שינויים

==חשיבות הנחות היסוד==

==חשיבות הנחות היסוד==

[[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית]] פותחה בסוף המאה ה-19 ויסודות רבים בתוכה (כמו שוק משוכלל או תורת הערך של התועלת) פותחו במאה ה-18. כפי שמעיד הכלכלן [[סטיב קין]], במאה ה-20 התאוריה השתכללה מאוד מבחינה מתמטית, אך כלכלן מהמאה ה-19, לאחר התפעמות מתמטית ראשונית, ירגיש די בנוח עם הכלכלה של המאה ה-21. דבר זה כשלעצמו היה צריך לעורר חשד. כיצד זה שהתאוריות בכל התחומים האחרים של המדע עברו מהפכה אחת או שתיים (היינו, מושגי היסוד שלהן השתנו ללא הכר), ואילו "מדע הכלכלה" נשאר על תילו? אולי ההנחות של הכלכלה הינן נכונות?

[[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית]] פותחה בסוף המאה ה-19 ויסודות רבים בתוכה (כמו [[שוק משוכלל]] או [[תורת הערך של התועלת]]) פותחו במאה ה-18. כפי שמעיד הכלכלן [[סטיב קין]], במאה ה-20 התאוריה השתכללה מאוד מבחינה מתמטית, אך כלכלן מהמאה ה-19, לאחר התפעמות מתמטית ראשונית, ירגיש די בנוח עם הכלכלה של המאה ה-21. דבר זה כשלעצמו היה צריך לעורר חשד. כיצד זה שהתאוריות בכל התחומים האחרים של המדע עברו מהפכה אחת או שתיים (היינו, מושגי היסוד שלהן השתנו ללא הכר), ואילו "מדע הכלכלה" נשאר על תילו? אולי ההנחות של הכלכלה הינן נכונות?

לא ולא. התאוריה הכלכלית פשוט התעלמה מנתונים ותאוריות במדעים אחרים שפרושם סתירה של "הנחות היסוד" שלה. נוכח מצב זה, הכלכלנים מצאו פתרון מקורי. [[מילטון פרידמן]] לדוגמא הציע הסבר לפיו ככל שהנחות היסוד של תאוריה הינן מופרכות יותר, כך גדלה הסבירות שתאוריה זו הינה מועילה (היות ואז, המסקנות שלה אינן מובנות מאליהן), וכי יש לשפוט את התאוריה רק על פי היכולת שלה להסביר את המציאות, ולנבא תחזיות, ולא על בסיס סבירות הנחות היסוד שלה.

לא ולא. התאוריה הכלכלית פשוט התעלמה מנתונים ותאוריות במדעים אחרים שפרושם סתירה של "הנחות היסוד" שלה. נוכח מצב זה, הכלכלנים מצאו פתרון מקורי והוא לדבר על המדע שלהם כאילו מדובר בתחום שצריך להיות מורכב מ"משלים" או "אגדות". [[מילטון פרידמן]] לדוגמא הציע הסבר לפיו ככל שהנחות היסוד של תאוריה הינן מופרכות יותר, כך גדלה הסבירות שתאוריה זו הינה מועילה (היות ואז, המסקנות שלה אינן מובנות מאליהן), וכי יש לשפוט את התאוריה רק על פי היכולת שלה להסביר את המציאות, ולנבא תחזיות, ולא על בסיס סבירות הנחות היסוד שלה.

הפילוסוף מוסגרייב (Musgrave) הראה שפרידמן ביצע בלבול בין שני סוגי הנחות. '''הנחות זניחות''' – הן הנחות המצהירות כי היבט מסויים של המציאות יהיה בעל השפעה שולית על התופעה הנחקרת. דוגמא להנחה כזאת (שפרידמן משתמש בה באופן ניכר במאמר שלו) היא כדור שנופל קרוב לכדור הארץ, "כאילו" נפל בוואקום. ההנחה היא שלנוכחות האוויר יש השפעה זניחה על מהירות הכדור. סוג השני של ההנחות הן '''הנחות תחום'''. אלו הנחות המפרטות באילו תנאים תאוריה מסויימת תתקיים. אם התנאים אינם מתקיימים, גם התאוריה אינה מתקיימת.

הפילוסוף מוסגרייב (Musgrave) טען שפרידמן ביצע בלבול בין שני סוגי הנחות. '''הנחות זניחות''' – הן הנחות המצהירות כי היבט מסויים של המציאות יהיה בעל השפעה שולית על התופעה הנחקרת. דוגמא להנחה כזאת (שפרידמן משתמש בה באופן ניכר במאמר שלו) היא כדור שנופל קרוב לכדור הארץ, "כאילו" נפל בוואקום. ההנחה היא שלנוכחות האוויר יש השפעה זניחה על מהירות הכדור. סוג השני של ההנחות הן '''הנחות תחום'''. אלו הנחות המפרטות באילו תנאים תאוריה מסויימת תתקיים. אם התנאים אינם מתקיימים, גם התאוריה אינה מתקיימת.<ref>אפשר אולי להסביר את הביקורת של מוסגרייב על ידי הרחבת מושג הביולוגי [[נישה]]. נישה ביולוגית היא תחום תנאים אקולוגיים שבו יכול להתקיים מין מסויים. מין מסויים של דקלים לדוגמה ידרוש תחום מסויים של כמות משקעים שנתית, סוג אדמה מסויים, כמות אור יומית מסויימת וכו'. אם נניח עולם בעלת n מימדים, וכל מימד הוא מקביל לפמרטר אחר, נישה במובן הביולוגי היא תיבה במרחב הזה (או כמה תיבות) שבהן יכול מין להתקיים. אפשר להרחיב את מושג הנישה לדברים רבים, שהקיום שלהם אינו מתקיים תמיד, אלא רק בהנתן טווח פרמטרים מסויים. כך, התאוריה של ניוטון נדרשת להניח מספר דברים על העולם כדי שהיא תתקיים, לדוגמה היא צריכה להניח העדר חיכוך. "הנחות תחום" הן בעצם קביעה מהן הפמרטים שבהן התאוריה יכולה להתקיים.</ref>

אבל גם ללא הביקורת של מוסגרייב, נראה שמצבה של הכלכלה הפילוסופית אינו מזהיר. כלכלנים, לא רק מהזרם הנאו-קלאסי השליט אלא גם מזרמים אחרים – מרקסיסטים, אוסטריים, מוסדיים, נאו-קיינסים והיסטוריים אינם מצליחים להסכים כמעט על שום דבר. אין כמעט שום "חוק" שניתן לטעון שהוא מתקיים באופן כללי, או להגיד מהם התנאים שמאפשרים את קיומו.

אבל גם ללא הביקורת של מוסגרייב, נראה שמצבה של הכלכלה הפילוסופית אינו מזהיר. כלכלנים, לא רק מהזרם הנאו-קלאסי השליט אלא גם מזרמים אחרים – מרקסיסטים, אוסטריים, מוסדיים, נאו-קיינסים והיסטוריים אינם מצליחים להסכים כמעט על שום דבר. אין כמעט שום "חוק" שניתן לטעון שהוא מתקיים באופן כללי, או להגיד מהם התנאים שמאפשרים את קיומו.