47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''אמון''' (Trust) הוא מצב בו צד אחד (נותן האמון) מוכן לסמוך על כך פעולתיו של צד שני (מקבל האמון), ..."
'''אמון''' (Trust) הוא מצב בו צד אחד (נותן האמון) מוכן לסמוך על כך פעולתיו של צד שני (מקבל האמון), כאשר המצב מכוון כלפי העתיד, בנוסף, לנותן האמון אין שליטה (אם מבחירה רצונית ואם בגלל כורח) על הפעולות שמבצע מקבל האמון. כתוצאה מכך נותן האמון נמצא ב[[אי וודאות]] לגבי התוצאה של פעולות הצד השני. הוא יכול רק לפתח ציפיות ולבצע הערכה מחודשת לגביהן. אי הוודאות כרוכה בסיכון של כשלון או נזק לנותן האמון, אם מקבל האמון לא יתנהג כמצופה.
ניתן לתת מידה שונה של אמון ליחסים שונים בין בני אדם (או בין שני יצורים חיים באופן כללי). ניתן להראות כי ל[[בני אדם]] יש נטיה טבעית לתת אמון ולבצע שיפוט לגבי מידת האמינות של אנשים אחרים, וכי נטיה זו קשורה למבנים ופעילות נוריוביולוגית במוח האנושי.
בשנים האחרונות קיימות מודעות גדלה לחשיבות של אמון בפרט ושל [[הון חברתי]] בכלל בהקשרים שונים של המחקר החברתי. בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מציין ההיסטוריון [[יובל הררי]] כי [[כסף]] הוא מכשיר חשוב ביצירת אמון הדדי:
{{ציטוט|תוכן="כסף הוא מערכת של אמון הדדי. ולא סתם מערכת של אמון הדדי, אלא מערכת האמון ההדדי האוניברסלית ביותר והיעילה ביותר שנוצרה אי פעם|מקור=[[קיצור תולדות האנושות]], עמ 183}}
מי שנותן דברים בעלי ערך, כמו לדוגמה שקי חיטה, תמורת כסף כלשהו, חייב להאמין כי הוא ירצה לתת את אותו כסף בתמורה למוצרים או שירותים אחרים, המוכרים יהיו מוכנים לקבל כסף זה. הגורם העיקרי שכיום אמור להבטיח כי לכסף אכן יהיה ערך עתידי כזה הוא המדינה שיכולה לאכוף על אנשים שלא לייצר זיוף של הכסף, לא לייצר תחליפי כסף ולא לסרב לקבל כסף. כאשר משטר במדינה מסויימת נחלש, לדוגמה כאשר שליט דיקטוררי ברומניה איבד את כסאו, אובד לעיתים קרובות האמון בערכו העתידי של הכסף והוא מאבד מערכו במהירות.
אמון הדדי הוא חשוב גם בהקשרים אחרים כמו חוזקם של קשרי [[קהילה]], שיפוט הוגן ושמירה על החוק והצלחת תפקודם של מוסדות חברתיים. לפי הררי, היכולת של אנשים לשתף פעולה בקבוצות גדולות מ-150 אנשים, תלויה ביכולת שלהם להאמין ב[[מיתוסים]] משותפים. כאשר אמונה כזו היא דבר הדדי וחזק, יש יכולת שמירה גבוהה של [[סדר מדומיין]] שבו מאמינים כולם, ולכן מתנהגים בהתאם לציפיות של אנשים אחרים. לדוגמה אם כולם מאמינים יחד בקיומו של אל שיעניש גנבים, אנשים לא יגנבו, ואנשים אחרים יתנו אמון באחרים שלא יגנבו.
==אמון ואשראי==
הררי מציין גם את תפקידו של אמון מסוג אחר - אמון בעתיד בהצלחת המערכת של [[בנקאות ברזרבה חלקית]] ו[[כסף מבוסס חוב]] ביצירת [[צמיחה כלכלית]] כחלק מהותי מה[[קפיטליזם]]. במערכת כזו, יש אמונה כי הכלכלה אינה סכום אפס, ולכן יש מקום לגידול של המערכת. בתנאים הנכונים (כמו שיפוט הוגן, אכיפה נגד רמאים וכו') לבני אדם ובמיוחד ל[[בנק]] יש את היכולת לתת [[אשראי]] לעסקים חדשים כדי שאלה יוכלו להשקיע את הכסף בעסק, לייצר עוד מוצרים, למכור אותם ברווח, והאז להחזיר את הכסף בתוספת [[ריבית]].
ללא אמון כזה בכוח הגדלת הייצור והמכירות בעתיד, נוצרת נבואה הפוכה שגם מגשימה את עצמה - אין אמון ולכן אין אשראי ולכן יש הרבה פחות כסף להשקעות חדשות ולכן יש פחות מפעלים חדשים ולכן יש פחות צמיחה כלכלית, דבר שמחזק את חוסר האמון בצמיחה עתידית. גם בתוך כלכלה קפיטליסטית אמון כזה בעתיד הוא דבר משמעותי בהקשר של [[מחזור עסקים]] שכן אם לציבור ולמשקיעים אין אמון בצמיחה עתידית, מיתון יכול להפוך יותר ויותר עמוק עקב [[לולאות משוב חוזר]] שמחזקת אי האמון בעתיד. סיבה זו היא אולי הסיבה שג'ורג' בוש הבן, נשיא ארצות הברית בזמן הפיגוע במגדלי התאומים בשנת 2001, קרא לאזרחי ארצות הברית לקנות עוד - כדי לחזק את היכולת של המערכת להאמין בבריאות של עצמה.
באופן דומה, של נבואה שמגשימה את עצמה, אי אמון באמינות של הכסף או של מערכת הבנקאות יכול לגרום ל[[ריצה על הבנק]] ובכך להגשים את התחזיות של לקוחות הבנק בקשר לחולשתו.
מסיבות אלה, אמון מהווה נקודת מפתח בהקשרים של תאוריות כמו [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[גבולות לצמיחה]] לבין היציבות של מערכות פיננסיות. היות ותאוריות אלה גורסות כי מחסור יחסי במשאבים או מגבלות אחרות יגרמו לקשיים כלכליים, הדבר עלול לערער הסדר הקיים ובמיוחד את המערכת הפיננסית עוד לפני השפעה ניכרת על המערכת הכלכלית הפיזית, בעיקר על ידי איום על מיתוס הצמיחה הכלכלית והאמונה בעתיד טוב יותר.
ב[[כלכלה התנהגותית]] קיימים כלים למדידת אמון בהקשרים פיננסים בחברה מסויימת כמו לדוגמה [[משחק האולטימטום]].
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Trust_%28social_sciences%29 אמון] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
[[קטגוריה:סוציולוגיה]]
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]
[[קטגוריה:קפיטליזם]]
ניתן לתת מידה שונה של אמון ליחסים שונים בין בני אדם (או בין שני יצורים חיים באופן כללי). ניתן להראות כי ל[[בני אדם]] יש נטיה טבעית לתת אמון ולבצע שיפוט לגבי מידת האמינות של אנשים אחרים, וכי נטיה זו קשורה למבנים ופעילות נוריוביולוגית במוח האנושי.
בשנים האחרונות קיימות מודעות גדלה לחשיבות של אמון בפרט ושל [[הון חברתי]] בכלל בהקשרים שונים של המחקר החברתי. בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מציין ההיסטוריון [[יובל הררי]] כי [[כסף]] הוא מכשיר חשוב ביצירת אמון הדדי:
{{ציטוט|תוכן="כסף הוא מערכת של אמון הדדי. ולא סתם מערכת של אמון הדדי, אלא מערכת האמון ההדדי האוניברסלית ביותר והיעילה ביותר שנוצרה אי פעם|מקור=[[קיצור תולדות האנושות]], עמ 183}}
מי שנותן דברים בעלי ערך, כמו לדוגמה שקי חיטה, תמורת כסף כלשהו, חייב להאמין כי הוא ירצה לתת את אותו כסף בתמורה למוצרים או שירותים אחרים, המוכרים יהיו מוכנים לקבל כסף זה. הגורם העיקרי שכיום אמור להבטיח כי לכסף אכן יהיה ערך עתידי כזה הוא המדינה שיכולה לאכוף על אנשים שלא לייצר זיוף של הכסף, לא לייצר תחליפי כסף ולא לסרב לקבל כסף. כאשר משטר במדינה מסויימת נחלש, לדוגמה כאשר שליט דיקטוררי ברומניה איבד את כסאו, אובד לעיתים קרובות האמון בערכו העתידי של הכסף והוא מאבד מערכו במהירות.
אמון הדדי הוא חשוב גם בהקשרים אחרים כמו חוזקם של קשרי [[קהילה]], שיפוט הוגן ושמירה על החוק והצלחת תפקודם של מוסדות חברתיים. לפי הררי, היכולת של אנשים לשתף פעולה בקבוצות גדולות מ-150 אנשים, תלויה ביכולת שלהם להאמין ב[[מיתוסים]] משותפים. כאשר אמונה כזו היא דבר הדדי וחזק, יש יכולת שמירה גבוהה של [[סדר מדומיין]] שבו מאמינים כולם, ולכן מתנהגים בהתאם לציפיות של אנשים אחרים. לדוגמה אם כולם מאמינים יחד בקיומו של אל שיעניש גנבים, אנשים לא יגנבו, ואנשים אחרים יתנו אמון באחרים שלא יגנבו.
==אמון ואשראי==
הררי מציין גם את תפקידו של אמון מסוג אחר - אמון בעתיד בהצלחת המערכת של [[בנקאות ברזרבה חלקית]] ו[[כסף מבוסס חוב]] ביצירת [[צמיחה כלכלית]] כחלק מהותי מה[[קפיטליזם]]. במערכת כזו, יש אמונה כי הכלכלה אינה סכום אפס, ולכן יש מקום לגידול של המערכת. בתנאים הנכונים (כמו שיפוט הוגן, אכיפה נגד רמאים וכו') לבני אדם ובמיוחד ל[[בנק]] יש את היכולת לתת [[אשראי]] לעסקים חדשים כדי שאלה יוכלו להשקיע את הכסף בעסק, לייצר עוד מוצרים, למכור אותם ברווח, והאז להחזיר את הכסף בתוספת [[ריבית]].
ללא אמון כזה בכוח הגדלת הייצור והמכירות בעתיד, נוצרת נבואה הפוכה שגם מגשימה את עצמה - אין אמון ולכן אין אשראי ולכן יש הרבה פחות כסף להשקעות חדשות ולכן יש פחות מפעלים חדשים ולכן יש פחות צמיחה כלכלית, דבר שמחזק את חוסר האמון בצמיחה עתידית. גם בתוך כלכלה קפיטליסטית אמון כזה בעתיד הוא דבר משמעותי בהקשר של [[מחזור עסקים]] שכן אם לציבור ולמשקיעים אין אמון בצמיחה עתידית, מיתון יכול להפוך יותר ויותר עמוק עקב [[לולאות משוב חוזר]] שמחזקת אי האמון בעתיד. סיבה זו היא אולי הסיבה שג'ורג' בוש הבן, נשיא ארצות הברית בזמן הפיגוע במגדלי התאומים בשנת 2001, קרא לאזרחי ארצות הברית לקנות עוד - כדי לחזק את היכולת של המערכת להאמין בבריאות של עצמה.
באופן דומה, של נבואה שמגשימה את עצמה, אי אמון באמינות של הכסף או של מערכת הבנקאות יכול לגרום ל[[ריצה על הבנק]] ובכך להגשים את התחזיות של לקוחות הבנק בקשר לחולשתו.
מסיבות אלה, אמון מהווה נקודת מפתח בהקשרים של תאוריות כמו [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[גבולות לצמיחה]] לבין היציבות של מערכות פיננסיות. היות ותאוריות אלה גורסות כי מחסור יחסי במשאבים או מגבלות אחרות יגרמו לקשיים כלכליים, הדבר עלול לערער הסדר הקיים ובמיוחד את המערכת הפיננסית עוד לפני השפעה ניכרת על המערכת הכלכלית הפיזית, בעיקר על ידי איום על מיתוס הצמיחה הכלכלית והאמונה בעתיד טוב יותר.
ב[[כלכלה התנהגותית]] קיימים כלים למדידת אמון בהקשרים פיננסים בחברה מסויימת כמו לדוגמה [[משחק האולטימטום]].
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Trust_%28social_sciences%29 אמון] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
[[קטגוריה:סוציולוגיה]]
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]
[[קטגוריה:קפיטליזם]]