רוב האוכלוסיה, לעשירים יותר יש גישה טובה יותר לטיפולי בריאות טובים יותר וכן להרגלי חיים טובים יותר כמו כושר גופני מספק, תזונה בריאה ועוד. בהתאם לכך תוחלת החיים של אנשים עשירים יותר היא בממוצע גבוהה יותר. הדבר נכון הן בהשוואה בין מדינות והן בתוך מדינות.
עם זאת לא כל ההבדלים בבריאות הם לרעת שכבות חלשות יותר. לדוגמה בהקשר של [[אי שוויון בריאותי בישראל]] נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) מעשנות יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. עם זאת, הבדלים רבים אחרים כמו פעילות גופנית, עישון, תמותת תינוקות, בריאות שיניים, ושיעור תמותה הם לרעת אכולוסיות חלשות יותר.
מחקר שבוצע על ערים בארצות הברית מצא כי בעוד שעשירים חיים יותר מהעניים, אי השוויון הכלכלי פוגע גם בהם. תוחלת החיים בישובים עם אי שוויון גדול היתה נמוכה אפילו בקרב העשירים.
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:אי שוויון]]
קיימות מספר חלוקות של האוכלוסיה שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גיאוגרפי, מוצא אתני, גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות עוסקות במעט פעילות גופנית אל מול נשים חרדיות עוסקות בהרבה פעילות גופנית.
היות ובריאות היא דבר נחשק על ידי רוב האוכלוסיה, לעשירים יותר יש גישה טובה יותר לטיפולי בריאות טובים יותר וכן להרגלי חיים טובים יותר כמו כושר גופני מספק, תזונה בריאה ועוד. בהתאם לכך תוחלת החיים של אנשים עשירים יותר היא בממוצע גבוהה יותר. הדבר נכון הן בהשוואה בין מדינות והן בתוך מדינות.
עם זאת לא כל ההבדלים בבריאות הם לרעת שכבות חלשות יותר. לדוגמה בהקשר של [[אי שוויון בריאותי בישראל]] נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) מעשנות יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. עם זאת, הבדלים רבים אחרים כמו פעילות גופנית, עישון, תמותת תינוקות, בריאות שיניים, ושיעור תמותה הם לרעת אכולוסיות חלשות יותר.
מחקר שבוצע על ערים בארצות הברית מצא כי בעוד שעשירים חיים יותר מהעניים, אי השוויון הכלכלי פוגע גם בהם. תוחלת החיים בישובים עם אי שוויון גדול היתה נמוכה אפילו בקרב העשירים.
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:אי שוויון]]