אקו-ויקי

שינויים

השפעות חיצוניות של מכוניות (הצגת מקור)

גרסה מ־22:31, 10 באוקטובר 2012

נוספו 5,777 בתים ,  22:31, 10 באוקטובר 2012
←‏סוגי עלויות חיצוניות של מכוניות
שורה 77: שורה 77:  
בשימוש בהערכה שמרנית של 3% מהתמ"ג לכן ניתן לחשב את סך השפעת התחבורה כבעלת השפעה של לפחות 0.42% מהתמ"ג. הערכת [[הוועדה למיסוי ירוק]] לגבי רכבים בלבד עומדת על כ 0.18% מהתמ"ג.
 
בשימוש בהערכה שמרנית של 3% מהתמ"ג לכן ניתן לחשב את סך השפעת התחבורה כבעלת השפעה של לפחות 0.42% מהתמ"ג. הערכת [[הוועדה למיסוי ירוק]] לגבי רכבים בלבד עומדת על כ 0.18% מהתמ"ג.
    +
===תרומה לפרבור===
 +
{{הפניה לערך מורחב|פרבור}}
 +
שימוש במכוניות פרטיות משמש קטליזטור בתתהליכי [[פרבור]] - בניית בתים צמודי קרקע ואו בצפיפות מגורים נמוכה. התרומה היא הן לפרבור מסחרי ופרבור מגורים. פרבור המסחר נוצר כאשר קרקעות זולות מחוץ לעיר מנוצלות לשם הקמת משרדים, מסעדות ועסקים נוספים ב"קניונים" או ב"איזורי תעשייה" (כמו אירפורט-סיטי) שלא נוח להגיע עליהם באמצעים אחרים מלבד רכב פרטי. באופן דומה דירות בישובים פרבריים כמו שהם או עומר נמכרות על סמך ההנחה שלדיירים יש רכב פרטי שיאפשר להם להגיע במהירות ובנוחות אל מקומות עבודה, למוסדות חינוך ולקניות.
 +
 +
לפרבור יש השפעות חיצוניות רבות. הפיזור הנרחב של הפרבר גורם לייקור שירותי רשת נפרסים כמו [[תחבורה ציבורית]], כבישים, תאורה, חשמל, טלפוניה, מים, ביוב, דואר ועוד. גם שירותים מסחריים כמו שליחויות או שירותי תיקונים מתייקרים בגלל הגדלת מרחקי הנסיעות. ייקור השיטור בפרברים פרושו הקטנת האפקטביות של המשטרה (שצריכה להתפרס על פני שטח גדול יותר), ייקור השיטור, הקטנת היכולת של תושבים לבצע פיקוח עצמאי על הרחוב והגדלת הפשיעה.
 +
 +
הפרבור תורם להגדלת הנסועה ברכב פרטי ולהגדלת ההחזקה של רכב פרטי ובכך מגביר את השפעות הרכב הפרטי, בהיבטים של זיהום, פקקים, דלדול מקורות אנרגיה ועוד. משפחות בישובים פרבריים נוסעות למרחקים גדולים יותר, ויש להן בממוצע יותר מכוניות בהשוואה לתושבי ערים. הדבר נובע הן מהארכת מרחקי הנסיעה והן מהמבנה הטופוגרפי והתכנוני של הפרברים שמקשה על קיום של תחבורה ציבורית ועל שימוש ב[[תחבורת אופניים]]. צפיפות הדיור הנמוכה לא מאפשרת לבנות חנויות שכונתיות במרחק הליכה או בתי ספר כאלה דבר שמחייב ריכוז של המסחר והלימודים במרכזים שאליהם רוב התושבים חייבים לנסוע במכונית. היבטים אלו תורמים ל[[הפרדת שימושי קרקע]] שפרושה הגדלת השימוש ברכב פרטי עוד יותר והקצאת שטח נוסף לחנייה.
 +
 +
היות ושימוש ברכב פרטי מעודד תכנון של כבישים, מחלפים ופרברים נוספים ([[בתהליך של [[ביקוש מושרה]]) נוצרת [[לולאת משוב]] מחזקת. בנייה בדפוסי פרבור פרושה גם החלשת הכלכלה (עקב אי יעילות כלכלית ואנרגטית), שימוש בזבזני בשטח ולכן תרומה לייקור הדיור, והרס שטחים פתוחים ו[[מערכות אקולוגיות]] ותרומה ל[[הכחדת מינים]]. התלות שיוצרים פרברי מגורים ומסחר ברכב הפרטי גורמת לפגיעה בעניים שאינם יכולים להחזיק רכב פרטי, ולכן נפגעת הגישה שלהם למקומות עבודה, ללימודים ולקניות,  ולכן הגדלת [[אי שוויון כלכלי]], לכן הפרבור נחשב לצורה של [[מלכודת עוני]]. אוכלסיות נוספות שנפגעות הן ילדים קטנים וקשישים (שלא יכולים לנהוג) ונשים (שמסיעות את הילדים לכל מקום). היבטים נוספים כוללים את [[אפקט הבייגלה]] שבו מרכזי ערים מתרוקנים עקב שילוב של הזנחה ופשיעה ובריחת תושבים ועסקים לפרברים יותר ויותר רחוקים.
 +
 +
למרות היבטים רבים אלה, רוב הספרות של הערכות השפעות חיצוניות של רכבים פרטיים לא מתייחסת לנזקים כלכליים שנגרמים עקב פרבור.
 
===רעש===
 
===רעש===
−
[[רעש]]- הרעש פוגע בחלק ניכר מהאוכלוסייה במרבית שעות היום, ובמיוחד באלה המתגוררים בקרבת עורקי תחבורה ראשיים. רעש מהווה מטרד, נחשב כיום לבעיה בריאותית (גורם בין היתר לחירשות, ולעקה), מוריד את ערך הדירות של אנשים בקרבת כבישים סואנים ופוגע ברווחתם.
+
[[רעש]]- הרעש פוגע בחלק ניכר מהאוכלוסייה במרבית שעות היום, ובמיוחד באלה המתגוררים בקרבת עורקי תחבורה ראשיים. רעש מהווה מטרד, ונחשב כיום לבעיה בריאותית (גורם בין היתר לחירשות, ולעקה), רעש מוריד את ערך הדירות של אנשים בקרבת כבישים סואנים ופוגע ברווחתם.
 +
 
 +
מעבר לסכנה, תנועה מהירה של מכוניות יוצרת מפגעי רעש ותחושה לא נעימה של הרחוב, כך שהולכי רגל נמנעים מלהגיע לרחובות סואנים, ודבר זה מובל להקטנת המסחר העירוני.  [[מיתון תנועה]] ו[[מדרחוב]] הן דרכים לדוגמה כדי להקטין היבטים אלה, שמובילים לשיפור המסחר העירוני.  
    
===תשתיות לשימוש כלי הרכב===  
 
===תשתיות לשימוש כלי הרכב===  
−
התשתיות כולל בנייה, תחזוקה ומתן שירותים בנתיבים הבין עירוניים, תפעול מערכת חוקית ומשפטית לעברייני תנועה ועוד. (חלק מהסעיפים יכולים להכלל כחלק מהשפעה חיצונית של תאונות דרכים).
+
תשתיות למכוניות פרטיות כולל בנייה, תחזוקה ומתן שירותים בנתיבים הבין עירוניים והעירוניים, תפעול מערכי חנייה בתשלום על ידי עיריות, תפעול מערכת חוקית ומשפטית לעברייני תנועה, ביטוח ועוד. (חלק מהסעיפים יכולים להכלל כחלק מהשפעה חיצונית של תאונות דרכים).
   −
עלויות הנגרמות עקב מוסכים - כוללות רעש, זיהום מים, הורדת ערך דירות, שימושי קרקע ועוד.
+
עלויות הנגרמות עקב מוסכים לדוגמה - כוללות רעש, זיהום מים וקרקע, הורדת ערך דירות, שימושי קרקע ועוד.
    
===שימושי קרקע===
 
===שימושי קרקע===
שורה 94: שורה 107:  
====השפעה על שטחים נוספים====
 
====השפעה על שטחים נוספים====
 
עלות קרקע לחנייה ולתחבורה מתייקרת אם מתחשבים בשטחים שהשימוש בהם נפגע עקב קיומם של כבישים ומקומות חניה בצידם - לדוגמה שטחי פארקים או גני שעשועים שאינם באים לשימוש בגלל קרבה לכביש. ברחובות עצמם שטחים שיכולים לשמש לשימושים אחרים נאלצים להקצות מרווחי בטיחות לכבישים - לדוגמה שטח של מדרכה משני צידי כביש הוא גדול יותר מאשר השטח שהיה נדרש לתנועת הולכי רגל ב[[מדרחוב]]. (ראו גם סעיף הנוגע להשפעות עירוניות)
 
עלות קרקע לחנייה ולתחבורה מתייקרת אם מתחשבים בשטחים שהשימוש בהם נפגע עקב קיומם של כבישים ומקומות חניה בצידם - לדוגמה שטחי פארקים או גני שעשועים שאינם באים לשימוש בגלל קרבה לכביש. ברחובות עצמם שטחים שיכולים לשמש לשימושים אחרים נאלצים להקצות מרווחי בטיחות לכבישים - לדוגמה שטח של מדרכה משני צידי כביש הוא גדול יותר מאשר השטח שהיה נדרש לתנועת הולכי רגל ב[[מדרחוב]]. (ראו גם סעיף הנוגע להשפעות עירוניות)
−
  −
דרך אחת להקטין את השפעת הרעש של מכוניות היא [[מיתון תנועה]] שמוביל לשיפור המסחר העירוני. ההסבר לכך הוא שמעבר לסכנה, תנועה מהירה של מכוניות יוצרת מפגעי רעש ותחושה לא נעימה של הרחוב, ומיתון התנועה מקטין השפעה זו.
      
===קיטוע בתי גידול===
 
===קיטוע בתי גידול===
−
[[קיטוע בתי גידול]] (Habitat fragmentation) של בעלי חיים וצמחים נגרם כאשר כבישים או תשתיות אחרות של בני אדם, גורמים לחלוקת שטח טבעי נתון לשני חלקים או יותר. למרות שהשטח הטבעי יכול להיות גדול, בעלי החיים והצמחים נתקלים במכשול כאשר הם מנסים למצוא בני זוג, מזון, מים וכו'. רבים מהם נדרסים או מפחדים לחצות את המכשול. קיטוע בתי גידול  הוא אחד התורמים המרכזיים, ובמינים רבים הגורם המרכזי, ל[[הכחדת מינים]].
+
[[קיטוע בתי גידול]] (Habitat fragmentation) של בעלי חיים וצמחים נגרם כאשר כבישים או תשתיות אחרות של בני אדם, גורמים לחלוקת שטח טבעי נתון לשני חלקים או יותר. למרות שהשטח הטבעי הכולל לא משתנה, בעלי החיים והצמחים נתקלים במכשול כאשר הם מנסים למצוא בני זוג, מזון, מים וכו'. רבים מהם נדרסים או מפחדים לחצות את המכשול. קיטוע בתי גידול  הוא אחד התורמים המרכזיים, ובמינים רבים הגורם המרכזי, ל[[הכחדת מינים]].
    
===מניעת חלחול מים והצפות===
 
===מניעת חלחול מים והצפות===
שורה 105: שורה 116:     
===איי חום עירוניים והוצאות אנרגטיות===
 
===איי חום עירוניים והוצאות אנרגטיות===
 +
{{הפניה לערך מורחב|אי חום עירוני}}
 
האספלט השחור קולט קרינת שמש ומנועי המכוניות פולטים חום רב. השפעות אלה תורמות לתופעה שנקראת [[אי חום עירוני]]: שטחים עירוניים חמים יותר במספר מעלות מאשר שטחים כפריים. בחורף יש לדבר זה השפעות חיצוניות חיוביות היות והדבר חוסך הוצאות חימום; אך בקיץ  הדבר מוסיף לעומס החום דבר שמגביר את השימוש במזגנים - הוצאות האנרגיה ישירות והשפעות חיצוניות של אנרגיה.
 
האספלט השחור קולט קרינת שמש ומנועי המכוניות פולטים חום רב. השפעות אלה תורמות לתופעה שנקראת [[אי חום עירוני]]: שטחים עירוניים חמים יותר במספר מעלות מאשר שטחים כפריים. בחורף יש לדבר זה השפעות חיצוניות חיוביות היות והדבר חוסך הוצאות חימום; אך בקיץ  הדבר מוסיף לעומס החום דבר שמגביר את השימוש במזגנים - הוצאות האנרגיה ישירות והשפעות חיצוניות של אנרגיה.
   שורה 113: שורה 125:  
השפעות נוספות של איי חום עירוניים נוגעות לפגיעה בעצים ולהקטנת נסיעות באופניים (ראו בהמשך).
 
השפעות נוספות של איי חום עירוניים נוגעות לפגיעה בעצים ולהקטנת נסיעות באופניים (ראו בהמשך).
   −
===תרומה לפרבור===
+
===פגיעה בעצים בעיר===
−
{{הפניה לערך מורחב|פרבור}}
+
זיהום האוויר פוגעי בעצים, בנוסף לכך ברחובות בהם עובר כביש ניתן לשתול פחות עצים ודבר זה מקטין את כמות העצים שניתן לקיים בעיר.
−
שימוש במכוניות מגדילה את תהליך ה[[פרבור]], הן המסחרי והן למגורים.
     −
לפרבור יש השפעות חיצוניות רבות. הפיזור הנרחב של הפרבר גורם לייקור שירותי רשת נפרסים כמו [[תחבורה ציבורית]], כבישים, תאורה, חשמל, טלפוניה, מים, ביוב, דואר ועוד. גם שירותים מסחריים כמו שליחויות או שירותי תיקונים מתייקרים בגלל הגדלת מרחקי הנסיעות. ייקור השיטור בפרברים פרושו הקטנת האפקטביות של המשטרה (שצריכה להתפרס על פני שטח גדול יותר), ייקור השיטור והגדלת הפשיעה. הפרבור תורם להגדלת הנסועה ברכב פרטי והגדלת ההחזקה של רכב פרטי ובכך מגביר את השפעות הרכב הפרטי, בהיבטים של זיהום, פקקים ועוד. היות ושימוש ברכב פרטי מעודד תכנון של פרברים נוספים נוצרת כאן [[לולאת משוב]] מחזקת. בנייה בדפוסי פרבור פרושה גם החלשת הכלכלה (עקב אי יעילות כלכלית ואנרגטית), שימוש בזבזני בשטח ולכן תרומה לייקור הדיור והרס שטחים פתוחים ו[[מערכות אקולוגיות]] ותרומה ל[[הכחדת מינים]]. התלות שיוצרים פרברי מגורים ומסחר ברכב הפרטי גורמת לפליה כנגד עניים שאינם יכולים להחזיק רכב פרטי ולכן הגדלת [[אי שוויון כלכלי]], לכן הפרבור נחשב לצורה של מלכודת עוני]].
+
כמות עצים נמוכה בעיר מקטינה את הצל ותורמת לחימום העיר. היא מקטינה את הנאת התושבים ופוגעת במרקם העירוני (ראו סעיף) ומורידה את ערך הבתים. עצים תורמים גם לטיהור האוויר מ[[זיהום אוויר]] ותורמים גם לחלחול מים לקרקע וייצוב של הקרקע כדי למנוע [[סחף]].  
   −
===פגיעה בעצים בעיר===
+
===הקטנת נסיעות באופניים ופגיעה בפעילות גופנית===
−
זיהום האוויר פוגעי בעצים, בנוסף לכך ברחובות בהם עובר כביש ניתן לשתול פחות עצים ודבר זה מקטין את כמות העצים שניתן לקיים בעיר.
+
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תחבורה פעילה]], [[תחבורת אופניים]]}}
 +
הסיבה העיקרית לכך ש[[תחבורת אופניים|אנשים לא נוסעים באופניים בעיר]]  היא פחד מפני תאונה עם מכונית. ולכן מכוניות גורמות להקטנת מספר הרוכבים שהיו יכולים לחסוך השפעות חיצוניות עירוניות רבות ולשפר את בריאות הרוכבים עצמם. מנגנון נוסף שבו מכוניות פוגעות ברוכבי אופניים הוא דרישה מתמשכת ל[[חניה]] שבאה על חשבון מרחב עירוני ל[[שבילי אופניים]] ולנתיבי תחבורה ציבורית.  
   −
כמות עצים נמוכה בעיר מקטינה את הצל ותורמת לחימום העיר. היא מקטינה את הנאת התושבים ופוגעת במרקם העירוני (ראו סעיף) ומורידה את ערך הבתים.
+
סיבה מרכזית נוספת לאי פיתוח של [[תחבורת אופניים בישראל]] היא חום. מכוניות תורמות לחימום העיר (ראו סעיף בדבר אי חום עירוני ופגיעה בעצים), ולכן  מקטינות עוד יותר את כמות רוכבי האופניים.  
   −
===עלויות עקב הקטנת נסיעות באופניים===
+
[[תחבורה פעילה]] שכוללת רכיבה על אופניים, קשורה באופן כללי לשיפור הכושר, הבריאות והרווחה הגופנית. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], פעילות גופנית מועטה מידי היא גורם מרכזי להשמנה, והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק העישון מזיק ממנו לבריאות.<ref name="WHO2002">[http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT] 2002 ארגון הבריאות העולמי</ref> דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.<ref>[http://www.cdc.gov/nccdphp/dnpa/obesity/economic_consequences.htm Overweight and Obesity: Economic Consequences] Centers for Disease Control and Prevention (cdc.gov)</ref> ארגון הבריאות העולמי, כמו גם גופי בריאות נוספים רואים ב[[פעילות גופנית]] של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, ורכיבה על אופניים נחשבת על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו.<ref name="WHO2002"/> גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.<ref name="WHO2002"/>
−
הסיבה העיקרית לאי שימוש באופניים בעיר היא פחד מפני תאונה עם מכונית. ולכן מכוניות גורמות להקטנת מספר הרוכבים שהיו יכולים לחסוך השפעות חיצוניות עירוניות.
     −
סיבה מרכזית נוספת לאי שימוש באופניים בישראל היא חום. מכוניות תורמות לחימום העיר (ראו סעיף קודם), ולכן  מקטינות עוד יותר את כמות רוכבי האופניים. פגיעה בכמות העצים (ראו סעיף קודם) תורמת גם היא לחימום העיר ולצמצום מספר הרוכבים.
+
[[הולכי רגל|הליכה רגלית]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] כחלק מפעילות יומיומית צריכה להפוך, לפי ארגון הבריאות העולמי ל"עמוד מרכזי" באסטרטגיה להגברת הפעילות הגופנית כדי להקטין את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות לב-ריאה]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]], [[השמנה]] וכמה סוגים של סרטן. הגדלה של תנועה שאינה ממונעת תקטין גם את [[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] ובכך תשפר את [[אקולוגיה עירונית|איכות החיים בעיר]]. <ref name="WHO2002"/>
    
===פגיעה במרקם העירוני ובשירותי רחוב===
 
===פגיעה במרקם העירוני ובשירותי רחוב===
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/32450"