| שורה 9: |
שורה 9: |
| | בארצות הברית, שני שלישים מהתינוקות והפעוטות צופים בממוצע בטלוויזיה במשך 2 שעות ביום. ילדים מתחת לגיל 6 צופים במסך בממוצע של -2 שעות ביום, בעיקר בטלוויזיה, וידאו או DVD. ילדים ונוער בין הגילאים 8-18 מבלים כ-4 שעות ביום מול מסך הטלוויזיה ועוד -2 שעות במשחקי מחשב. [http://kidshealth.org/parent/positive/family/tv_affects_child.html] | | בארצות הברית, שני שלישים מהתינוקות והפעוטות צופים בממוצע בטלוויזיה במשך 2 שעות ביום. ילדים מתחת לגיל 6 צופים במסך בממוצע של -2 שעות ביום, בעיקר בטלוויזיה, וידאו או DVD. ילדים ונוער בין הגילאים 8-18 מבלים כ-4 שעות ביום מול מסך הטלוויזיה ועוד -2 שעות במשחקי מחשב. [http://kidshealth.org/parent/positive/family/tv_affects_child.html] |
| | | | |
| − | ==השלכות בריאותיות של צפייה בטלוויזיה== | + | ==השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה== |
| | + | {{הפניה לערך מורחב|השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה}} |
| | | | |
| − | לצפייה בטלוויזה השלכות רבות כמו פגיעה בפעילות הגופנית, [[השמנה]], הקטנת כמות ואיכות הקשרים החברתיים, ופחות מעורבות חברתית. כך לדוגמה ילדים שצופים שעות ארוכות מול הטלוויזיה עלולים לסבול מאסטמה. מחקר אחר מצא כי יש מתאם בין צפייה בטלוויזיה לבין תוחלת חיים קצרה יותר. עיקר המחקרים מתמקדים בהשפעת הטלוויזיה על ילדים. | + | לצפייה בטלוויזה השלכות בריאותיות רבות כמו: |
| − | | + | * מחקר אחד מצא כי יש מתאם בין צפייה בטלוויזיה לבין תוחלת חיים קצרה יותר. |
| − | ===טלוויזיה ואלימות===
| + | * פגיעה בפעילות הגופנית, |
| − | | + | * [[השמנה]] והקניית הרגלי תזונה גרועים עקב תת פעילות גופנית ופרסום למזון מהיר, מזון מתוק וכו' בעיקר בקרב ילדים. |
| − | בשנת 2007 פרסמו הכלכלן פרופ' פרדריק צימרמן ורופא הילדים ד"ר דמיטרי כריסטאקיס, שניהם מאוניברסיטת וושינגטון, מחקר בכתב העת פדיאטריקס של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים. השניים עובדים בתחום במשך שנים והם מתנגדים בולטים לצפייה בטלוויזיה בגיל הרך. במחקר בדקו החוקרים במשך 5 שנים השפעה של "טלוויזיה אלימה" על הילדים: הדבר כולל סרטי מתח ופעולה, אבל גם גם תוכניות כמו ספיידרמן, מלך האריות ופאוור ריינג'רס, אשר כביכול מיועדות לילדים.<ref name="doso2007">[http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/658/315.html פרויקט מיוחד: מה מעוללת הטלוויזיה לילדים?] רותי דוסו, מעריב, 13/11/2007</ref>
| + | * סיכוי מוגבר לאסטמה. |
| − | | + | * ילדים הצופים בתוכניות אלימות בטלוויזיה ובמשחקי מחשב, כולל בתכנים כמו ספיידרמן או מלך האריות צפויים להפגין התנהגות אלימה בסיכוי גדול פי 4 יחסית לילדים אחרים. |
| − | על פי המחקר, ילדים זכרים הצופה ב"טלוויזיה אלימה" במשך שעה אחת ביום, מועד פי ארבעה יותר להתנהג בצורה אלימה: בעיות משמעת, התנהגות אכזרית, אי הבעת חרטה ורמאות יחסית לילד שלא נחשף לתכנים כאלו. <ref name="doso2007"/> ילדות שצפו בתכנים אלימים בטלוויזיה היו גם הן מועדות באותה מידה לבעיות קשב וריכוז, אבל לא לאלימות.<ref name="doso2007"/>
| + | * ילדות הצופות בתכנים אלימים הן בעלות סיכוי מוגבר לפתח בעיות קשב וריכוז. |
| − | | + | * ילדים שצפו בתוכניות לא חינוכיות ובתוכניות אלימות פיתחו סיכוי מוגבר לבעיות קשב וריכוז. |
| − | ===הפרעות קשב וריכוז===
| + | * הקטנת כמות ואיכות הקשרים החברתיים, ופחות מעורבות חברתית. |
| − | צימרמן וכריסטאקיס פרסמו בירחון פדיאטריקס בשנת 2004 מחקר אודות השפעת צפייה בטלוויזיה על התפתחו הפרעות קשב וריכוז בגיל מבוגר יותר.
| |
| − | המחקר הצביע על קיום על קשר ישיר בין הרגלי הצפייה בגיל הרך לפיתוח הפרעות ריכוז בגיל מבוגר יותר.
| |
| − | | |
| − | מחקר נוסף שערכו צימרמן וכריסטאקיס,פורסם בשנת 2007 בירחון פדיאטריקס. המחקר בדקו השפעות של סוג התכנים בתוכניות טלוויזה על הפרעות התנהגות. התוכניות חולקו לשלוש קטגוריות: תוכניות חינוכיות, תוכניות לא חינוכיות ותוכניות אלימות (כולן לגילי 3-7). לפי המחקר אין קשר בין צפייה בתוכניות חינוכיות להפרעות ריכוז, אבל בתוכניות לא חינוכיות או אלימות יש קשר ברור להפרעות קשב וריכוז. על פי דפנה למיש מהחוג לתקשורת באוניברסטית תל אביב, יש להתייחס בזהירות למחקרים מאין אלה. שכן ייתכן לדוגמה שבעיות ריכוז נובעות גם מדברים אחרים וכי בעידן של היום "בעיות" כאלה יכולות להפוך ליתרונות. <ref name="doso2007"/>
| |
| − | | |
| − | על פי טענת הפעיל החברתי ואיש המדיה [[קאלה לאסן]] בספר [[שיבוש תרבות (ספר)|שיבוש תרבות]], תוכניות רבות בטלוויזיה ובקולנוע גורמות כיום ל"רעש" כדי ליצור עניין אצל הצופה. "רעש" הוא דבר מה הגורם לשינוי במרקע או בסאונד: קיטוע של פריימים, "רעידה" של המצלמה, תנועה מהירה, החלפה מהירה של הרקע, רעש פיזי או שינוי המוזיקה הם כולם בבחינת "רעשים". ניתן להבחין בקיום של "רעשים" כאשר משווים תוכנית חינוכית או סרט קולנוע ישן, לתוכנית רגילה או אלימה, לקליפ מוזיקה או לסרט חדש יותר - בכל המדיומים האחרונים יש קצב מהיר בהרבה של התרחשויות, כך שהמדיום הישן או החינוכי יותר נראה "איטי". האנשים לא זזים בו יותר לאט, אבל התחושה שנגרמת היא של משהו איטי ו"פחות חי". אל פי לאסן, "רעש" המפעיל את אינסטיניקט ברח או הלחם, שקיים אצלנו. דבר זה גורם לקיטוע של המחשבות ולגילוי עניין מחדש במתרחש על המסך, ובכך משרת את מפיקי הסרט בכך שהוא גורם לנו לעניין גדול יותר בו.
| |
| − | | |
| − | המוח שלנו, שהתפתח במשך מיליוני שנים, פרש סוג כזה של רעשים כדבר חשוב מאד. לפי ד"ר דויד סרוואן-שרייבר , יש מנגנונים ל"עקיפת" המוח החושב לצרכי פעולה מהירה או תגובה לאירוע חשוב. מסיבה זו אנו יכולים "להתעורר" ולפעול במהירות במהלך נסיעה כאשר פתאום אנו מבחינים במשאית מאיימת, או להשתתקות של שני גברים העסוקים בשיחה כאשר לחדר פוסעת אישה יפה. <ref name="prozak">ד"ר דויד סרוואן-שרייבר , ללא פרויד, ללא פרוזאק: דרכים חדשות ויעילות לטיפול במצבי לחץ, חרדה ודיכאון, "מטר" 2004</ref> בעוד דברים אלה משרתים אותנו בעולם האמיתי, הם יכולים להוות בעיה כאשר יש חשיפה חוזרת עליהם כחוויה יומיומית בטלוויזיה או במשחקי ווידאו.
| |
| − | | |
| − | ===השמנה והרגלי תזונה===
| |
| − | ===פרסום מוצרי מזון והקניית הרגלי אכילה===
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תרבות הצריכה]], [[אומת המזון המהיר]]}}
| |
| − | בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום למכוניות. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה כוללה רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלויזיה לילדים מוקדשות למזון בהשוואה לחמישית בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, מסעדות מזון מהיר וצ'יפס או חטיפים מלוחים אחרים. <ref name="shtern">ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער] </ref>
| |
| − | | |
| − | בני נוער חשופים גם הם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, משקאות ממותקים בסוכר וממתקים.<ref name="shtern"/>
| |
| − | | |
| − | מלבד הפרסומות הגלויות קיים גם פרסום סמוי דרך מסרים שיווקים בתוכניות, במיוחד בקלטות וידאו לגיל הרך, כאשר השחקנים שותים או אוכלים משקה של חברה מסויימת.
| |
| − | | |
| − | הפרסומות משפיעות על צריכת המזון במגוון צורות (כתלות בגיל הילדים), החל מנדנוד להורים, עבור דרך בהשפעה על סל הקניות המשפחתי וכלה ב"חינוך" הילדים לסוג המזונות אותם הם צורכים כבני נוער וכמבוגרים.<ref name="shtern"/>
| |
| − | | |
| − | ===השמנה בקרב ילדים===
| |
| − | מנתוני [[ארגון הבריאות העולמי]] מתברר כי ישראל נמנית על עשר המדינות המובילות בעליית שיעורי ההשמנה בעולם. <ref name="shtern"/> באופן כללי הפרסומות עובדות והצריכה של מזונות לא בריאים כמו ג'אנק פוד, חטיפים מלוחים וממתקים עולה. במקביל עולות גם בעיות השמנה ובעיות בריאות ונפש אחרות הקשורות למזון לא בריא כמו בעיות קשב וריכוז, [[סוכרת מסוג 2]], אנרוקסיה ועוד.
| |
| − | | |
| − | מסיבות אלה מתפתחת בשנים האחרונות מודעות בקרב גופי חקיקה ובריאות בעולם כדי להגביל פרסומות למזון לא בריא המיועדות לילדים ולנוער.
| |
| − | | |
| − | במרץ 2011 יצא אירגון הבריאות העולמי בהמלצה המעודדת את המדינות החברות לזהות מידע על ההיקף, האופי וההשפעות של שיווק מזון לילדים. כמו כן, מעודדת ההמלצה לתמוך במחקר המתמקד ביישום והערכה של מדיניות שמטרתה להקטין את השפעת שיווק מזונות עתירי שומן רווי, שומן טרנס, סוכרים פשוטים ומלח. הארגון הציע לנטר את השפעות שיווק המזון על התפיסה, ההעדפות והתנהגות האכילה של ילדים באמצעות סקרים על התנהגות קניה ודוחות עסקי המזון על מכירות ומגמות קניה.<ref name="shtern"/>
| |
| − | | |
| − | ב- 36 מדינות בעולם, כולל במדינות האיחוד האירופי, יש הגבלות על פרסום ועל שיווק של מזון בעל ערך תזונתי נמוך המכוונים לילדים, בחלקן באמצעות חקיקה ובחלקן באמצעות הטלת האחריות על תעשיית המזון.<ref name="shtern"/>
| |
| | | | |
| | ==השלכות חברתיות של הטלוויזיה== | | ==השלכות חברתיות של הטלוויזיה== |