שינויים

נוספו 839 בתים ,  15:47, 31 ביולי 2012
שורה 35: שורה 35:     
==גישה וניתוח==
 
==גישה וניתוח==
הגישה של קורטן משלבת נקודות מבט של זרמי מחשבה שונים - מצד אחד הוא תומך בשווקים מתפקדים ויעילים בדומה למודל שהציע [[אדם סמית]], ומתנגד למרקסיזם.  
+
הגישה של קורטן משלבת נקודות מבט של זרמי מחשבה שונים - מצד אחד הוא תומך בשווקים מתפקדים ויעילים בדומה למודל שהציע [[אדם סמית]], ומתנגד ל[[מרקסיזם]].  
   −
מצד שני אחת הטענות המרכזיות של קורטן היא שיש הבדלים מהותיים בין מה שסמית הציע, כלכלת שוק, לבין קפיטליזם תאגידי. לדוגמה הוא טוען, (ומביא לכך טיעונים מצד סמית), כי כלכלה שוק פרושה כלכלה מבוזרת הנטועה ברקע של קהילות מתפקדות ומוסר, וזאת בניגוד לכלכלה תאגידית וריכוזית, שפועלת ללא כל הקשר תרבותי או מוסרי.  
+
מצד שני אחת הטענות המרכזיות של קורטן היא שיש הבדלים מהותיים בין מה שסמית הציע, [[כלכלת שוק]], לבין [[קפיטליזם תאגידי]]. לדוגמה הוא טוען, (ומביא לכך טיעונים מצד סמית), כי כלכלת-שוק פרושה כלכלה מבוזרת הנטועה ברקע של קהילות מתפקדות ומוסר, וזאת בניגוד לכלכלה תאגידית וריכוזית, שפועלת ללא כל הקשר תרבותי או מוסרי.  
   −
קורטן משלב דאגה לצדק חברתי, לשיווין ול[[סביבתנות]] ו[[קיימות]], חשיבה ליברלית וכלל עולמית, יחד עם ערכים דתיים, שמרניים וקהילתניים כמו דאגה לבריאות הקהילה, דאגה לבריאות המשפחה, [[פשטות מרצון]], אמונה בחשיבותם של ערכים המשותפים לכלל החברה ועוד.  
+
קורטן משלב דאגה ל[[צדק חברתי]], ל[[שיוויון]] ול[[סביבתנות]] ו[[קיימות]], חשיבה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[אוניברסליזם|כלל עולמית]], יחד עם ערכים דתיים, שמרניים וקהילתניים כמו דאגה לבריאות הקהילה, דאגה לבריאות המשפחה, [[פשטות מרצון]], אמונה בחשיבותם של ערכים המשותפים לכלל החברה ועוד.  
   −
קורטן טוען שקיימם כיום שיתוף פעולה רעיוני ופוליטי בין כלכלנים נאו-ליברלים או נאו קלאסיים בולטים, אנשי עסקים השייכים לתאגידים רב לאומיים, ונציגים פוליטיים של הציבור השמרני בארצות הברית. הוא מכנה קבוצה זו בשם "הליברטיאנים התאגידיים" וטוען כי "מתקפת הליברטיאנים התאגידיים" , או קידום המדיניות הכלכלית-פוליטית-צבאית של קבוצה זו, גורמת נזק הן לעולם והן לאנשים עצמם התומכים בקבוצה זו. לדוגמה הוא טוען שקידום כלכלה תאגידית בעולם ובארצות הברית מכרסם את ערכי הקהילה והמוסר שבהם מאמינים השמרנים.  
+
קורטן טוען שקיימם כיום שיתוף פעולה רעיוני ופוליטי בין [[כלכלה נאו ליברלית|כלכלנים נאו-ליברלים]] או [[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסיים]] בולטים, אנשי עסקים שעובדים ב[[תאגידים רב לאומיים]], ונציגים פוליטיים של הציבור השמרני בארצות הברית. הוא מכנה קבוצה זו בשם "הליברטיאנים התאגידיים" וטוען כי "מתקפת הליברטיאנים התאגידיים" , או קידום המדיניות הכלכלית-פוליטית-צבאית של קבוצה זו, גורמת נזק הן לעולם והן לציבור האנשים התומכים בקבוצה זו. לדוגמה הוא טוען שקידום כלכלה תאגידית בעולם ובארצות הברית מכרסם את ערכי הקהילה והמוסר שבהם מאמינים השמרנים.  
    
בספרו "כשתאגידים שולטים בעולם" מציג קורטן את רשימת האמונות של האידיאולוגיה הכלכלית הרווחת היום:
 
בספרו "כשתאגידים שולטים בעולם" מציג קורטן את רשימת האמונות של האידיאולוגיה הכלכלית הרווחת היום:
* צמיחה כלכלית מתמדת היא הדרך להבטחת הקדמה האנושית.  
+
* [[צמיחה כלכלית]] מתמדת היא הדרך להבטחת הקדמה האנושית.  
* שווקים חופשיים, שאינם מוגבלים על ידי ממשלות, הם אלה המשיגים את חלוקת המשאבים האופטימאלית.  
+
* [[שוק חופשי|שווקים חופשיים]], שאינם מוגבלים על ידי ממשלות, הם אלה המשיגים את חלוקת המשאבים האופטימאלית ([[יעילות פארטו]]).  
* גלובליזציה כלכלית, מביאה אך ורק לתוצאות חיוביות
+
* [[גלובליזציה|גלובליזציה כלכלית]], מביאה אך ורק לתוצאות חיוביות
* הפרטה היא הדרך הטובה ביותר לספק שירותים ציבוריים;  
+
* [[הפרטה]] היא הדרך הטובה ביותר לספק [[מוצר ציבורי|שירותים ציבוריים]];  
 
* התפקיד המרכזי של הממשלה הוא לספק תשתית לקיום המסחר ולשמור על הסדר הציבורי.
 
* התפקיד המרכזי של הממשלה הוא לספק תשתית לקיום המסחר ולשמור על הסדר הציבורי.
   −
הוא מצביעה על בעיות בתפיסות אלה, כיצד הן הופכות ל"מנטרות" שאין חולק עלין. וכיצד תפיסות אלה מובילות לרשימה אחרת של אמונות קיצוניות יותר הגורמות לנזק חברתי.  
+
קורטן מצביעה על בעיות בתפיסות אלה, כיצד הן הופכות ל"מנטרות" שאין חולק עלין. וכיצד תפיסות אלה מובילות לרשימה אחרת של אמונות קיצוניות יותר הגורמות לנזק חברתי.  
   −
קורטן שותף לביקורת של כלכלנים והוגים רבים, על הפיכת ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] כפי שהיא נמדדת על ידי הגידול ב[[תמ"ג]] למטרה הציבורית העיקרית של מדינות מודרניות. הצמיחה הכלכלית, מקודמת לרוב בטענה שהדבר יקטין בעיות חברתיות כמו עוני או אי שוויון, יהפוך את האנשים למאושרים יותר, ואפילו שדבר זה יקטין את בעיות הסביבה (ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]). קורטן לעומת זאת, טוען כי קווי מדיניות שנועדו להגדיל את הצמיחה הכלכלית מעמיקים בעיות של אי שוויון ועוני, וגורמים לבעיות סביבה קשות. כך שבעוד צמיחה כלכלית כשלעצמה עשויה לפעמים לסייע מבחינה חברתית או סביבתי, קידומה של צמיחה כזאת בכל מחיר הוא דבר בעייתי.  
+
 
 +
===החיים לאחר הקפיטליזם===
 +
במאמר "החיים לאחר הקפיטליזם" טוען קורטן כי [[קפיטליזם]] הורס את היסודות שעליהם רובנו רוצים לבנות את החברות שלנו: [[דמוקרטיה]], [[כלכלת שוק]] ותרבות אתית. כתוצאה מכך יש לנקוט בקווי מדיניות הפוכים כמעט לאלו שאנו מאמצים היום. [http://www.feasta.org/documents/feastareview/korten3.htm]
 +
 
 +
===צמיחה כלכלית וסחר חופשי===
 +
קורטן שותף לביקורת של כלכלנים והוגים אחרים, על הפיכת ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] כפי שהיא נמדדת על ידי הגידול ב[[תמ"ג]] למטרה הציבורית העיקרית של מדינות מודרניות. הצמיחה הכלכלית, מקודמת לרוב בטענה שהדבר יקטין בעיות חברתיות כמו [[עוני]] או [[אי שוויון]], יהפוך את האנשים למאושרים יותר, ואפילו שדבר זה יקטין את [[השפעות סביבתיות|בעיות הסביבה ]](ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]). קורטן טוען כי קווי מדיניות שנועדו להגדיל את הצמיחה הכלכלית מעמיקים בעיות של אי שוויון ועוני, וגורמים לבעיות סביבה קשות. כך שבעוד צמיחה כלכלית כשלעצמה עשויה לפעמים לסייע מבחינה חברתית או סביבתי, קידומה של צמיחה כזאת בכל מחיר הוא דבר בעייתי.  
    
קורטן, (כמו גם הכלכלן [[הרמן דיילי]]) מצביע על כך שמנגנון ה[[יתרון יחסי|יתרון היחסי]] שעליו דיבר [[דייוויד ריקארדו]] ואשר אמור להבטיח יתרונות ל-2 מדינות השותפות ל[[מסחר בין-לאומי]], הוא מודל שפותח במאה ה-19 בזמן שהעברות הון (ניוד של פירמות, השקעות ומפעלים ברחבי העולם) לא היה אפשרי כמעט. כאשר מתאפשרות העברות הון לא מתייקם יותר מודל מסחר על פי יתרון יחסי אלא על פי יתרון מוחלט - לחברות רב לאומיות ולמשקיעים רב לאומיים יש הגיון לייצר את מירב הסחורות במדינה בה הדבר הוא זול ביותר - ללא קשר  לשאלות של יתרון יחסי.
 
קורטן, (כמו גם הכלכלן [[הרמן דיילי]]) מצביע על כך שמנגנון ה[[יתרון יחסי|יתרון היחסי]] שעליו דיבר [[דייוויד ריקארדו]] ואשר אמור להבטיח יתרונות ל-2 מדינות השותפות ל[[מסחר בין-לאומי]], הוא מודל שפותח במאה ה-19 בזמן שהעברות הון (ניוד של פירמות, השקעות ומפעלים ברחבי העולם) לא היה אפשרי כמעט. כאשר מתאפשרות העברות הון לא מתייקם יותר מודל מסחר על פי יתרון יחסי אלא על פי יתרון מוחלט - לחברות רב לאומיות ולמשקיעים רב לאומיים יש הגיון לייצר את מירב הסחורות במדינה בה הדבר הוא זול ביותר - ללא קשר  לשאלות של יתרון יחסי.