שינויים

שורה 184: שורה 184:     
==שוק ממשלה, תאגידים ומונפולים==
 
==שוק ממשלה, תאגידים ומונפולים==
האם השוק החופשי הוא חופשי?
+
 
 +
כלכלנים מנגידים כל הזמן בין העולם הממשלתי ה"סובייטי" הריכוזי והבלתי יעיל ומטיפים בלהט להפרטה שתתן יעילות בגלל תחרות בין הרבה שחקנים בשוק הפרטי.
 +
 
 +
===האם השוק החופשי הוא חופשי?===
    
* היסטוריה של התאגידים - רעיון הבע"מ. תאגידים בזמן אמצעות ארה"ב. קבלת זכויות אדם לתאגיד.  
 
* היסטוריה של התאגידים - רעיון הבע"מ. תאגידים בזמן אמצעות ארה"ב. קבלת זכויות אדם לתאגיד.  
שורה 191: שורה 194:  
* תאגידים גם מייצגים ריכוזיות בתוך ה"שוק החופשי". בשביל מה להפריט בשם השוק החופשי, אם הניהול עובר מגוף ריכוזי אחד, לגוף ריכוזי אחר? כלכלכנים לא אוהבים לדבר על התאגידים כגופים שהמבנה הפנימי שלהם (בלי קשר להיות מונופול או לא מונופול) הינו ענקי וריכוזי.  
 
* תאגידים גם מייצגים ריכוזיות בתוך ה"שוק החופשי". בשביל מה להפריט בשם השוק החופשי, אם הניהול עובר מגוף ריכוזי אחד, לגוף ריכוזי אחר? כלכלכנים לא אוהבים לדבר על התאגידים כגופים שהמבנה הפנימי שלהם (בלי קשר להיות מונופול או לא מונופול) הינו ענקי וריכוזי.  
 
* עם הזמן התאגידים עוברים קונסולידציה - נתח גדל מהשוק ומהכלכלה עוברים עליהם.  
 
* עם הזמן התאגידים עוברים קונסולידציה - נתח גדל מהשוק ומהכלכלה עוברים עליהם.  
 +
* הפיקוח על תאגידים הוא לאומי - לדוגמא המפקח על הגבלים העסקיים - אבל הפיעלות שלהם היא בינלאומית.
 +
* תאגידים במקרים מסויימים חזקים יותר ממשלות.
 +
* וכל הביקורת הנאו קלאסית היא על מונופולים, בלי להתייחס להבטים אחרים של התאגידים.
 +
 +
 +
===השוק ותאגידים מול הדמוקרטיה===
 +
 +
בשוק לכל דולר יש קול שווה. בדמוקרטיה לכל אדם יש קול שווה. אם (כמו ברוב המודלים הנאו קלאסיים) ההנחה היא שהאנשים הם בעלי הכנסה שווה, אזי זה מייצר מצג שווא, שבו כלל הצרכנים קובעים מה יעשה השוק. למעשה, אם יש אי שוויון, אז העניים קובעים מעט מאוד, והעשירים הרבה יותר.
 +
 +
פערי הכנסה של 1: 10 לטובת העישרון העליון מעשירון העשירי. אבל העשירון התחתון בעיקר קונה מוצרי ייסוד, וכוח ההשפעה שלו על השוק היא אפסית - הרבה פחות מעשירית ביחס לכוחו של העישרון העליון.
   −
===מנגנון השוק כאנטי דמוקרטיה===
   
הפרטה של הכוח השילטוני:
 
הפרטה של הכוח השילטוני:
 
* שוק מול ממשלה: בעידן של פתיחות להון זר הממשלה מפחדת לעשות צעדים שיבריחו את בעלי ההון
 
* שוק מול ממשלה: בעידן של פתיחות להון זר הממשלה מפחדת לעשות צעדים שיבריחו את בעלי ההון
* שוק מול דמוקרטיה: לבעלי ההון כוח פוליטי רב שעוקף את מנגנוני השלטון והבקרה הדמוקרטיים. הסכמי סחר נדונים בין שר המסחר לנציגי הסוחרים ללא פיקוח פרלמנטרי, חוק ההסדרים
+
* שוק מול דמוקרטיה: לבעלי ההון כאנשים פרטיים וכמגזר יש כוח פוליטי רב שעוקף את מנגנוני השלטון והבקרה הדמוקרטיים. הסכמי סחר נדונים בין שר המסחר לנציגי הסוחרים ללא פיקוח פרלמנטרי, חוק ההסדרים
* תאגידים: לתאגידים זכויות קניין אך אין להם חובות מוסריות
+
* תאגידים: לתאגידים זכויות קניין אך אין להם חובות מוסריות. לתאגידים יש אינטרסים שונים מאשר לבני האדם (עשירים או עניים). לדוגמא תאגידים אינם נפגעים מזיהום ומתים. בני אדם כן.
 +
 
    
ניתן להציג גם טיעון פוזיטיבי: ההיסטוריה רצופה במאמץ לדמוקרטיזציה של התחום הפוליטי, כאשר בכלכלה השארנו את חוק הג'ונגל- העיקרון אדם אחד קול אחד שנקלט בהוויה הדמוקרטית ברובד הפוליטי מחוויר אל מול האקוויולנט הכלכלי שלנו- דולר אחד קול אחד. שאיפה לדמוקרטיזציה של הכלכלה מחייבת גישה שונה לקבלת החלטות בכלכלה, ואולי אף הגדרה מחדש של הקניין.
 
ניתן להציג גם טיעון פוזיטיבי: ההיסטוריה רצופה במאמץ לדמוקרטיזציה של התחום הפוליטי, כאשר בכלכלה השארנו את חוק הג'ונגל- העיקרון אדם אחד קול אחד שנקלט בהוויה הדמוקרטית ברובד הפוליטי מחוויר אל מול האקוויולנט הכלכלי שלנו- דולר אחד קול אחד. שאיפה לדמוקרטיזציה של הכלכלה מחייבת גישה שונה לקבלת החלטות בכלכלה, ואולי אף הגדרה מחדש של הקניין.