47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "רוחניות חילונית ==מה הדת נותנת לדתיים?== מה מספקת הדת למאמין הבודד? * הקלה בפחד מפני המוות ..."
רוחניות חילונית
==מה הדת נותנת לדתיים?==
מה מספקת הדת למאמין הבודד?
* הקלה בפחד מפני המוות
* תחושת מטרה בחיים - תחושת שייכות , הזדהות , משהו ש"גדול מעצמי"
* מסגרת לעזרה לאחרים ולקבלת עזרה, סיוע נפשי, פיזי, כלכלי וחברתי.
* הסבר "איך העולם עובד".
* נחמה על בעיות, אי צדק, תאונות וכו'.
* מנגנון דרוג תרבותי (מה טוב ומה רע)
* תשובות וחוויות "רוחניות", דגש על היכולת להנות מחיים פשוטים ואו להתסמך על הבטחה לטוב בעולם הבא.
השפעות הדת לציבורים דתיים שלמים
* אפשרות לחימה טובה יותר (ג'ארד דיימונד, רובים חיידקים ופלדה) של אנשים שחושבים שיש עולם הבא.
* יכולת שליטה טובה יותר של שליט יחיד
* לכידות חברתית.
==רוחניות חילונית==
לפי עקיבא אור -
רוחניות היא חווית המציאות ללא תיווך ה"אני". היא לא קשורה לדת, או לאמונה. לא קשורה למיסטיקה.
לדעתי רוחניות קשורה אולי לידע מסויים, לחוווית מסויימות או להרגלי חשיבה והתהנגות שמשפרים את סיכוי לקבלת חוויה כזו. אבל לא ברור איך.
אור - דת היא סגידה ומחייבת התמקדות באל. היא מחייבת חוויה של "אני". דת מרחיבה את הפרדוקס של ה"אני" ששולט בחומר ומרחיבה אותו אל העולם החומרי כולו. מספיק רגע קצר של רוחניות כדי לשנות את החווית לכל החיים.
אור - המהפכה הצרפתית זיהתה רוחניות עם תבונה וניסתה ליסד דת הסוגדת לתבונה. הניסיון נכשל. התבונה, עם כל חשיבותה, איננה רוחניות.
כתות דתיות שונות משתמשות בטקסים מעוררי אקסטזה כדי לחוות רוחניות בעת האקסטזה. ברוב המקרים מובילה האקסטזה לטשטוש ההכרה. אי אפשר לחוות רוחניות בהכרה מטושטשת. רוחניות ניתן לחוות רק במצב של הכרה מלאה.
עוד בנושא זה - בודהיזם בכלל ובודהיזם חילוני בפרטי.
==החילוניות כיום==
*לא נותנת חלופה לקהילה. (כולם מרגישים לבד)
*מבלבלת בין רוחניות לבין מיסטיקה ולא מספקת חזון רוחני
* המנגנון של דרוג תרבותי מבוסס על שוק וממשלות. הדרוג של יצירות תרבות מבוסס על מנגנון השוק. חינוך ערכית - הקניית ראיה פילוסופית לצעירי החברה מונהג על ידי טלוויזיה (מסחרית ברובה) קולנוע ומשחקי מחשב, פרסום ושיווק ([[תרבות הצריכה]]), בתי הספר (בעיקר עם תכני ממשלתיים ובאחרונה גם מסחריים), וכן משפחה וקהילה. כמו כן יש חינוך ערכי דתי או לאמוני על ידי מוסדות קהילה, מוסדות ממלכתיים, יצירות וארגונים.
* חזון ארוך טווח - [[אופטימיזם טכנולוגי]] או [[קיימות]]
* בורות של רוב החילונים בשאלה "איך העולם עובד"
* התרבות היא דבר פאסיבי שהציבור צורך אותו כמו מוצרים אחרים.
* אתוס של אינדיבדואליזם (תרבות הצריכה), אתוס של רצאיונליות ("לא ראציונלי ולא במקרה" דן אריאלי , "לחשוב מהר ולאט" דניאל כהנמן).
* [[אופטימיזם טכנולוגי]] - אתוס של מדע וטכנולוגיה (חומרית) שלבדם יביאו את הישועה.
* המדענים בעיקרם הם חוקרים, ולא עוסקים בהסברת המדע לציבור, או בקשר שלו למציאות היומיומית ברמת הפרט, משפחה, קהילה , מדינה.
===מסחור התרבות והמחקר===
* בתרבות היום המנגנון העיקרי שקובע את דרוג התרבות הוא מוסד השוק. זה כולל את הנושא של חדשות , טלוויזיה, ויצירות תרבות (ספרים, קולנוע, שירה, תאטרון).
* השפעת תרבות הצריכה על ערכים המוקנים לילדים, על תפיסה עצמית, זוגיות ([[ג'ולייט שחור]], [[אווה אילוז]])
* אי הכרות של חלק גדול מהאנשים עם פילוסופיה, סוגיות מדעיות ועם המתודה המדעית
* מסחור של חלקים מהמדע - מחקר רפואה, מדע לשם רווח, פטנטים במדעי החיים
* נתק באקדמיה בין מדעי הטבע לבין מדעי החברה
* חוסר תקשורת של המדיניות הציבורית עם מדעי הטבע (בסוגיות המדיניות, בטבע האדם, במשפט).
===נקודות נוספות על החילניות היום===
* החילוניות חלשה למרות השיגי הטכנולוגיה והמדע. בזמן היותה צמחו גם תנועות חילוניות לא נעימות - פאשיזם, קומוניזם. הליברליזם והקפטליזם קיימים היום - אבל במחיר איום לאקולוגיה.
* הקושי של רוחניות חילונית לפי הדגם של אור - ללא מוסדות חברתיים דמויי דת, הרוחניות החילונית חלשה, קשה להפיץ אותה והיא נתקלת במתחרים מצד תרבות הצריכה מחד ומוסדות הדת מאידך.
* מוסד השוק +אנרגיה זולה (מטוסים) גורם ל"גמישות" גדלה בשוק העבודה ולכן לריחוק של בני הזוג, קושי להיות עם חברים, קושי למצוא בני זוג (דן אריאלי). ניידות גדלה. הקהילות מתפוררות ולדבר זה השלכות גרועות על הקהילה (מחקר שפילד לדוגמה)
==אתוס האדם החילוני==
* נוסד באירופה של המאות ה-17-19. רוביזנון קרוזו. ראציונלי, רב תושייה (בעיקר מבחינה טכנולוגית, כלכלית), אינדיבדואל, "יודע כל".
* אתוס שממשיך להיות קיים במדעי החברה ובעיקר בכלכלה (האדם הכלכלי).
* אתוס חשוב כדי להתנגד לכפייה דתית, לקונפורמיות, לחשיבה מטפיזית של הדת.
* לא מסתדר עם המחקר המדעי מראשית המאה ה-20 ועד היום.
* לא הגיוני לדרוש מכולם להיות מדענים או חוקרים. לא לכולם הקישורים, לא לכולם הרקע ולא לכולם הזמן לזה.
* נסיון להתייחס לתרבות בצורה מנותקת (ללא השפעת מוסדות אחרים ותחומים אחרים כמו כלכלה או פוליטיקה), ונסיון להתייחס אל החברה כאל "אוסף של אינדיבדואלים" - "אין חברה יש רק אנשים". יש צורך להתייחס אל המוסדות המשפיעים על התרבות, על המדע (והשפעות הדדיות עם מוסדות אחרים כמו ממשלה, פירמות, שוק).
==המדע והמדענים==
* מדענים לא נבחרים על סמך קריטריון של יכולת הסברה להדיוטות, מוסריות או אמפתיה או יכולת התבוננות רחבה, אלא בעיקר על סמך יכולת המחקר שלהם (וכיום גם גיוס כספים וקצת יכולת הרצאה לסטודנטים)
* האוניברסיטאות הופכות בעיקר להיות מקומות להכשרה מקצועית
* דמות המדען אינה נחשבת כדמות הרואית במיוחד, או אפילו ראויה לחיקוי, "חנון". או לחלופין מדען מצליח הוא מדען\ ממציא שמצליח לצבור כסף או השפעה פוליטית. מייצר סטארט-אפ, מייעץ לממשלות, מייעץ לתאגידים. עוד דרוג של מדענים - על פי הרצאות פופלאריות.
* היות ולרוב האנשים אין מושג הוליסטי של המדע ורובם לומדים תחום צר בלבד, המדע לא אומר הרבה על החיים בפועל.
* מה שיש היום זה ספרים של מדע פופלארי
==רבנות חילונית ==
תפקידה של הרבנות החילונית הוא לספק תפקודי דת לחילונים
* הפרדה בין מיסטיקה לבין רוחניות
* המוות הוא חלק מהחיים, הכרה בכך שאנחנו בני תמותה והפקת המירב מכך. שאיפה להארכת תוחלת החיים?
* דברים שעוזרים בחיים - יצירת קשרים חברתיים, לימוד,הגשת סיוע לאחרים, סקרנות, תשומת לב, פעילות גופנית, תזונה.
* איך באמת העולם עובד (הנגשת המדע)
* הנהגה מוסרית (האם היא מעורבת בפוליטיקה? אם כן באיזה אופן?)
* העצמה והעשרה
* מנגנון דרוג תרבותי (דרוג של יצירות התרבות על פי "רבנים". )
* ערכים - אוניברסלים? קיימות?
* מסגרת לקידום עולם טוב יותר? (במקום נחמה על כך שהעולם אינו טוב, או אמונה עיוורת בטכנולוגיה)
* מסגרת לקיום של נורמות ושל ערכים (אם לא אתנהג יפה , לא יהיו לי חברים).
הרבנים החילונים:
* מכירים את עולם המדע ומנחילים ידע מדעי לציבור, מסייעים לציבור לסייע למדע
* מקשרים בין המדע לבין עולם הנפש והחברה (אולי אוספים גם תרומות מהציבור לשם קידום המדע בנסיון לספק פתרונות הוליסטים)
* מהווים מופת להתנהגות מוסרית על ידי דוגמה אישית
* מסייעים לאנשים לנוע לעבר רוחניות? (אם הדבר אפשרי)
* מאפשרים לקהילות חילוניות להתקיים
==קהילה חילונית==
קהילה היא דבר שמבוסס על הכרות אישית, קרבה גאוגרפית, תרבות משותפת, שותפות גורל וכימיה.
* מסייעת לגידול ילדים ולתחזוקת משפחות
* מקיימת מפגש לפחות פעם בשבוע שבו כולם עושים דברים ביחד.
* טקסים וטקסטים לשם חזרה והעמקה של מסרים - יש צורך בגירוי חוזר כדי ללמוד.
* סיוע נפשי , חברתי.
==ראו גם==
* [[רוחניות חילונית]]
* [[חמש דרכים לרווחה]] - התחברות עם אנשים אחרים, פעילות גופנית, שימו לב והיום סקרנים, המשיכו לללמוד, העניקו לאחרים.3 דרכים נוספות - רווחה בעבודה, תזונה, קרבה והתבוננות בטבע.
[[קטגוריה:רוחניות חילונית]]
==מה הדת נותנת לדתיים?==
מה מספקת הדת למאמין הבודד?
* הקלה בפחד מפני המוות
* תחושת מטרה בחיים - תחושת שייכות , הזדהות , משהו ש"גדול מעצמי"
* מסגרת לעזרה לאחרים ולקבלת עזרה, סיוע נפשי, פיזי, כלכלי וחברתי.
* הסבר "איך העולם עובד".
* נחמה על בעיות, אי צדק, תאונות וכו'.
* מנגנון דרוג תרבותי (מה טוב ומה רע)
* תשובות וחוויות "רוחניות", דגש על היכולת להנות מחיים פשוטים ואו להתסמך על הבטחה לטוב בעולם הבא.
השפעות הדת לציבורים דתיים שלמים
* אפשרות לחימה טובה יותר (ג'ארד דיימונד, רובים חיידקים ופלדה) של אנשים שחושבים שיש עולם הבא.
* יכולת שליטה טובה יותר של שליט יחיד
* לכידות חברתית.
==רוחניות חילונית==
לפי עקיבא אור -
רוחניות היא חווית המציאות ללא תיווך ה"אני". היא לא קשורה לדת, או לאמונה. לא קשורה למיסטיקה.
לדעתי רוחניות קשורה אולי לידע מסויים, לחוווית מסויימות או להרגלי חשיבה והתהנגות שמשפרים את סיכוי לקבלת חוויה כזו. אבל לא ברור איך.
אור - דת היא סגידה ומחייבת התמקדות באל. היא מחייבת חוויה של "אני". דת מרחיבה את הפרדוקס של ה"אני" ששולט בחומר ומרחיבה אותו אל העולם החומרי כולו. מספיק רגע קצר של רוחניות כדי לשנות את החווית לכל החיים.
אור - המהפכה הצרפתית זיהתה רוחניות עם תבונה וניסתה ליסד דת הסוגדת לתבונה. הניסיון נכשל. התבונה, עם כל חשיבותה, איננה רוחניות.
כתות דתיות שונות משתמשות בטקסים מעוררי אקסטזה כדי לחוות רוחניות בעת האקסטזה. ברוב המקרים מובילה האקסטזה לטשטוש ההכרה. אי אפשר לחוות רוחניות בהכרה מטושטשת. רוחניות ניתן לחוות רק במצב של הכרה מלאה.
עוד בנושא זה - בודהיזם בכלל ובודהיזם חילוני בפרטי.
==החילוניות כיום==
*לא נותנת חלופה לקהילה. (כולם מרגישים לבד)
*מבלבלת בין רוחניות לבין מיסטיקה ולא מספקת חזון רוחני
* המנגנון של דרוג תרבותי מבוסס על שוק וממשלות. הדרוג של יצירות תרבות מבוסס על מנגנון השוק. חינוך ערכית - הקניית ראיה פילוסופית לצעירי החברה מונהג על ידי טלוויזיה (מסחרית ברובה) קולנוע ומשחקי מחשב, פרסום ושיווק ([[תרבות הצריכה]]), בתי הספר (בעיקר עם תכני ממשלתיים ובאחרונה גם מסחריים), וכן משפחה וקהילה. כמו כן יש חינוך ערכי דתי או לאמוני על ידי מוסדות קהילה, מוסדות ממלכתיים, יצירות וארגונים.
* חזון ארוך טווח - [[אופטימיזם טכנולוגי]] או [[קיימות]]
* בורות של רוב החילונים בשאלה "איך העולם עובד"
* התרבות היא דבר פאסיבי שהציבור צורך אותו כמו מוצרים אחרים.
* אתוס של אינדיבדואליזם (תרבות הצריכה), אתוס של רצאיונליות ("לא ראציונלי ולא במקרה" דן אריאלי , "לחשוב מהר ולאט" דניאל כהנמן).
* [[אופטימיזם טכנולוגי]] - אתוס של מדע וטכנולוגיה (חומרית) שלבדם יביאו את הישועה.
* המדענים בעיקרם הם חוקרים, ולא עוסקים בהסברת המדע לציבור, או בקשר שלו למציאות היומיומית ברמת הפרט, משפחה, קהילה , מדינה.
===מסחור התרבות והמחקר===
* בתרבות היום המנגנון העיקרי שקובע את דרוג התרבות הוא מוסד השוק. זה כולל את הנושא של חדשות , טלוויזיה, ויצירות תרבות (ספרים, קולנוע, שירה, תאטרון).
* השפעת תרבות הצריכה על ערכים המוקנים לילדים, על תפיסה עצמית, זוגיות ([[ג'ולייט שחור]], [[אווה אילוז]])
* אי הכרות של חלק גדול מהאנשים עם פילוסופיה, סוגיות מדעיות ועם המתודה המדעית
* מסחור של חלקים מהמדע - מחקר רפואה, מדע לשם רווח, פטנטים במדעי החיים
* נתק באקדמיה בין מדעי הטבע לבין מדעי החברה
* חוסר תקשורת של המדיניות הציבורית עם מדעי הטבע (בסוגיות המדיניות, בטבע האדם, במשפט).
===נקודות נוספות על החילניות היום===
* החילוניות חלשה למרות השיגי הטכנולוגיה והמדע. בזמן היותה צמחו גם תנועות חילוניות לא נעימות - פאשיזם, קומוניזם. הליברליזם והקפטליזם קיימים היום - אבל במחיר איום לאקולוגיה.
* הקושי של רוחניות חילונית לפי הדגם של אור - ללא מוסדות חברתיים דמויי דת, הרוחניות החילונית חלשה, קשה להפיץ אותה והיא נתקלת במתחרים מצד תרבות הצריכה מחד ומוסדות הדת מאידך.
* מוסד השוק +אנרגיה זולה (מטוסים) גורם ל"גמישות" גדלה בשוק העבודה ולכן לריחוק של בני הזוג, קושי להיות עם חברים, קושי למצוא בני זוג (דן אריאלי). ניידות גדלה. הקהילות מתפוררות ולדבר זה השלכות גרועות על הקהילה (מחקר שפילד לדוגמה)
==אתוס האדם החילוני==
* נוסד באירופה של המאות ה-17-19. רוביזנון קרוזו. ראציונלי, רב תושייה (בעיקר מבחינה טכנולוגית, כלכלית), אינדיבדואל, "יודע כל".
* אתוס שממשיך להיות קיים במדעי החברה ובעיקר בכלכלה (האדם הכלכלי).
* אתוס חשוב כדי להתנגד לכפייה דתית, לקונפורמיות, לחשיבה מטפיזית של הדת.
* לא מסתדר עם המחקר המדעי מראשית המאה ה-20 ועד היום.
* לא הגיוני לדרוש מכולם להיות מדענים או חוקרים. לא לכולם הקישורים, לא לכולם הרקע ולא לכולם הזמן לזה.
* נסיון להתייחס לתרבות בצורה מנותקת (ללא השפעת מוסדות אחרים ותחומים אחרים כמו כלכלה או פוליטיקה), ונסיון להתייחס אל החברה כאל "אוסף של אינדיבדואלים" - "אין חברה יש רק אנשים". יש צורך להתייחס אל המוסדות המשפיעים על התרבות, על המדע (והשפעות הדדיות עם מוסדות אחרים כמו ממשלה, פירמות, שוק).
==המדע והמדענים==
* מדענים לא נבחרים על סמך קריטריון של יכולת הסברה להדיוטות, מוסריות או אמפתיה או יכולת התבוננות רחבה, אלא בעיקר על סמך יכולת המחקר שלהם (וכיום גם גיוס כספים וקצת יכולת הרצאה לסטודנטים)
* האוניברסיטאות הופכות בעיקר להיות מקומות להכשרה מקצועית
* דמות המדען אינה נחשבת כדמות הרואית במיוחד, או אפילו ראויה לחיקוי, "חנון". או לחלופין מדען מצליח הוא מדען\ ממציא שמצליח לצבור כסף או השפעה פוליטית. מייצר סטארט-אפ, מייעץ לממשלות, מייעץ לתאגידים. עוד דרוג של מדענים - על פי הרצאות פופלאריות.
* היות ולרוב האנשים אין מושג הוליסטי של המדע ורובם לומדים תחום צר בלבד, המדע לא אומר הרבה על החיים בפועל.
* מה שיש היום זה ספרים של מדע פופלארי
==רבנות חילונית ==
תפקידה של הרבנות החילונית הוא לספק תפקודי דת לחילונים
* הפרדה בין מיסטיקה לבין רוחניות
* המוות הוא חלק מהחיים, הכרה בכך שאנחנו בני תמותה והפקת המירב מכך. שאיפה להארכת תוחלת החיים?
* דברים שעוזרים בחיים - יצירת קשרים חברתיים, לימוד,הגשת סיוע לאחרים, סקרנות, תשומת לב, פעילות גופנית, תזונה.
* איך באמת העולם עובד (הנגשת המדע)
* הנהגה מוסרית (האם היא מעורבת בפוליטיקה? אם כן באיזה אופן?)
* העצמה והעשרה
* מנגנון דרוג תרבותי (דרוג של יצירות התרבות על פי "רבנים". )
* ערכים - אוניברסלים? קיימות?
* מסגרת לקידום עולם טוב יותר? (במקום נחמה על כך שהעולם אינו טוב, או אמונה עיוורת בטכנולוגיה)
* מסגרת לקיום של נורמות ושל ערכים (אם לא אתנהג יפה , לא יהיו לי חברים).
הרבנים החילונים:
* מכירים את עולם המדע ומנחילים ידע מדעי לציבור, מסייעים לציבור לסייע למדע
* מקשרים בין המדע לבין עולם הנפש והחברה (אולי אוספים גם תרומות מהציבור לשם קידום המדע בנסיון לספק פתרונות הוליסטים)
* מהווים מופת להתנהגות מוסרית על ידי דוגמה אישית
* מסייעים לאנשים לנוע לעבר רוחניות? (אם הדבר אפשרי)
* מאפשרים לקהילות חילוניות להתקיים
==קהילה חילונית==
קהילה היא דבר שמבוסס על הכרות אישית, קרבה גאוגרפית, תרבות משותפת, שותפות גורל וכימיה.
* מסייעת לגידול ילדים ולתחזוקת משפחות
* מקיימת מפגש לפחות פעם בשבוע שבו כולם עושים דברים ביחד.
* טקסים וטקסטים לשם חזרה והעמקה של מסרים - יש צורך בגירוי חוזר כדי ללמוד.
* סיוע נפשי , חברתי.
==ראו גם==
* [[רוחניות חילונית]]
* [[חמש דרכים לרווחה]] - התחברות עם אנשים אחרים, פעילות גופנית, שימו לב והיום סקרנים, המשיכו לללמוד, העניקו לאחרים.3 דרכים נוספות - רווחה בעבודה, תזונה, קרבה והתבוננות בטבע.
[[קטגוריה:רוחניות חילונית]]