47,332
עריכות
שינויים
←רקע
נכון לשנת 2011, ישראלי ממוצע צופה בטלוויזיה 232 דקות מדי יום, שהם כמעט 4 שעות. בממוצע תושבי ישראל מדורגים במקום השלישי בעולם בצפייה בטלוויזיה, אחרי ארצות-הברית ובריטניה.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1000708652]
נכון לשנת 2011, ישראלי ממוצע צופה בטלוויזיה 232 דקות מדי יום, שהם כמעט 4 שעות. בממוצע תושבי ישראל מדורגים במקום השלישי בעולם בצפייה בטלוויזיה, אחרי ארצות-הברית ובריטניה.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1000708652]
לצפייה בטלוויזה השלכות רבות כמו פגיעה בפעילות הגופנית, [[השמנה]], הקטנת כמות ואיכות הקשרים החברתיים, ופחות מעורבות חברתית. כך לדוגמה ילדים שצופים שעות ארוכות מול הטלוויזיה עלולים לסבול מאסטמה. מחקר אחר מצא כי יש מתאם בין צפייה בטלוויזיה לבין תוחלת חיים קצרה יותר.
בארצות הברית, שני שלישים מהתינוקות והפעוטות צופים בממוצע בטלוויזיה במשך 2 שעות ביום. ילדים מתחת לגיל 6 צופים במסך בממוצע של -2 שעות ביום, בעיקר בטלוויזיה, וידאו או DVD. ילדים ונוער בין הגילאים 8-18 מבלים כ-4 שעות ביום מול מסך הטלוויזיה ועוד -2 שעות במשחקי מחשב. [http://kidshealth.org/parent/positive/family/tv_affects_child.html]
==השלכות בריאותיות של הטלוויזיה==
לצפייה בטלוויזה השלכות רבות כמו פגיעה בפעילות הגופנית, [[השמנה]], הקטנת כמות ואיכות הקשרים החברתיים, ופחות מעורבות חברתית. כך לדוגמה ילדים שצופים שעות ארוכות מול הטלוויזיה עלולים לסבול מאסטמה. מחקר אחר מצא כי יש מתאם בין צפייה בטלוויזיה לבין תוחלת חיים קצרה יותר.
==השלכות חברתיות של הטלוויזיה==
לא כל ההשלכות החברתיות של טלוויזיה ברורות, היות וחברות שבהן יש טלוויזיה יש גם טכנולוגיות רבות אחרות.
===ריכוזיות מידע ===
השפעה אחת היא על ריכוז אופי המידע. החל מהבשלת מהפכת הדפוס ועד למחצית הראשונה של המאה ה-20, היו לספרים ולאחר מכן גם לעיתונים השפעה מכרעת על דעת הקהל. דומגאות לכן הן הכתבים הפרוטסנטים של מרתין לותר, ספריו של [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%A1_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9F תומאס פיין] שתרמו תרומה מכרעת למהפכה האמריקאית, מוצא המינים של דארוין, והמניפסט הקומוניסטי של קארל מארקס. באותה תקופה היתה הטכנולוגיה של הדפסת עיתונים וספרים זולה יחסית להיום - היות ולא היה שימוש בדיו צבעוני או במכבשי ענק. כך יכלו ארגוני זכויות אדם, ארגוני נשים, [[איגודי עובדים]] ו[[אנרכיסטים]] יכלו להוציא ספרים, ירחונים ועוד שהיתה להם השפעה על סדר היום הציבורי.
הטלוויזיה היא מדיום יקר להפקה (לעומת ספרים, עיתונים) ולכן דורשת חברות הפקה ושידור יקרות. בנוסף הרדיו והטלוויזה דרשו בעבר [[משאב משותף]] של רוחב פס באוויר, זמן אסון הטיטאניק עוד היה רוחב הפס של השידור פתוח לכל, ודבר זה יצר אדרנלמוסיה ששיבשה את הגעת הסיוע לספינה. לאחר מכן הממשלה תפסה שליטה על רוחב הפס, החרימה חלק ממנו לטובת הצבא, ומכרה זכיונות שלו לגופים מסחריים גדולים.
דברים אלו תורמים לריכוזיות של תכנים של מסרים. רוב התכנים העולמיים מופקים על ידי מספר מצומצם של חברות מדיה ענקיות, כמו דיסני, פוקס ועוד. רוב גופי השידור הם תאגידים מסחריים או לאומיים. מצב זה גרם לעלייה בריכוזיות התקשורת בשנים 1950-2000. בתקופה זו רוב האג'נדה - על איזה נושאים חברתיים מדברים, ובאיזה דגש, ומאיזה נושאים מתעלמים נקבעה על ידי העיתונים המרכזיים וערוצי הטלוויזיה.
מצב זה הולך ונחלש כיום שכן יש הוזלה של הוצאות הדפוס, בצד צריכה גדלה של תכנים מהאינטרנט. רוב אזרחי המערב וחלק מתושבי המדינות העניות יכולים לפתוח תחנת רדיו באינטרנט, בלוג וכו'. קבוצות בפייסבוק ופורומים מאפשרים לשתף ולהעביר מידע בצורה רשתית. דוגמה להשפעות של מדיה זו הן המהפכה במצרים ובלאג'יר, התקוממות הסטודנטים באיראן, בחירת אובמה לנשיא בארצות הברית והמאבק לדמוקרטיה ברוסיה. כל השינויים האלה היו קשים בהרבה או בלתי אפשריים בעידן של טלוויזיה ממלכתית או מסחרים כספקית תכנים עיקרית.
===השפעה על הפוליטיקה===
בהיבטים רבים השפע הטלוויזה מצב זה נשאר גם היום, במיוחד בהקשר של התמודדות פוליטיקאים לבחירות והשפעה על דעת הקהל. כיום פוליטיקאים שוכרים מומחים למדיה ולתקשורת. עד שנות ה-2000 היה לדוגמה לדיבייט הנשיאותי בטלוויזיה השפעה מכרעת על הבחירות בארצות הברית. בעוד שלדבר זה עדיין יש השפעה מכרעת יש כיום ערוצים אחרים, דמוקרטים יותר לקבלת מידע פוליטי וליכולת של אזרחים להשפיע על מהלך הבחירות, כאשר בלוגים ופייסבוק מהווים השפעה גדלה והולכת במיוחד במדינות מערביות.
==ראו גם==
==ראו גם==