47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''סקר שביעות רצון''' הוא משאל שבו אנשים נשאלים לגבי רמת האושר ושביעות הרצון שלהם כעת או לאורך כל החיים שלהם. זו הערכה סובייקטיבית של הרווחה האישית של האדם.
'''שביעות רצון סובייקטיבית''' היא דרך שבה [[בני אדם|אדם]] מסויים תופס את איכות החיים שלו עצמו וכיצד הוא מעריך את רמת האושר הכוללת שלו מחייו עד כה ולגבי העתיד. זהו מדד ל[[רווחה חברתית]] ואישית כמו גם ביצוע שיפוט קוגניטיבי כללי. זו הערכה סובייקטיבית של הרווחה האישית של האדם. זאת בניגוד למדדים אחרים של רווחה חברתית כמו [[תוצר מקומי גולמי]], לדוגמה שמנסים למדוד דברים אלה בצורה אובייקטיבית.
נערכו כמה מאות סקרים כאלה, על פני זמן ובמספר רב של מדינות. הסקרים מראים תוצאות עקביות וברות שחזור.
'''סקר שביעות רצון''' הוא משאל שבו אנשים נשאלים לגבי רמת האושר ושביעות הרצון שלהם כעת או לאורך כל החיים שלהם. נערכו כמה מאות סקרים כאלה, על פני זמן ובמספר רב של מדינות. הסקרים מראים תוצאות עקביות וברות שחזור.
במחקרים רבים נבדק הקשר בין מידת שביעות הרצון הסובייקטיבית של אנשים לבין משתנים אחרים כמו מעמד כלכלי, כמות החינוך, ציפיות, גיל, מצב משפחתי וחברתי, בריאות, גיל, אזרחות, גזע, מוצא אתני, מגדר ועוד משתנים רבים. מרטין זליגמן (Martin Seligman) פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסטית פנסילבניה הציע פרוק של מידת האושר ל- 3 גורמים שמתוארים בנוסחה H = S + C + V. בנוסחה זו H מסמל את רמת האושר המתמשכת של אדם, S היא טווח אושר ביולוגי המוכתב על ידי רקע גנטי, C הן נסיבות חיים של אדם ו-V הם הגורמים שהאדם יכול לשנות בכוחות עצמו.
==מתאם למדדים אחרים==
==מתאם של המדד למדדים אחרים ==
במחקר משנת 1999, טוענים החוקרים Konow ו Earley שדיווח עצמי על אושר מתואם עם המדידות הבאות<ref>Konow, J., Earley, J., 1999. The Hedonistic Paradox: Is Homo-Economicus Happier?. Loyola Marymount
במחקר משנת 1999, טוענים החוקרים Konow ו Earley שדיווח עצמי על אושר מתואם עם המדידות הבאות<ref>Konow, J., Earley, J., 1999. The Hedonistic Paradox: Is Homo-Economicus Happier?. Loyola Marymount
University, Dept of Psychology Mimeo.M</ref>:
University, Dept of Psychology Mimeo.M</ref>:
# מאפיינים אובייקטיביים כמו אבטלה
# מאפיינים אובייקטיביים כמו [[אבטלה]]
# עד כמה האדם זוכר אירועים חיוביים לעומת שליליים במהלך החיים שלו.
# עד כמה האדם זוכר אירועים חיוביים לעומת שליליים במהלך החיים שלו.
# הערכה של אושרו של האדם על ידי חברים ובני משפחה
# הערכה של אושרו של האדם על ידי חברים ובני משפחה
==ביקורת==
==ביקורת==
למרות שהמטרה המוצהרת של כלכלה היא הגדלת התועלת החברתית, כלכלנים רבים מתעלמים מהסקרים האלה, ומעדיפים כלים כמו [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש, כדי למדוד רווחה חברתית. טענות מרכזיות נגד הסקרים היא שהם לא אובייקטיביים, ותלויים בדרך שבה השאלות מנוסחות, בסדר השאלות, בתרבות וכו'.
למרות שהמטרה המוצהרת של כלכלה היא הגדלת התועלת החברתית, כלכלנים רבים מהזרם של [[כלכלה נאו קלאסית]] מתעלמים מהסקרים האלה, ומעדיפים כלים כמו [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש, כדי למדוד רווחה חברתית. טענות מרכזיות נגד הסקרים היא שהם לא אובייקטיביים, ותלויים בדרך שבה השאלות מנוסחות, בסדר השאלות, בתרבות וכו'.
למרות זאת, יש מספר גדל של כלכלנים שמתחילים להתייחס לשיטת מחקר זו.
למרות זאת, יש מספר גדל של כלכלנים שמתחילים להתייחס לשיטת מחקר זו, במיוחד בזרמים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]].
==דוגמה למחקר==
==דוגמה למחקר==
במחקר שנערך בבריטניה ובארה"ב בין השנים 1974 - 1995 , השתתפו 100 אלף איש. המשתתפים נשאלו כמה הם מאושרים (3 אפשרויות). החוקרים ניסו להגדיר אושר במונחים כספיים, בהתחשב בפרמטרים שונים כמו הכנסה, חיי משפחה, מוצא, מגדר וכו. לדוגמא אלמנות מאושרות כמו נשואות בממוצע, כאשר יש להן הכנסה גבוהה ב100- אלף דולר לשנה. <ref>David G. Blanchflowera , Andrew J. Oswaldb [http://www.dartmouth.edu/~blnchflr/papers/jpube.pdf Well-Being Over Time in Britain and USA"] Journal of Public Economics 88 (2004) 1359– 1386</ref>
[[תמונה:Happy-us.png|left|thumb|400px|מגמת אושר עצמי מדווח על פני זמן בארצות הברית]]
[[תמונה:Happy-us.png|left|thumb|400px|מגמת אושר עצמי מדווח על פני זמן בארצות הברית]]
;תמצית הממצאים:
;תמצית הממצאים:
* ירידה קלה באושר על פני זמן בארה"ב, יציבות בבריטניה.
* קיימת ירידה קלה באושר על פני זמן בארה"ב, יציבות בבריטניה.
* פערי אושר בין קבוצות שונות באוכלוסיה - לבנים יותר מאושרים בממוצע, משחורים.
* קיימים פערי אושר בין קבוצות שונות באוכלוסיה - לבנים יותר מאושרים בממוצע, משחורים.
* לאורך התקופה - אושר גדל בקרב שחורים, ירידת אושר גדולה קיימת אצל נשים.
* לאורך התקופה יש אושר גדל בקרב שחורים, ירידת אושר גדולה קיימת אצל נשים.
* יציבות של הנוסחאות לאושר לאורך זמן.
* יציבות של הנוסחאות לאושר לאורך זמן. המרכיבים השונים של האושר לא משתנים לאורך כמה עשרות שנים.
* כסף תורם לרמת האושר, לאנשים אכפת מהמשכורת היחסית.
* כסף תורם לרמת האושר, לאנשים אכפת מהמשכורת היחסית.
* עושר יורד עד גיל 40-43, ואח"כ יש תקופה שניה של אושר בסביבות גיל 60.
* עושר יורד עד גיל 40-43, ולאחר מכן יש תקופה שניה של אושר בסביבות גיל 60.
* מאורעות כמו גרושין או אבטלה משפיעים בצורה דרמטית על האושר
* מאורעות כמו גרושין או [[אבטלה]] משפיעים בצורה דרמטית על האושר
==ראו גם==
==ראו גם==