שינויים

לפעמים מתייחסים לעלויות החיצוניות בתור "מחיר חברתי" או "מחיר סביבתי", בגלל שיש מימדים של נזק שלא ניתן לאמוד אותם בכלים כלכליים (לדומא מוות, או הכחדה), ועם זאת, למרות הקושי למדוד את ההשפעות, קיומן בכל זאת קיים, כך שהמחיר המלא - גם אם איננו יודעים מהו בדיוק, הוא אמיתי לא פחות מאשר מחיר השוק, ולמעשה הוא המחיר האמיתי של מוצרים - המחיר שהחברה משלמת על קיומם.  

לפעמים מתייחסים לעלויות החיצוניות בתור "מחיר חברתי" או "מחיר סביבתי", בגלל שיש מימדים של נזק שלא ניתן לאמוד אותם בכלים כלכליים (לדומא מוות, או הכחדה), ועם זאת, למרות הקושי למדוד את ההשפעות, קיומן בכל זאת קיים, כך שהמחיר המלא - גם אם איננו יודעים מהו בדיוק, הוא אמיתי לא פחות מאשר מחיר השוק, ולמעשה הוא המחיר האמיתי של מוצרים - המחיר שהחברה משלמת על קיומם.  

[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [הרמן דיילי]] מדבר על המושג של [[פירמידה הפוכה]] לפי הכלכלה כולה נשנעת על [[משאבים טבעיים]] כמו חיטה, אור שמש מחצבים או קרקע. וערך זה לא בא לידי ביטוי בשוק. שכן השוק מכיר רק בערך המוסף שנוסף על ידי בני האדם למשאבים טבעיים אלה, ולא מתחשב בערך הפנימי הכלול במשאבים הטביים.  

[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מדבר על המושג של [[פירמידה הפוכה]] לפיu הכלכלה כולה נשנעת על [[משאבים טבעיים]] כמו חיטה, אור שמש מחצבים או [[קרקע]]. בספרו [[מעבר לצמיחה]] דיילי מצטט את הכלכלן [[וויליאם נורדהאוז]] שמתייחס לתרומה הכלכלית של משאבי טבע. נורדאוז טוען שהיות וחקלאות מהווה רק 3% מה[[תוצר מקומי גולמי]] זו גם חשיבותה. הביקורת של דיילי על כך מתייחסת למספר היבטים.

 

 

ביקורת יסודית יותר של דיילי על רעיון הערך הכלכלי ומושג הייצור והצריכה בתאור של הכלכלה הנאו קלאסית מתייחסת לרעיון שמבוטא לדוגמה על ידי [[אלפרד מרשל]] לפיו בני האדם אינם מכלים דבר במהלך הצריכה. אותה כמות של חומר/אנרגיה שנכנסת אל התהליך הכלכלי היא אותה כמות של חומר שיוצא מתהליך זה, ולכן כלכלנים אינם מתייחסים לחומר שנכנס ויוצא ממערכת זו. דיילי מבקר את הטענה הזאת על ידי שימוש ב[[חוק השני של התרמודינמיקה]] - שכן החומר שאותו משנים בני האדם במהלך תהליך הייצור הוא לא באותה איכות ([[אנטרופיה]] כמו החומר שיוצא לאחר שהצרכנים גמרו את הצריכה - [[המערכת האקולוגית]] והמערכת הביופיזית של כדור הארץ הטביעו בחומר ערך בתהליכים טבעיים. בני האדם מוסיפים אליו ערך על ידי עבודה ומכונות - אבל הערך שנטבע על ידי הטבע לא נכלל במסגרת החישובים הכלכליים, ולאחר גמר הצריכה יש קושי לשחזר ערך זה (לפעמים הדבר אפשרי על ידי השקעת עבודה נוספת ולפעמים הדבר הוא יקר מאד או בלתי אפשרי).  

 

דיילי מסתכל על המשאבים הטבעיים כעל ה"שפיץ" של הפרימידה ההפוכה. 3% שהם מחיר השוק של החקלאות, ו5% של מחיר הפקת מתכות ומחצבים אחרים, הם לכאורה פחות מ10% מהתוצר הכלכלי אבל ללא 10% אלה לא תתכן שום פעילות כלכלית - כל הפירמדיה תקרוס. היבט זה מובא קודם לכן גם על ידי [[אנרסט שומכר]] שקובל על כך שכלכלנים לא מתייחסים לאופי ההיררכי של חלקים מהכלכלה - היות וניתן לדבר בכלכלה על לחם במנותק מחיטה לדוגמה. דיילי הולך מעבר לכך, בכך שהוא מציין שגם ה5% של הפקת המחצבים לדוגמה, אינם באמת הערך של המחצבים עצמם - עיקר ערך זה בא מתשומות של עבודה ושל הון שנדרשים כדי להפיק את המחצבים - אבל דבר זה לא מביע את הערך שבא לאנושות מקיום המחצבים עצמם או מריכוז מחצבים אלה בעורקים מוגדרים ועשירים בעלי ריכוז גבוה. ערך זה ערך זה לא בא לידי ביטוי בשוק. שכן השוק מכיר רק בערך המוסף שנוסף על ידי בני האדם למשאבים טבעיים אלה, ולא מתחשב בערך הפנימי הכלול במשאבים הטבעיים.  

==ראו גם==

==ראו גם==

*[[לסטר בראון]]

*[[לסטר בראון]]

*[[קליפורד קוב]]

*[[קליפורד קוב]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]

[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]

[[קטגוריה:אתרים]]

[[קטגוריה:אתרים]]