47,332
עריכות
שינויים
משורה 4:
שורה 4: + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
כלכלנים פוליטים וכלכלנים קיינסנים טוענים עקב הפרכת הרעיונות הנאו קלאסיים בדבר הקשר בין כמות ההון לבין כמות הריבית, הדבר מעמיד בספק את פונקיית הייצור של קלארק, ודבר זה מערער את התפיסה הנאו קלאסית כולה שקושרת בין תרומת הגומרים השונים לפונקציית הייצור לבין קצירת רווחים של הבעלים של גורמים אלה, ובכך מנסה להפטר מהדיון של כלכלה פוליטית אודות חלוקה של רווחים בחברה וסוגיות של [[אי שוויון כלכלי]].
כלכלנים פוליטים וכלכלנים קיינסנים טוענים עקב הפרכת הרעיונות הנאו קלאסיים בדבר הקשר בין כמות ההון לבין כמות הריבית, הדבר מעמיד בספק את פונקיית הייצור של קלארק, ודבר זה מערער את התפיסה הנאו קלאסית כולה שקושרת בין תרומת הגומרים השונים לפונקציית הייצור לבין קצירת רווחים של הבעלים של גורמים אלה, ובכך מנסה להפטר מהדיון של כלכלה פוליטית אודות חלוקה של רווחים בחברה וסוגיות של [[אי שוויון כלכלי]].
==רקע תאורטי==
כלכלנים נאו קלאסיים, מניחים כי קיימת פונקציית ייצור וכי היא מהצורה של :
Q = A ƒ(K, L),
כאשר Q מייצג את התפוקה (מוצרים), A הוא פקטור של טכנולוגיה, K הוא סכום הערך הכספי של הון מכונות, וL הוא תשומה של עבודה. מניחים כי יש מוצר הומוגני אחד וכי המחיר שלו נלקח על ידי היצרן כדבר נתון עבור היצרן. אם מתחשבים במחיר זה כמחלק משותף, אז גם הערך של כל יחידת הון נתפסת כדבר הומגני יחד עם המוצר. מניחים כי סוגים שונים של עבודות מצומצמים ליחידה אחת משותפת, בדרך כלל עבודה לא מיומנת. הן לעבודה והן להון יש השפעה חיובית על התוצרת, כשההנחה היא שקיימת [[תפוקה שולית פוחתת]].
לפי ההנחה הנאו קלאסית, שנוחסה על ידי קלארק, כל גורם ייצור תורם בצורה שונה לתהליך הייצור. חשוב מכך, כל גורם ייצור מקבל את חלקו לפי התרומה השולית שלו לייצור. לפי תאוריה זו, השכר שווה לתרומה השולית לייצור מצד העבודה, והריבית (תשלום שמשלמים תמורת הזכות ללות כסף להשגת מכונות) שווה לתרומה השולית של ההון. בעוד שעבודה ניתן איכשהו למדוד (על ידי מדידת שעות עבודה) קשה למדוד כמה הון מושקע בתהליך ייצור כלשהו, שכן ההון הוא דבר הטרוגני מידי. 2 מברגים ועוד 3 טרקטורים שווים לכמות הון בלתי ידועה. הדרך הנאו קלאסית לנסות להבין כמה הון יש במפעל או בפירמה היא במשותף היא בערכים כספיים: מודדים את 'כמות ההון' על ידי חיבור מחירי הסחורות המסווגות כהון.
אלא שכאן, טוענת רובינסון, טמונה הבעיה: מחיר ההון תלוי בשיעור- הרווח ושיעור הרווח כבר כולל, במבנה שלו, את כמות ההון. כזכור, הרווח לפי התפישה הנאו-קלאסית, תלוי ב'פריון ההון', וזה האחרון הינו פרופורציונאלי לכמות ההון.
רובינסון היתה הראשונה להצביע על כך שיש כאן הסבר מעגלי. שכן מחיר ההון תלוי בשיעור הרווח, אלא שהרווח לפי הנאו קלאסים תלוי בפריון ההון וכאן נכנסים ללולאה אינסופית.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==