שינויים

== השפעות ישירות ועקיפות==

== השפעות ישירות ועקיפות==

ביולוגיה כפופה לא רק לאילוצי הכימיה (לדוגמא - מבנה ותפקוד הדי.אנ.אי. מבוססים על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו), אלא גם לאילוצים פיזיים. לדוגמא, אחת הסיבות מדוע חרקים בגודל אדם אינם בנמצא היא שהשלד החיצוני של החרק הופך לכבד מידי בגודל זה. שלד פנימי הוא פתרון הרבה יותר יעיל ליצורים מעל גודל מסויים. בצורה דומה, אילוצי תרמודינמיים, אינם מאפשרים ליצורים בעלי דם חם להיות קטנים בהרבה מגודלו של החדף. היכולת לשמור על טמפרטורת גוף יציבה הופכת לקשה יותר ככל שהיצור קטן יותר , מאותה סיבה, יונקים, שצריכים לשמור על טמפרטורת גוף קבועה יחסית, אוכלים פחות ביחס למשקל גופם, ככל שגופם גדול יותר.

הביולוגיה כפופה לאילוצי הכימיה והמחקר הכימי מאפשר לגלות ולהבין היבטים שונים של הביולוגיה. לדוגמא - מבנה ותפקוד הדי.אנ.אי. מבוסס על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו. יש היבטים רבים אחרים הנחקרים במסגרת המדע הענף של הביו-כימיה, החל מיצירת חלבונים בתא, עבור בתהליכי איכול של מזון וכלה בהשפעות חומציות של אדמות על אקולוגיה של מערכות אקולוגיות בקרקע ותשונות.  

לפיסיקה יש אם כן השפעות ישירות – מהפיסיקה על הביולוגיה. אבל יש לה כמובן גם השפעות עקיפות – אילוצים פיזיקליים מעצבים את חוקי הכימיה וזאת בתורה מציבה אילוצים על הביולוגיה.  

באופן דומה, הביולוגיה קשורה גם לאילוצים פיזיים. מאסת גוף כדורי או גלילי יגדלה בחזקה שלישית יחסית לרדיוס שלו או לסכום האורכים שלו בהתאמה. ואילו שטח הפנים של גוף כדורי גדלה בחזקה שניה. מסיבה זו היחס בין שטח הפנים לבין המאסה משתנה עם השינוי בגודל הגוף. אם ניקח עכבר ונגדיל אותו בצורה פורפציונית, שטח הפנים והמסה שלו יגדלו, אבל המאסה תגדל בצורה מהירה יותר, כך שהיחס בין המסה לשטח הפנים יגדל.  

"השכבות הנוספות" של חוקי הביולוגיה והכימיה, המתווספים מעל חוקי הפיסיקה, יכולים לגרום למצבים שבהם למראית העין חוקי הפיסיקה אינם מתקיימים. לדוגמא, חוקי המשיכה והנוסחאות המתארים את מסלולה של אבן העוזבת את היד, "אינם עובדים" לכאורה כאשר במקום אבן אנו אוחזים ציפור. למעשה חוקי הפיזיקה , הכימיה והביולוגיה, (המבנה הפיזיקלי של הכנף, חוקי הזרימה בנוזל וגז, החומרים ממנה בנוי השלד ונוצות הציפור, והמבנה הביולוגי של הגוף שלה, בהתאמה) חוברים יחד במקרה המיוחד של הציפור כדי ליצור מצב המאפשר לה לעוף.  

היבט זה יחד עם כוח המשיכה היא אחת הסיבות מדוע חרקים בגודל אדם (או ארנב) אינם בנמצא. שהשלד החיצוני של החרק הופך לכבד מידי בגודל זה. שלד חיצוני מספק הגנה מפני מתקפות אחרות, והיה יכול להועיל מאד לכבשים לדוגמא, אבל שלד פנימי הוא פתרון הרבה יותר יעיל וקל. בצורה דומה, אילוצי תרמודינמיים, אינם מאפשרים ליצורים בעלי דם חם להיות קטנים בהרבה מגודלו של החדף. היכולת לשמור על טמפרטורת גוף יציבה הופכת לקשה יותר ככל שהיצור קטן יותר , מאותה סיבה, יונקים, שצריכים לשמור על טמפרטורת גוף קבועה יחסית, אוכלים פחות ביחס למשקל גופם, ככל שגופם גדול יותר. היבטים נוספים מאין אלה מתוארים בספר "מדוע לפילים יש אוזניים גדולות".

 

 

חוקי הביולוגיה והכימיה, שהמתווספים מעל חוקי הפיסיקה, יכולים לגרום למצבים שבהם למראית העין חוקי הפיסיקה אינם מתקיימים. לדוגמא, חוקי המשיכה והנוסחאות המתארים את מסלולה של אבן העוזבת את היד, "אינם עובדים" לכאורה כאשר במקום אבן אנו אוחזים ציפור. למעשה חוקי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה - המבנה הפיזיקלי של הכנף, חוקי הזרימה בנוזל וגז, החומרים ממנה בנוי השלד ונוצות הציפור, והמבנה הביולוגי של הגוף שלה, בהתאמה -  חוברים יחד במקרה המיוחד של הציפור כדי ליצור מצב המאפשר לה לעוף.  

מכאן אפשר להסיק  שלושה דברים:

מכאן אפשר להסיק  שלושה דברים: