47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''משפט מקלייבל''' (McLibel) הוא משפט דיבה (Libel באנגלית), שנערך בבריטניה, בו תבע תאגיד [[מקדונלד'ס]..."
'''משפט מקלייבל''' (McLibel) הוא משפט דיבה (Libel באנגלית), שנערך בבריטניה, בו תבע תאגיד [[מקדונלד'ס]] את הלן סטיל ודייב מוריס, שני פעילים של ארגון לונדון גרינפיס, שנהגו לחלק עלונים ובהם האשמות נגד החברה. הדיון במשפט התנהל על פני 314 ימי דיונים מיוני 1994 עד סוף שנת 1996, דבר שהפך אותו למשפט הארוך ביותר בהיסטוריה הבריטית. המשפט קבע מספר תקדימים בתחום של [[צנזורה]] ו[[יחסי ציבור]] במאבקים שבין פעילים לבין תאגידים והיה אחד הגורמים שהביאו לשינוי בעמדות הציבור כלפי מקדונלס בפרט וכלפי תאגידים, [[תרבות הצריכה]] ו[[מזון מהיר]] בכלל.
==רקע==
החל מ-1986 חילקה קבוצת פעילות סביבתנית קטנה, "לונדון גרינפיס", (שאינה קשורה לארגון העולמי גרינפיס), עלון בשם "מה רע במקדונלד'ס: כל מה שהם לא רוצים שתדע". קבוצות שונות בעולם כבר פעלו מול מקדונלדס בתחומים שונים כמו תזונה, זכויות עובדים או בעיות סביבה, אבל העלון ריכז את הטענות במקום אחד וכיוון את הביקורת מול מקדונלדס.
בעלון נטען כי מקדונלד'ס מרעיבה אנשים בעולם השלישי, תורמת לכריתת יערות הגשם, משקרת כשהיא טוענת שהיא משתמשת בנייר ממוחזר, מזונה המוצג כבריאותי תורם למעשה לעלייה בהתקפי לב, סרטן ומחלות אחרות, גורמת להרעלות מזון, מעסיקה עובדים בשכר נמוך במכוון ומפטרת עובדים השואפים להתאגד, מפרסמת באופן הדוחף ילדים להציק להוריהם לקנות במסעדות הרשת, ואחראית לגידול חיות בתנאים קשים.
חוקי הדיבה בבריטניה נוקשים יחסית למדינות אחרות (כמו ארצות הברית לדוגמה), ומטילים נטל משמעותי על מי שביקר תאגידים כמו מקדונלדס. עד למשפט כל הגופים התקשרותיים שביקרו את מקדונלדס בבריטניה, כולל ה-BBC, הגרדיאן וה-SUN לדוגמה, נאלצו לפרסם התנצלות על ביקורת מול מקדונלס איום בתביעה מצד מקדונלדס.
מקדונלדס שלחה בלשים פרטיים, משתי סוכניות בילוש כדי שאלו יסתננו לפגישות של "לונדון גרינפיס" וינסו לברר פרטים על זהות הפעילים, כתובתם ופעילותם. הבלשים השתתפו בפגישות ובפעילות של הקבוצה לחלוקת עלונים.
==הגשת התביעה==
בשנת 1990 התרתה מקדונלד'ס בחמישה פעילים של לונדון גרינפיס שהחוברת שהם מחלקים מכילה חומר שקרי ומשמיץ נגד החברה וכי אם לא יתנצלו החברה תגיש נגדם תביעת דיבה. שלושה מהפעילים התנצלו, אולם סטיל סרבה להתנצל, משום שהרגישה שכל הדברים שנטענו בעלון הם אמת. בעקבות עקשנותה של סטיל גם דייב מוריס הצטרף. על פי החוק הם היו זכאים ל-2 שעות יעוץ משפטי בנושא, ונאמר להם שאין להם שום סיכוי לזכות.
מקדונלס תבעה בתהליך מקדים למשפט כי הוא יתקיים בפני שופט בלבד, ולא בפני חבר מושבעים, היות והוא מורכב מידי לציבור הפשוט. הלן ומוריס חשבו שהטענה מגוכחת היות והם עצמם אינם מומחים. עם זאת השופט, ג'סטיס בל קיבל את התביעה. בשלב זה סטיל ומוריס ייצגו את עצמם ולא הבינו את כל ההליכים המשפטיים. לא היה להם כסף לשלם לעורכי דין, ותחת החוק הבריטי תביעות דיבה לא מעניקות זכות לקבל סיוע משפטי ציבורי.
מקדונלדס הקימה צוות משפטי גדול שכלל 2 עורכי דין, יועצת ועוד 7 מתמחים. במשך השנים שילמה מקדונלדס 10 מיליון ליש"ט של הוצאות משפטיות. סטיל ומוריס ייצגו כאמור בתחילת המשפט את עצמם. בשלב מוקדם של המשפט התנדב עורך דין לסייע להם לעבור על החומר הרב והטיעונים המשפטיים. עם התמשכות המשפט והגידול בעניין הציבורי בו, הקימו מתנדבים צוות סיוע ותמיכה במוריס וסטיל, שאסף תרומות מהציבור בסך 40,000 לירות שטרלינג מהציבור לצורך ניהול המשפט.
בנוסף, הלן ודייודי פנו בשנת 1991 לבית הדין האירופי לזכויות אדם בדרישה להורות לממשלת בריטניה לסייע להם במאבקם המשפטי אולם בית הדין קבע שהם אינם יכולים להחשב כמי שנמנע ממנו הגנה משפטית. במהלך המשפט העלו סטיל ומוריס טענות רבות כנגד חברת מקדונלד'ס וביקשו לבסס שהטענות בעלון היו אמת.
==התנהלות המשפט==
נטל ההוכחה בתביעה היה מוטל על סטיל ומוריס. הן נדרשו להוכיח שכל הטענות בעלון הן נכונות, ואילו מקדונלדס לא היתה צריכה להוכיח דבר. בנוסף, החוקים בבריטניה קבעו שאין די בפרסומים בעיתונות או של גופים כמו ארגון הבריאות העולמי, וכי על סטיל ומוריס להוכיח את טענותיהם על ידי עדויות של מומחים.
המשפט והטענות נגד מקדונלס זכו ליותר ויותר סיקור תקשורתי, עם זאת כלי התקשורת המרכזיים חששו להביע עמדה והתייחסו להיבטים שטחיים כמו המראה של הלן סטיל. דבר זה עודד פעילים לפתוח אתר אינטרנט mcspotlight.org שיספק עובדת על הטיעונים שמופיעים בעלון, יסקר את התנהלות המשפט ועוד.
במהלך המשפט ניסתה חברת מקדונלס להגיע להסדר עם הלן ודיוויד. הובהר כי התביעה תבוטל אם סטיל ומוריס יתחייבו שלא להפגין יותר נגד מקדונלס. הם סרבו וטענו בחזרה כי הם מוכנים לשקול צעד כזה אם מקדונלדס תתחייב שלא לפרסם יותר את המוצרים שלה.
סטיל ומוריס הבהירו לנציגי החברה כי אין להם דבר מיוחד נגד מקדונלס, וכי חברות אחרות של מזון מהיר לא קיבלו תשומת לב כזו פשוט בגלל שהם לא איימו בתביעות דיבה, על כך השיבו נציגי מק'ונדלס כי אולי כעת חברות אחרות יתבעו גם הן פעילים על הוצאת דיבה.
==פסק הדין==
בפסק הדין שניתן ביוני 1997 בית המשפט קבע שחלק מהטענות בעלון, בהן שמקדונלד'ס אחראית לרעב בעולם השלישי, השתמשה ברעלים כדי להשמיד יערות במרכז אמריקה ושמוצריה רעילים ומסרטנים שקריות ומהוות הוצאת דיבה. הנתבעים לא הצליחו להוכיח שיש קשר בין המזון של מקדונלס לבין התקפי לב וסרטן, או שתנאי העבודה גרועים, ועל כן נפסקו 60,000 לירות שטרלינג פיצויים למקדונלד'ס.
עם זאת, בית המשפט קבע שחלק מהטענות בעלון, כמו הטענות שהחברה מנצלת ילדים בפרסומות, טוענת לערך תזונתי שאין באוכל שהיא מוכרת, משלמת לעובדיה שכר נמוך, מפרסמת באופן הדוחף ילדים לבקש מהוריהם לקנות במסעדות הרשת, ואחראית לגידול חיות למאכל בתנאים קשים הוכחו כנכונות.
במסיבת עיתונאים לאחר פסק הדין טענו סטיל ומוריס כי אין בכוונתם לשלם את הקנס, היות והם לא מרגישים שלמקדונלס ראויה לפיצוי כלשהו, ובכל מקרה אין להם את הכסף לשלם. לו נתבעו לשלם הם היו יכולים ללכת לכלא, אבל הם לא נתבקשו לעשות זאת.
סטיל ומוריס הגישו ערעור שנדחה בתחילת 1999, אולם סכום הפיצויים הופחת ל-40 אלף לירות שטרלינג לאחר שנקבע שהטענות הבאות שהיו בעלון הוכחו בכל זאת: שלקוח קבוע של מקדונלד'ס הוא בעל סבירות גבוהה יותר לבעיות לב ושתנאי העבודה של עובדי החברה הם אינם טובים ושכרם נמוך.
למרות הניצחון במשפט כיבכול בהמשפט, הוא למבוכה גדולה למקדונלס, ומשך תשומת לב ציבורית ותקשורתית רבה לטיעונים שהיו בעלון המקורי. החברה הצהירה שלא תפעל לגבות את הפיצויים המגיעים לה.
==תביעה נגד ממשלת בריטניה בנשוא תביעות דיבה==
ביולי 2000 הגיעו סטיל ומוריס להסדר עם הסקוטלנד יארד על פיצוי של 10,000 לירות שטרלינג לאחר שהתברר שמידע עליהם הודלף ממחשבי המשטרה למקדונלד'ס[3].
בשנת 2005 בית המשפט האירופאי לזכויות אדם הכריז כי היבטים שונים של המשפט היו הפרה של האמנה האירופאית לזכויות אדם, בגלל שממשלת בריטניה לא העמידה בידי מוריס וסטיל את האמצעים הדרושים לצורך מאבק משפטי הוגן.
==השפעות==
בשנת 2005 נעשה סרט מקיף על תהליך המשפט ועל הכרעת בית המשפט האירופאי לזכויות אדם.
מאז המשפט לא תבעה מקדונלס פעילים וגופי תקשורת נוספים באופן דומה. הנושאים שבהם עסק העלון המקורי, ובמיוחד זכויות בעלי חיים ומודעות לתזונה והקשר לנושאים סביבתיים זכו להתחייסויות נוספות לדוגמה בסרט [[סופרסייז מי]] ו[[אומת המזון המהיר]].
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.youtube.com/watch?v=pRZf-PQMcxg מקלייבל - סתימת פיות באמצעות איומים בתביעות דיבה] סרט תעודי משנת 2005, עם כיתוב לעברית.
* [http://en.wikipedia.org/wiki/McLibel_case משפט מקלייבל] בויקיפידה האנגלית.
* [http://www.mcspotlight.org/case/index.html תיאור המשפט], מקדונלד'ס תחת הזרקור
* [http://www.youtube.com/watch?v=j4yARsrDP2s טריילר הסרט "מקלייבל"]
* [http://www.animal-tv.org/sites/mclibel/ אתר "מקלייבל" בעברית]
[[קטגוריה:סרטי תעודה]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:תאגידים]]
[[קטגוריה:זכויות עובדים]]
[[קטגוריה:דמוקרטיה]]
[[קטגוריה:תזונה]]
==רקע==
החל מ-1986 חילקה קבוצת פעילות סביבתנית קטנה, "לונדון גרינפיס", (שאינה קשורה לארגון העולמי גרינפיס), עלון בשם "מה רע במקדונלד'ס: כל מה שהם לא רוצים שתדע". קבוצות שונות בעולם כבר פעלו מול מקדונלדס בתחומים שונים כמו תזונה, זכויות עובדים או בעיות סביבה, אבל העלון ריכז את הטענות במקום אחד וכיוון את הביקורת מול מקדונלדס.
בעלון נטען כי מקדונלד'ס מרעיבה אנשים בעולם השלישי, תורמת לכריתת יערות הגשם, משקרת כשהיא טוענת שהיא משתמשת בנייר ממוחזר, מזונה המוצג כבריאותי תורם למעשה לעלייה בהתקפי לב, סרטן ומחלות אחרות, גורמת להרעלות מזון, מעסיקה עובדים בשכר נמוך במכוון ומפטרת עובדים השואפים להתאגד, מפרסמת באופן הדוחף ילדים להציק להוריהם לקנות במסעדות הרשת, ואחראית לגידול חיות בתנאים קשים.
חוקי הדיבה בבריטניה נוקשים יחסית למדינות אחרות (כמו ארצות הברית לדוגמה), ומטילים נטל משמעותי על מי שביקר תאגידים כמו מקדונלדס. עד למשפט כל הגופים התקשרותיים שביקרו את מקדונלדס בבריטניה, כולל ה-BBC, הגרדיאן וה-SUN לדוגמה, נאלצו לפרסם התנצלות על ביקורת מול מקדונלס איום בתביעה מצד מקדונלדס.
מקדונלדס שלחה בלשים פרטיים, משתי סוכניות בילוש כדי שאלו יסתננו לפגישות של "לונדון גרינפיס" וינסו לברר פרטים על זהות הפעילים, כתובתם ופעילותם. הבלשים השתתפו בפגישות ובפעילות של הקבוצה לחלוקת עלונים.
==הגשת התביעה==
בשנת 1990 התרתה מקדונלד'ס בחמישה פעילים של לונדון גרינפיס שהחוברת שהם מחלקים מכילה חומר שקרי ומשמיץ נגד החברה וכי אם לא יתנצלו החברה תגיש נגדם תביעת דיבה. שלושה מהפעילים התנצלו, אולם סטיל סרבה להתנצל, משום שהרגישה שכל הדברים שנטענו בעלון הם אמת. בעקבות עקשנותה של סטיל גם דייב מוריס הצטרף. על פי החוק הם היו זכאים ל-2 שעות יעוץ משפטי בנושא, ונאמר להם שאין להם שום סיכוי לזכות.
מקדונלס תבעה בתהליך מקדים למשפט כי הוא יתקיים בפני שופט בלבד, ולא בפני חבר מושבעים, היות והוא מורכב מידי לציבור הפשוט. הלן ומוריס חשבו שהטענה מגוכחת היות והם עצמם אינם מומחים. עם זאת השופט, ג'סטיס בל קיבל את התביעה. בשלב זה סטיל ומוריס ייצגו את עצמם ולא הבינו את כל ההליכים המשפטיים. לא היה להם כסף לשלם לעורכי דין, ותחת החוק הבריטי תביעות דיבה לא מעניקות זכות לקבל סיוע משפטי ציבורי.
מקדונלדס הקימה צוות משפטי גדול שכלל 2 עורכי דין, יועצת ועוד 7 מתמחים. במשך השנים שילמה מקדונלדס 10 מיליון ליש"ט של הוצאות משפטיות. סטיל ומוריס ייצגו כאמור בתחילת המשפט את עצמם. בשלב מוקדם של המשפט התנדב עורך דין לסייע להם לעבור על החומר הרב והטיעונים המשפטיים. עם התמשכות המשפט והגידול בעניין הציבורי בו, הקימו מתנדבים צוות סיוע ותמיכה במוריס וסטיל, שאסף תרומות מהציבור בסך 40,000 לירות שטרלינג מהציבור לצורך ניהול המשפט.
בנוסף, הלן ודייודי פנו בשנת 1991 לבית הדין האירופי לזכויות אדם בדרישה להורות לממשלת בריטניה לסייע להם במאבקם המשפטי אולם בית הדין קבע שהם אינם יכולים להחשב כמי שנמנע ממנו הגנה משפטית. במהלך המשפט העלו סטיל ומוריס טענות רבות כנגד חברת מקדונלד'ס וביקשו לבסס שהטענות בעלון היו אמת.
==התנהלות המשפט==
נטל ההוכחה בתביעה היה מוטל על סטיל ומוריס. הן נדרשו להוכיח שכל הטענות בעלון הן נכונות, ואילו מקדונלדס לא היתה צריכה להוכיח דבר. בנוסף, החוקים בבריטניה קבעו שאין די בפרסומים בעיתונות או של גופים כמו ארגון הבריאות העולמי, וכי על סטיל ומוריס להוכיח את טענותיהם על ידי עדויות של מומחים.
המשפט והטענות נגד מקדונלס זכו ליותר ויותר סיקור תקשורתי, עם זאת כלי התקשורת המרכזיים חששו להביע עמדה והתייחסו להיבטים שטחיים כמו המראה של הלן סטיל. דבר זה עודד פעילים לפתוח אתר אינטרנט mcspotlight.org שיספק עובדת על הטיעונים שמופיעים בעלון, יסקר את התנהלות המשפט ועוד.
במהלך המשפט ניסתה חברת מקדונלס להגיע להסדר עם הלן ודיוויד. הובהר כי התביעה תבוטל אם סטיל ומוריס יתחייבו שלא להפגין יותר נגד מקדונלס. הם סרבו וטענו בחזרה כי הם מוכנים לשקול צעד כזה אם מקדונלדס תתחייב שלא לפרסם יותר את המוצרים שלה.
סטיל ומוריס הבהירו לנציגי החברה כי אין להם דבר מיוחד נגד מקדונלס, וכי חברות אחרות של מזון מהיר לא קיבלו תשומת לב כזו פשוט בגלל שהם לא איימו בתביעות דיבה, על כך השיבו נציגי מק'ונדלס כי אולי כעת חברות אחרות יתבעו גם הן פעילים על הוצאת דיבה.
==פסק הדין==
בפסק הדין שניתן ביוני 1997 בית המשפט קבע שחלק מהטענות בעלון, בהן שמקדונלד'ס אחראית לרעב בעולם השלישי, השתמשה ברעלים כדי להשמיד יערות במרכז אמריקה ושמוצריה רעילים ומסרטנים שקריות ומהוות הוצאת דיבה. הנתבעים לא הצליחו להוכיח שיש קשר בין המזון של מקדונלס לבין התקפי לב וסרטן, או שתנאי העבודה גרועים, ועל כן נפסקו 60,000 לירות שטרלינג פיצויים למקדונלד'ס.
עם זאת, בית המשפט קבע שחלק מהטענות בעלון, כמו הטענות שהחברה מנצלת ילדים בפרסומות, טוענת לערך תזונתי שאין באוכל שהיא מוכרת, משלמת לעובדיה שכר נמוך, מפרסמת באופן הדוחף ילדים לבקש מהוריהם לקנות במסעדות הרשת, ואחראית לגידול חיות למאכל בתנאים קשים הוכחו כנכונות.
במסיבת עיתונאים לאחר פסק הדין טענו סטיל ומוריס כי אין בכוונתם לשלם את הקנס, היות והם לא מרגישים שלמקדונלס ראויה לפיצוי כלשהו, ובכל מקרה אין להם את הכסף לשלם. לו נתבעו לשלם הם היו יכולים ללכת לכלא, אבל הם לא נתבקשו לעשות זאת.
סטיל ומוריס הגישו ערעור שנדחה בתחילת 1999, אולם סכום הפיצויים הופחת ל-40 אלף לירות שטרלינג לאחר שנקבע שהטענות הבאות שהיו בעלון הוכחו בכל זאת: שלקוח קבוע של מקדונלד'ס הוא בעל סבירות גבוהה יותר לבעיות לב ושתנאי העבודה של עובדי החברה הם אינם טובים ושכרם נמוך.
למרות הניצחון במשפט כיבכול בהמשפט, הוא למבוכה גדולה למקדונלס, ומשך תשומת לב ציבורית ותקשורתית רבה לטיעונים שהיו בעלון המקורי. החברה הצהירה שלא תפעל לגבות את הפיצויים המגיעים לה.
==תביעה נגד ממשלת בריטניה בנשוא תביעות דיבה==
ביולי 2000 הגיעו סטיל ומוריס להסדר עם הסקוטלנד יארד על פיצוי של 10,000 לירות שטרלינג לאחר שהתברר שמידע עליהם הודלף ממחשבי המשטרה למקדונלד'ס[3].
בשנת 2005 בית המשפט האירופאי לזכויות אדם הכריז כי היבטים שונים של המשפט היו הפרה של האמנה האירופאית לזכויות אדם, בגלל שממשלת בריטניה לא העמידה בידי מוריס וסטיל את האמצעים הדרושים לצורך מאבק משפטי הוגן.
==השפעות==
בשנת 2005 נעשה סרט מקיף על תהליך המשפט ועל הכרעת בית המשפט האירופאי לזכויות אדם.
מאז המשפט לא תבעה מקדונלס פעילים וגופי תקשורת נוספים באופן דומה. הנושאים שבהם עסק העלון המקורי, ובמיוחד זכויות בעלי חיים ומודעות לתזונה והקשר לנושאים סביבתיים זכו להתחייסויות נוספות לדוגמה בסרט [[סופרסייז מי]] ו[[אומת המזון המהיר]].
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.youtube.com/watch?v=pRZf-PQMcxg מקלייבל - סתימת פיות באמצעות איומים בתביעות דיבה] סרט תעודי משנת 2005, עם כיתוב לעברית.
* [http://en.wikipedia.org/wiki/McLibel_case משפט מקלייבל] בויקיפידה האנגלית.
* [http://www.mcspotlight.org/case/index.html תיאור המשפט], מקדונלד'ס תחת הזרקור
* [http://www.youtube.com/watch?v=j4yARsrDP2s טריילר הסרט "מקלייבל"]
* [http://www.animal-tv.org/sites/mclibel/ אתר "מקלייבל" בעברית]
[[קטגוריה:סרטי תעודה]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:תאגידים]]
[[קטגוריה:זכויות עובדים]]
[[קטגוריה:דמוקרטיה]]
[[קטגוריה:תזונה]]