שינויים

האדם אינו יכול לברוא או להרוס חומר-אנרגיה, הדבר שבני האדם חיים עליו והבסיס לכלכלה הוא ההבדל האיכותי בין משאבי טבע לבין פסולת -  כלומר, ההגדלה של האנטרופיה. הכלכלה יכולה להיות יעילה יותר או פחות בניצול האנרגיה והחומר בעל האנרגיה הנמוכה כדי לייצר דברים שאנשים חפצים בהם, או זקוקים להם, ולהשתמש לשם כך בטכנולוגיה או במוסדות משוכללים יותר, כדי להפיק מכל זה יותר או פחות תועלת כלכלית. אבל ללא הזרם בעל האנטרופיה הנמוכה שהטבע מספק אין אפשרות לייצר שום דבר. חומר-אנרגיה הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לערך. חשוב, לכן, לנתח את מקורות האנטרופיה הנמוכה (המחלק המשותף הפיזיקלי של התועלת), ואת דפוסי הנדירות שלהם.

האדם אינו יכול לברוא או להרוס חומר-אנרגיה, הדבר שבני האדם חיים עליו והבסיס לכלכלה הוא ההבדל האיכותי בין משאבי טבע לבין פסולת -  כלומר, ההגדלה של האנטרופיה. הכלכלה יכולה להיות יעילה יותר או פחות בניצול האנרגיה והחומר בעל האנרגיה הנמוכה כדי לייצר דברים שאנשים חפצים בהם, או זקוקים להם, ולהשתמש לשם כך בטכנולוגיה או במוסדות משוכללים יותר, כדי להפיק מכל זה יותר או פחות תועלת כלכלית. אבל ללא הזרם בעל האנטרופיה הנמוכה שהטבע מספק אין אפשרות לייצר שום דבר. חומר-אנרגיה הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לערך. חשוב, לכן, לנתח את מקורות האנטרופיה הנמוכה (המחלק המשותף הפיזיקלי של התועלת), ואת דפוסי הנדירות שלהם.

==תאור של מפעל לפי מודל זרמים ומאגרים==

===תאור של מפעל לפי מודל זרמים ומאגרים===

ג'ורג'סקיו-רוגן טוען שמתכנן של תהליך במפעל חייב להתחשב בשלושה יחסים (1990):

ג'ורג'סקיו-רוגן טוען שמתכנן של תהליך במפעל חייב להתחשב בשלושה יחסים (1990):

# הקצב הנורמלי של התפוקה, q (להבדיל המתפוקה המקסימלית). שנקבע על ידי המבנה של האדמה הריקרדיאנית (שטח המפעל) וההמבנה של תשומות ההון בשימוש.  

# הקצב הנורמלי של התפוקה, q (להבדיל המתפוקה המקסימלית). שנקבע על ידי המבנה של האדמה הריקרדיאנית (שטח המפעל) וההמבנה של תשומות ההון בשימוש.  

באופן כללי, כאשר משנים את המבנה של תהליך הייצור לא מובטח שפונקציות כמו F(r,i,w) או קרנות (K,L) ישארו זהות, וכך גם הזרמים (r,i,w).

באופן כללי, כאשר משנים את המבנה של תהליך הייצור לא מובטח שפונקציות כמו F(r,i,w) או קרנות (K,L) ישארו זהות, וכך גם הזרמים (r,i,w).

==השלכה על קיימות חלשה כלכלית==

===השלכה על קיימות חלשה כלכלית===

נאו קלאסיים נוטים לבטא את גורמי הייצור השונים במונחים כספיים, במיוחד בפונקציות ייצור מצרפיות (סולו 1957 לדוגמה). דבר שגורם לערפול נוסף של התחום ולמראית עין כאילו כל גורמי הייצור הם הומוגניים (Daly, 1997) תאור תהליך הייצור במונחים כספיים טבוע בהגדרות של "קיימות חלשה" של הכלכלנים. (הערך הכולל [במונחים כספיים] של כל מאגרי ההון ישאר קבוע (טבעי ומעשה ידי אדם). (Pearce et al., 1990)

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] נוטים לבטא את גורמי הייצור השונים במונחים כספיים, במיוחד בפונקציות ייצור מצרפיות (לדוגמ מודל הצמיחה של סולו מ-1957). דבר זה גורם לערפול נוסף של התחום, ויוצר מראית עין כאילו כל גורמי הייצור הם הומוגניים (Daly, 1997). תאור תהליך הייצור במונחים כספיים טבוע בהגדרות של "[[קיימות|קיימות חלשה]]" של הכלכלנים - הערך הכולל [במונחים כספיים] של כל מאגרי [[הון|ההון]] ישאר קבוע - כך נראה כאילו [[הון טבעי]] ו[[הון תעשייתי]] הם תחליפייים זה לזה. (Pearce et al., 1990) בספר [[מעבר לצמיחה (ספר)|מעבר לצמיחה]] נותן דיילי נימוקים מדוע הון טבעי והון תעשייתי אינם תחליפיים אלא משלימים.

==מודל זרמים ומאגרים ב"עולם 3"==

==מודל זרמים ומאגרים ב"עולם 3"==

בספרי [[גבולות לצמיחה]] מביאים המחברים את מודל [[עולם 3]] שמתאר את הקשרים בין מערכות סביבתיות ובין מערכות חברתיות וכלכליות של החברה האנושית.   

בספרי [[גבולות לצמיחה]] מביאים המחברים את מודל [[עולם 3]] שמתאר את הקשרים בין מערכות סביבתיות ובין מערכות חברתיות וכלכליות של החברה האנושית.   

[[קובץ:Ltg1.JPG|ממוזער|400px|תאור גראפי של מודל [[עולם 3]] מתוך הספר [[גבולות לצמיחה]]. המודל המתאר זרמים ומאגרים, קשרי גולמין ו[[לולאות משוב]] בין היבטים של מזון ואוכלוסיה. מודל עולם 3 מדגים [[הוליזם|חשיבה הוליסטית]] שבה מסתכלים כיצד תתי מערכות והיבטים שונים משפיעים זה על זה.]]

[[קובץ:Ltg1.JPG|ממוזער|400px|תאור גראפי של מודל [[עולם 3]] מתוך הספר [[גבולות לצמיחה]]. המודל המתאר זרמים ומאגרים, קשרי גולמין ו[[לולאות משוב]] בין היבטים של מזון ואוכלוסיה. מודל עולם 3 מדגים [[הוליזם|חשיבה הוליסטית]] שבה מסתכלים כיצד תתי מערכות והיבטים שונים משפיעים זה על זה.]]