47,332
עריכות
שינויים
←אפקט המסגרת
על פי עקרון הקביעות ברציונליזם, אין זה משנה כיצד מציגים בעיה. כל עוד הנתונים (העדפות, האפשרויות וההשלכות) זהים, הבחירה תהיה זהה. עקרון זה לא מתקיים במסגרות שונות (לדוגמה בפרסום, שיווק) ולא מתאים לניסויים שנערכו לבדיקתו. על פי הרעיון של '''אפקט מסגרת''' – בהנתן שתי אפשרויות בלבד, מקבל ההכרעה מושפע ממסגרת ההתייחסות שבה מוצגת הבעיה והחלופות השונות שהוא נדרש להכריע בינהן. יש חשיבות למנגנון או להקשר שבו מוצגות הבחירות.
על פי עקרון הקביעות ברציונליזם, אין זה משנה כיצד מציגים בעיה. כל עוד הנתונים (העדפות, האפשרויות וההשלכות) זהים, הבחירה תהיה זהה. עקרון זה לא מתקיים במסגרות שונות (לדוגמה בפרסום, שיווק) ולא מתאים לניסויים שנערכו לבדיקתו. על פי הרעיון של '''אפקט מסגרת''' – בהנתן שתי אפשרויות בלבד, מקבל ההכרעה מושפע ממסגרת ההתייחסות שבה מוצגת הבעיה והחלופות השונות שהוא נדרש להכריע בינהן. יש חשיבות למנגנון או להקשר שבו מוצגות הבחירות.
רופאים בבית החולים האוניברסיטאי בסטנפורד מוינו באופן אקראי לשתי קבוצות. הרופאים בקבוצה אחת התבקשו לענות על סיפור דמיוני על מגיפה שתהרוג כ-600 אנשים. יש שתי חלופות שמהן אפשר לבחור רק אחת:
* תכנית א' - ימותו 400 אנשים בוודאות.
* תכנית ב' - יש סיכוי של 1/3 שאף אחד לא ימות וסיכוי של 2/3 שכל 600 האנשים ימותו.
לקבוצת הנשאלים השניה הוצגו אותם נתונים ואותן אפשרויות בדרך הצגה שונה:
* תכנית א' - 200 אנשים ינצלו בוודאות.
* תכנית ב' - יש סיכוי של 1/3 להציל 600 אנשים וסיכוי של 2/3 שאף אחד לא ינצל.
בחירת הנשאלים היתה שונה כאשר אותם הנתונים הוצגו בדרכים שונות (בדגש על הצלה או מוות). בקבוצה הראשונה 78% מהרופאים בחרו להסתכן ולנסות להציל את כולם בסיכוי של שליש. בקבוצה השניה 72% מהאנשים בחרו בתוכנית ה"בטוחה" של הצלת 200 אנשים (שפרושה מוות של 400 איש). נערכו ניסויים דומים עם תלמידי כלכלה, שבהם הוצגו שתי השאלות באותו שאלון (עם מרווח בינהם) ושוב התוצאות היו "הפוכות".<ref name="rubinstein2009">[http://arielrubinstein.tau.ac.il/agadot_hakalkala_ariel_rubinstein.pdf אגדות הכלכלה] אריאל רובינשטיין, 2009, כנרת זמורה ביתן דביר, עמ' 50-53</ref> ניסויים אלה מהווים סתירה לעקרון הקביעות.
במונחים קוגניטיביים, אפקט המסגרת נובע מקידוד מידע דומה בדרכים שונות בזיכרון הסמנטי.
במונחים קוגניטיביים, אפקט המסגרת נובע מקידוד מידע דומה בדרכים שונות בזיכרון הסמנטי.
סדרת הניסויים של ג'ון ליסט מצביעה על היבט דומה של אותה תופעה. בניסוי שנקרא [[משחק הדיקטטור]] אנשים מקבלים 10 דולר ומתבקשים לבחור סכום כסף אותו יתנו למשתתף אלמוני אחר. התוצאה היא שבממוצע אנשים נותנים כ-3 דולר למשתתף השני. דבר זה סותר לכאורה את הרעיון של אנוכיות, שלפיה אנשים היו צריכים לשלם למשתתף האחר 0 דולר. ליסט שינה את המשחק על ידי שאיפשר לאנשים לקחת מהאדם האחר עד 10 דולרים. לפתע, התוצאות השתנו ואנשים נתנו הרבה פחות, הממוצע עמד על לקחת מהמשתמש השני מספר דולרים. הגדלת מרחב האפשרויות שינתה את הדרך בה אנשים קיבלו החלטות והם עברו מ"אלטרואיזם" ל"גניבה". [http://www.youtube.com/watch?v=pQItB5uoiHI&feature=channel]
סדרת הניסויים של ג'ון ליסט מצביעה על היבט דומה של אותה תופעה. בניסוי שנקרא [[משחק הדיקטטור]] אנשים מקבלים 10 דולר ומתבקשים לבחור סכום כסף אותו יתנו למשתתף אלמוני אחר. התוצאה היא שבממוצע אנשים נותנים כ-3 דולר למשתתף השני. דבר זה סותר לכאורה את הרעיון של אנוכיות, שלפיה אנשים היו צריכים לשלם למשתתף האחר 0 דולר. ליסט שינה את המשחק על ידי שאיפשר לאנשים לקחת מהאדם האחר עד 10 דולרים. לפתע, התוצאות השתנו ואנשים נתנו הרבה פחות, הממוצע עמד על לקחת מהמשתמש השני מספר דולרים. הגדלת מרחב האפשרויות שינתה את הדרך בה אנשים קיבלו החלטות והם עברו מ"אלטרואיזם" ל"גניבה". [http://www.youtube.com/watch?v=pQItB5uoiHI&feature=channel]
על פי התאוריה של [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]], אנשים נוטים להסתכל על סיכון וסיכוי בצורות שונות, בצורה שאינה תואמת את ההגדרות הראציונליות. כאשר אנו מרגישים שיש לנו דבר מה (200 ניצולים) או שאנו רוצים להרוויח - אנו נוטים שלא לקחת סיכונים, כדי לא לאבד את המעט שיש לנו. לעומת זאת אם אנחנו חושבים על הדברים בצורה של הקטנת הפסד (400 שממילא ימותו), אנחנו רוצים למנוע את התרחשות המשבר לגמרי, גם במחיר של הגדלת הבעיה אם היא תתרחש.<ref name="rubinstein2009"/>
===נתק מהקשר חברתי ומתהליכים דינאמיים===
===נתק מהקשר חברתי ומתהליכים דינאמיים===