שינויים

'''משאב מתכלה''' (non-renewable resource) הוא [[משאב טבעי]] שלא ניתן לגדל או לייצר אותו, ושדפוסי הצריכה הם בהיקף שאינו [[קיימות|בן קיימא]]. כאשר צורכים משאב מתכלה, הוא מתפרק לחומרים אחרים, והכמות שלו אשר תהיה זמינה בעתיד יורדת.  

'''משאב מתכלה''' (non-renewable resource) הוא [[משאב טבעי]] שלא ניתן לגדל או לייצר אותו, ושדפוסי הצריכה הם בהיקף שאינו [[קיימות|בן קיימא]]. כאשר צורכים משאב מתכלה, הוא מתפרק לחומרים אחרים, והכמות שלו אשר תהיה זמינה בעתיד יורדת.  

משאבים מתכלים נמצאים בדרך כלל בכמות סופית, וקצב הצריכה שלהם על ידי האנושות גדול בהרבה מאשר הקצב שבו הטבע מסוגל לייצר אותם.  

משאבים מתכלים נמצאים בדרך כלל בכמות סופית, וקצב הצריכה שלהם על ידי האנושות גדול בהרבה מאשר הקצב שבו הטבע מסוגל לייצר אותם.  

[[דלק מחצבי]] כמו [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז]] וכן [[אורניום]] הם דוגמאות למשאבים מתכלים. לדוגמה על פי הסרט "אין עתיד" נדרשים לטבע 5 מיליון שנים כדי ליצור את כמות הדלק המחצבי שהעולם צורך בשנה אחת.[http://www.youtube.com/watch?v=VOMWzjrRiBg&feature=player_embedded#!]  

[[דלק מחצבי]] כמו [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז]] וכן [[אורניום]] הם דוגמאות למשאבים מתכלים. לדוגמה על פי הסרט "אין עתיד" נדרשים לטבע 5 מיליון שנים כדי ליצור את כמות הדלק המחצבי שהעולם צורך בשנה אחת.[http://www.youtube.com/watch?v=VOMWzjrRiBg&feature=player_embedded#!]  

==שיאי תפוקה וגבולות לצמיחה==

==שיאי תפוקה וגבולות לצמיחה==

חומרי גלם מתכלים הנכרים או נשאבים מבטן האדמה יכולים להתייקר זמן רב לפני שהם מגיעים לנקודה שבה הם אוזלים לגמרי. הדבר נובע מכך שהריכוז של החומרים אינו זהה בכל המאגרים, וכי מסיבות כלכליות יזמים מעדיפים לנצל ראשית את המאגרים העשירים ביותר ואת המאגרים הקלים ביותר לגישה. ככל שנמשכת ההפקה הולכים למאגרים שהם בעלי ריכוז משאב נמוך יותר, שיש בהם אחוזי פסולת או זיהום גבוהים יותר, ושהפקתם היא יקרה, מסוכנת ומזהמת יותר.

חומרי גלם מתכלים הנכרים או נשאבים מבטן האדמה יכולים להתייקר זמן רב לפני שהם מגיעים לנקודה שבה הם אוזלים לגמרי. הדבר נובע מכך שהריכוז של החומרים אינו זהה בכל המאגרים, וכי מסיבות כלכליות יזמים מעדיפים לנצל ראשית את המאגרים העשירים ביותר ואת המאגרים הקלים ביותר לגישה. ככל שנמשכת ההפקה הולכים למאגרים שהם בעלי ריכוז משאב נמוך יותר, שיש בהם אחוזי פסולת או זיהום גבוהים יותר, ושהפקתם היא יקרה, מסוכנת ומזהמת יותר.  

 

 

[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגים]] חוששים כי משאבים מתכלים עלולים להפוך למגבלה על הכלכלה העולמית  בהתאם ל[[חוק החבית של לייביג]] - המשאבים המתכלים שבהן תהיה בעיית כלייה המהירה ביותר, יציבו את המגבלות הראשונות על [[צמיחה כלכלית]] ויערערו את היציבות הכלכלית של הכלכלה העולמית. משאבים מתכלים בולטים הם [[דלק מחצבי]] ובמיוחד [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]]. משאבים בולטים אחרים הקרובים לנקודות כלייה הן מתכות נדירות המשמשות בתעשיית האלקטרוניקה.

כלכלנים אקולוגים חוששים כי משאבים מתכלים עלולים להפוך למגבלה על הכלכלה העולמית  בהתאם ל[[חוק החבית של לייביג]] - המשאבים המתכלים שבהן תהיה בעיית כלייה המהירה ביותר, יציבו את המגבלות הראשונות על [[צמיחה כלכלית]] ויערערו את היציבות הכלכלית של הכלכלה העולמית. משאבים מתכלים בולטים הם [[דלק מחצבי]] ובמיוחד [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]]. משאבים בולטים אחרים הקרובים לנקודות כלייה הן מתכות נדירות המשמשות בתעשיית האלקטרוניקה.

[[דונלה מדווז]] ועמיתיה שכבתו את הספר [[גבולות לצמיחה]] ב-1972, ביצעו סימולציה בין מספר תתי-מערכות כלכליות ואקולגיות שבהן [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] נתקלת במגבלות של מערכות טבעיות לצמיחה כזו, לדוגמה בשל [[סחף קרקע]] או [[זיהום]].

ב"תרחיש הייחוס" שבו אין התייחסות מיוחדת למגבלות אלה, מעבר לצעדים הנדרשים על ידי מחיר כלכלי מיידי, מגבלת המשאבים המתכלים גורמת לקריסה חברתית שמובילה לירידה בתוחלת החיים ולהקטנת הרווחה על פי מדדי האו"ם. במודל [[עולם 3]] של הספר, הדבר מתרחש בגלל שמשאבים גדלים והולכים של המערכת ([[הון תעשייתי]] במונחים פיזיים) נדרשים כדי למצות משאבים מתכלים שהפקתם היא דבר קשה יותר ויותר, כך שנשארים פחות משאבים להשקות בהון תעשייתי לייצור, ולהשקעה בהון לשירותים ולחינוך ולשם הון לחקלאות. על פי מחקר משנת 2008, מאת את הפיזיקאי אוסטרלי גראהם טרנר, תרחיש זה נראה כיום הסביר ביותר מבין התרחישים של הספר, שכן הוא מתיישב בצורה הטובה ביותר עם הנתונים שנאספו בין השנים 1972-2002.  

==משאבים מתכלים בכלכלה נאו קלאסית==

==משאבים מתכלים בכלכלה נאו קלאסית==

לטיעון זה יש מספר בעיות.

לטיעון זה יש מספר בעיות.

# פיתוח הכבלים האופטיים נעשה על פי היכולת המדעית ותמריצים להפחחת מחיר העברת השיחות, ללא קשר הדוק ל'''שינוי''' במחיר הנחושת. פיתוח הסיבים האופטיים לא נעשה כשמחיר הנחושת עלה או בגלל עליה כזו.  הנסיון התמידי להוריד עלויות בכלכלה תחרותית נותן תמריץ לשינוי, אבל ללא פריצת הדרך המדעית, היו נשארים עם אותם כבלי נחושת, יהיה מחירם אשר יהיה. <br/>לדוגמה, מחיר טונה נחושת עלה מ-1.24 דולר לק"ג בשנת 1986, ל-9 דולר לק"ג בשנת 2011[http://en.wikipedia.org/wiki/File:Copper_Price_History_USD.png], כך שיש תמריץ כלכלי חזק לפתח חלופות לכבלי נחושת להולכת חשמל כבר היום. עם זאת אין שימוש במתכות אחרות. הסיבה היא מגבלות פיזיקליות וכימיות. מתכות נפוצות הן מתכות קלות-  הדבר נובע מדרך ייצור היסודות בליבת כוכבים. אבל אין מתכות נפוצות (קלות) בעלות כושר הולכת חשמל טובה כמו הנחושת (לאלומניום, ברזל, קובאלט, ניקל, ברזל, ואבץ יש מקדמי הולכה נמוכים יותר).  

# פיתוח הכבלים האופטיים נעשה על פי היכולת המדעית ותמריצים להפחחת מחיר העברת השיחות, ללא קשר הדוק ל'''שינוי''' במחיר הנחושת. פיתוח הסיבים האופטיים לא נעשה כשמחיר הנחושת עלה או בגלל עליה כזו.  בכלכלה תחרותית יש תמריץ תמידי להוריד את עלויות הייצור ודבר זה נותן תמריץ לשינוי. אבל ללא פריצת הדרך המדעית, היו נשארים עם אותם כבלי נחושת, יהיה מחירם אשר יהיה. <br/>לדוגמה, מחיר טונה נחושת עלה מ-1.24 דולר לק"ג בשנת 1986, ל-9 דולר לק"ג בשנת 2011[http://en.wikipedia.org/wiki/File:Copper_Price_History_USD.png], כך שיש תמריץ כלכלי חזק לפתח חלופות לכבלי נחושת להולכת חשמל כבר היום. למרות זאת אין, שימוש במתכות אחרות. הסיבה היא מגבלות פיזיקליות וכימיות. מתכות נפוצות הן מתכות קלות-  הדבר נובע מדרך ייצור היסודות בליבת כוכבים. אבל אין מתכות נפוצות (קלות) בעלות כושר הולכת חשמל טובה כמו הנחושת (לאלומניום, ברזל, קובאלט, ניקל, ברזל, ואבץ יש מקדמי הולכה נמוכים יותר).  

# על פי [[פרדוקס ג'בונס]] או פשוט [[מוצר חליפי]], מרגע שתעשיית התקשורת לא נזקקה לכבלי נחושת יותר, הביקוש להם ירד. כתוצאה מכך, ירד מחיר הנחושת עבור כל שאר הצרכנים של נחושת. הצרכנים האלה האחרים - לדוגמה חברות שמייצרות כבלי חשמל - הגדילו את הביקוש לנחושת, כך שבסך הכל, על פני זמן נמשכה המגמה של נחושת ושאר מתכות - עליה מתמשכת בשימוש במשאב, תוך התקרבות מתמדת לשיא הכריה או לשיא התפוקה, בדומה למנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]] - כלומר [[שיא תפוקת הנחושת]]. סביר שהביקוש לנחושת ירד, לאחר שיעלו מחירי הנחושת (בעקבות מעבר שיא התפוקה) ואז נוכל לנצל את הנחושת שתישאר במכרות לצרכים החשובים יותר לאדם. אולם הדבר לא משנה את פרדוקס ג'בונס.  

# על פי [[פרדוקס ג'בונס]] או בניסוח נאו קלאסי, [[מוצר חליפי]], מרגע שתעשיית התקשורת לא נזקקה לכבלי נחושת יותר, הביקוש להם ירד. כתוצאה מכך, מחיר הנחושת ירד גם עבור כל שאר הצרכנים של נחושת. הצרכנים האלה, לדוגמה חברות שמייצרות כבלי חשמל, הגדילו את הביקוש לנחושת. כך שבסך הכל, על פני זמן נמשכה המגמה ארוכת הטווח של נחושת ושאר מתכות - עליה מתמשכת בשימוש במשאב, תוך התקרבות מתמדת לשיא הכרייה או לשיא התפוקה, בדומה למנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]] - כלומר [[שיא תפוקת הנחושת]]. סביר שהביקוש לנחושת ירד, לאחר שיעלו מחירי הנחושת (בעקבות מעבר שיא התפוקה) ואז נוכל לנצל את הנחושת שתישאר במכרות לצרכים החשובים יותר לאדם. אולם הדבר לא משנה את פרדוקס ג'בונס.  

# הנטייה של הכלכלה הנאו קלאסית להתמקד בשוק המיקרו ובטווח הקצר עלולה להוביל למסקנות מטעות. בסופו של דבר אנו משתמשים במשאבים רבים באופן גדל והולך, כשלגבי כל המשאבים משתמשים בטיעון "כאשר משאב זה יגמר נשתמש בחלופות". לדוגמה, המלאים של כלל סוגי עופרות המתכות שנשארו בבטן האדמה יורדים משום שמדובר ב[[משאב מתכלה]]. מסיבות כימיות לא סביר שלגבי כולם ימצאו תחליפים. בה בעת לגבי כל משאב סופי מתקרבים לשיא המיצוי שלו - כאשר עלויות נוספות של כרייה וזיקוק עופרות צפויות לעלות בגלל שיקולי אנטרופיה (או תפוקה שולית פוחתת בשפת כלכלה נאו קלאסית).

# הנטייה של הכלכלה הנאו קלאסית להתמקד בשוק המיקרו ובטווח הקצר עלולה להוביל למסקנות מטעות. בסופו של דבר אנו משתמשים במשאבים רבים באופן גדל והולך, כשלגבי כל המשאבים משתמשים בטיעון "כאשר משאב זה יגמר נשתמש בחלופות". לדוגמה, המלאים של כלל סוגי עופרות המתכות שנשארו בבטן האדמה יורדים משום שמדובר ב[[משאב מתכלה]]. מסיבות כימיות לא סביר שלכל המתכות האלה ימצאו תחליפים. בה בעת לגבי כל משאב מתכלה מתקרבים לשיא המיצוי שלו - כאשר עלויות נוספות של כרייה וזיקוק עופרות צפויות לעלות בגלל שיקולי אנטרופיה (או תפוקה שולית פוחתת בשפת כלכלה נאו קלאסית).

===טיעון התייעלות ההפקה ומחזור===

===טיעון התייעלות ההפקה ומחזור===

טיעון אחר הוא שמחיר הנחושת הגבוה יתמרץ את חברות הכריה וההפקה של נחושת ויגרום לשיטות הפקה יעילות וזולות יותר. כמו כן שיטות אלה יגרמו ליכולת הפקת מכרות בעלי אחוז עופרה נמוך יותר ובכך יגדילו את המלאים המוכחים. בנוסף, אפשר להתמודד עם עליית המחירים על ידי הגדלת אחוז המחזור של הנחושת. טיעון זה מושמע לדוגמה על ידי הכלכלן הנאו קלאסי [[ג'וליאן סימון]] בהקשר של נחושת.  

טיעון אחר של הכלכלה הנאו קלאסית הוא שמחיר הנחושת הגבוה יתמרץ את חברות הכריה וההפקה של נחושת ויגרום לשיטות הפקה יעילות וזולות יותר. כמו כן שיטות אלה יגרמו ליכולת הפקת מכרות בעלי אחוז עופרה נמוך יותר ובכך יגדילו את המלאים המוכחים. בנוסף, אפשר להתמודד עם עליית המחירים על ידי הגדלת אחוז המיחזור של הנחושת. טיעון זה מושמע לדוגמה על ידי הכלכלן הנאו קלאסי [[ג'וליאן סימון]] בהקשר של נחושת.  

הבעיה של טיעון זה הוא שכריית הנחושת והפקת נחושת מתוך עופרת הנחושת הם תהליכים עתירי [[אנרגיה]] ומשאבים. כריית עורפת הנחושת דורשת עוד אנרגיה ככל שמעמיקים לחפור. הפקת המתכת מהעופרה דורשת עוד אנרגיה ומשאבים ככל שריכוז המתכת בעופרה ירד. דברים אלה לא נובעים ממגבלה טכנולוגית אלא מ'''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]'''. ככל הידוע לנו היום, צריכת האנרגיה בהפקת עופרה עולה באופן מעריכי ביחס הפוך לריכוז העופרה.  

הבעיה של טיעון זה הוא שכריית הנחושת והפקת נחושת מתוך עופרת הנחושת הם תהליכים עתירי [[אנרגיה]] ומשאבים. כריית עופרת הנחושת דורשת עוד אנרגיה ככל שמעמיקים לחפור. הפקת המתכת מהעופרה דורשת עוד אנרגיה ומשאבים ככל שריכוז המתכת בעופרה ירד. דברים אלה לא נובעים ממגבלה טכנולוגית אלא מ'''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]'''. ככל הידוע לנו היום, צריכת האנרגיה בהפקת עופרה עולה באופן מעריכי ביחס הפוך לריכוז העופרה.  

כבר היום ה[[אנרגיה גלומה|אנרגיה הגלומה]] בהפקת מטר מעוקב של נחושת, לדוגמה, עומדת על 630 ג'יגה ג'אול, או 70 ג'יגה ג'אול לטונה. מייבש כביסה ביתי, לשם השוואה צורך 3.2 גי'גה גאול בשנה, כך שצריך לוותר על כמות אנרגיה שתספיק ל-21 מייבשים למשך שנה כדי לקבל טונה אחת של נחושת. ככל שריכוז הנחושת בעופרה יקטן, כמות האנרגיה שנצטרך להשקיע תגדל. אם מתחשבים גם בהתייקרות האנרגיה, המצב בעייתי עוד יותר.  

כבר היום ה[[אנרגיה גלומה|אנרגיה הגלומה]] בהפקת מטר מעוקב של נחושת, לדוגמה, עומדת על 630 ג'יגה ג'אול, או 70 ג'יגה ג'אול לטונה. מייבש כביסה ביתי, לשם השוואה צורך 3.2 גי'גה גאול בשנה, כך שצריך לוותר על כמות אנרגיה שתספיק ל-21 מייבשים למשך שנה כדי לקבל טונה אחת של נחושת. ככל שריכוז הנחושת בעופרה יקטן, כמות האנרגיה שנצטרך להשקיע תגדל. אם מתחשבים גם בהתייקרות האנרגיה, המצב בעייתי עוד יותר.