שינויים

לין מקטארגט טוענת שהעולם מעוצב כך שאנחנו נפרדים. בחברה שמדגישה ערכים של אינדיבדואליזם, הפרדה ותחרותיות. אנחנו עם מערכת חינך שמעודדת עצמאות ותחרות. הסביבה העסקית מעוצבת על בסיס הרעיון של מחסור ושל תחרות, והערים, ובעיקר [[פרברים]] שלנו מעוצבים בהתאם לערך של הפרדה (בית פרטי, חצר פרטית וכו'). הרעיון הוא שההישג שלי נובע מכך שאני יכול להשיג דברים על חשבונם של אחרים.  

לין מקטארגט טוענת שהעולם מעוצב כך שאנחנו נפרדים. בחברה שמדגישה ערכים של אינדיבדואליזם, הפרדה ותחרותיות. אנחנו עם מערכת חינך שמעודדת עצמאות ותחרות. הסביבה העסקית מעוצבת על בסיס הרעיון של מחסור ושל תחרות, והערים, ובעיקר [[פרברים]] שלנו מעוצבים בהתאם לערך של הפרדה (בית פרטי, חצר פרטית וכו'). הרעיון הוא שההישג שלי נובע מכך שאני יכול להשיג דברים על חשבונם של אחרים.  

Dacher Keltner טוען כי בתחומים של פסיכולוגיה, מדעי המוח ואבולוציה ההנחה הבסיסית היא כי בני אדם וחיות בנויים כך שהתחרותיות טבועה בהם. החברה המדעית מדגישה את האינדיבדואליזם. דבר זה מוביל לבידוד של אנשים. [[נועם חומסקי]] טוען כי הבידוד הזה יוצר פאסיביות וחוסר אמפטתיה, מייצרת אנשים שהם לא פעילים מבחינת פוליטית, אבל מאד פעילים מבחינה צרכנית. Thom hartmann טוען כי בחברה המערבית הנוכחית התפקיד שלנו הוא לא להיות אזרחים טובים אלא צרכנים טובים.  

הפורפסור לפסיכולוגיה, Dacher Keltner טוען כי בתחומים של פסיכולוגיה, מדעי המוח ואבולוציה ההנחה הבסיסית היא כי בני אדם וחיות בנויים כך שהתחרותיות טבועה בהם. החברה המדעית מדגישה את האינדיבדואליזם. דבר זה מוביל לבידוד של אנשים. [[נועם חומסקי]] טוען כי הבידוד הזה יוצר פאסיביות וחוסר אמפטתיה, מייצרת אנשים שהם לא פעילים מבחינת פוליטית, אבל מאד פעילים מבחינה צרכנית. Thom hartmann טוען כי בחברה המערבית הנוכחית התפקיד שלנו הוא לא להיות אזרחים טובים אלא צרכנים טובים.  

==עושר הוא אושר===

==עושר הוא אושר==

{{הפניה לערך מורחב|תרבות הצריכה}}

{{הפניה לערך מורחב|תרבות הצריכה}}

Chris jordan, צלם, טוען שאחד המסרים המרכזיים של החברה המערבית שמשווקת על ידי יחסי ציבור ומערכות פרסום היא ערבוב בין אושר לעושר כחלק מ[[תרבות הצריכה]]. אם אתה רוצה להיות מאושר עליך להיות עשיר ואתה צריך לקנות דברים.  

Chris jordan, צלם, טוען שאחד המסרים המרכזיים של החברה המערבית שמשווקת על ידי יחסי ציבור ומערכות פרסום היא ערבוב בין אושר לעושר כחלק מ[[תרבות הצריכה]]. אם אתה רוצה להיות מאושר עליך להיות עשיר ואתה צריך לקנות דברים.  

טום הארטמן מזכיר את עבדותו של פרופסור צ'אק דייויס מומחה לחקר התרבות, דיוויס חקר ילידי ארצות הברית שבשפתם "וותיקה" שפרושו "קניבל", לא כזה שאוכל את הבשר של אדם אחר אלא כזה שזולל את החיים שלו. לפי טענה זו האינדיאנים הם הבינו מהר כי האדם האירופאי נגוע ב"מחלה", לטענת טום זוהי מחלת נפש.  

טום הארטמן מזכיר את עבדותו של פרופסור צ'אק דייויס מומחה לחקר התרבות, דיוויס חקר ילידי ארצות הברית שבשפתם "וותיקה" שפרושו "קניבל", לא כזה שאוכל את הבשר של אדם אחר אלא כזה שזולל את החיים שלו. לפי טענה זו האינדיאנים הם הבינו מהר כי האדם האירופאי נגוע ב"מחלה", לטענת טום זוהי מחלת נפש.  

שדיאק מתייחס ל[[תרבות הצריכה]] ולמסרים לפיהם עלינו תמיד להתחרות באחרים ולנצח אותם. הדבר הזה נובע לכאורה מתוך הגותו של דארווין "[[מוצא המינים]]" שמציירת לכאורה את העולם כמקום מאד תחרותי ואלים. אבל גם דארווין עצמו מציג את העולם כמקום שבו יש חשיבות גדולה לשיתופי פעולה, לאהבה. מסר זה הושכח על ידי התרבות הנוכחית.  

 

 

 

 

דניאל קווין, המחבר של הספר "[[ישמאל]]" טוען שהרעיון המסוכן ביותר שעולה כאן היא שהאדם הוא מין של בעל חיים שהוא נפרד מיתר קהילת היצורים החיים. התחזית של קווין היא שאם יהיו כאן בני אדם עוד 200 שנה, הם לא יחיו בדרך שבה אנחנו חיים ולא יחשבו באותה צורה שבה אנחנו חושבים היום.

 

שדיאק חוזר לטענות לפיהם עלינו תמיד להתחרות באחרים ולנצח אותם. הדבר הזה נובע לכאורה מתוך הגותו של דארווין "[[מוצא המינים]]" שמציירת לכאורה את העולם כמקום מאד תחרותי ואלים. אבל גם דארווין עצמו מציג את העולם כמקום שבו יש חשיבות גדולה לשיתופי פעולה, לאהבה. מסר זה הושכח על ידי התרבות הנוכחית.  

היות והעולם הוא תחרותי ומסוכן, התרבות הקיימת מניחה כי יש צורך במין זכר-אלפא שליט שישליט סדר. בסרט מוצגים מחקרים שטוענים ששיתופי פעולה הם הכרחיים לתפקוד של עדרים גדולים של איילים וכי הזכר השליט בעדר הוא לא זה שמקבל החלטות חשובות כמו מתי ללכת לשתות מים, אלא שהדבר מבוצע באופן של דמוקרטיה. מוצגים מחקרים גם על [[קקבלת החלטות בקונצנזוס]] בקרב בעלי חיים שאינם [[בני אדם]].  

היות והעולם הוא תחרותי ומסוכן, התרבות הקיימת מניחה כי יש צורך במין זכר-אלפא שליט שישליט סדר. בסרט מוצגים מחקרים שטוענים ששיתופי פעולה הם הכרחיים לתפקוד של עדרים גדולים של איילים וכי הזכר השליט בעדר הוא לא זה שמקבל החלטות חשובות כמו מתי ללכת לשתות מים, אלא שהדבר מבוצע באופן של דמוקרטיה. מוצגים מחקרים גם על [[קקבלת החלטות בקונצנזוס]] בקרב בעלי חיים שאינם [[בני אדם]].  

הסרט מזכיר את הנטיה הטבעית של בני אדם לאמפתיה. עצבים שקיימים בקרב קופים גדולים, דולפינים ואולי גם פילים, שגורמים לנו לעבור גירוי שדומה לגירוי העצבי שעובר ייצור אחר שעבר חוויה כלשהי. לדוגמה בני אדם שרואים בני אדם אחרים עוברים חוויה כואבת או מרגשת, עוברים בעצמם גירוי של כאב או התרגשות.

הסרט מזכיר את הנטיה הטבעית של בני אדם לאמפתיה. עצבים שקיימים בקרב קופים גדולים, דולפינים ואולי גם פילים, שגורמים לנו לעבור גירוי שדומה לגירוי העצבי שעובר ייצור אחר שעבר חוויה כלשהי. לדוגמה בני אדם שרואים בני אדם אחרים עוברים חוויה כואבת או מרגשת, עוברים בעצמם גירוי של כאב או התרגשות. טוב לנו יותר כאשר אנחנו

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==