47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
תאוריית שיא תפוקת הנפט, הידוע גם כתאוריית השיא של הברט, עוסקת בקצב ארוך הטווח של שאיבה והדלדלות של נפט (ודלקים מחצביים אחרים). היא קרויה על שמו של הגאופיסקאי האמריקאי מ. קינג הברט, שיצר מודל של מאגרים ידועים, וחזה, במאמר משנת 1956, שהוצג בפני ישיבה של המוסד האמריקני לנפט (the American Petroleum Institute) שתפוקת הנפט במדינות ארצות הברית הנמצאות באמריקה, תגיע לשיא בין שנת 1965 ל-1970; וכי התפוקה העולמית תגיע לשיא בשנת 2000.
תפוקת הנפט של ארה"ב הגיע לשיא ב-1971, והיא נמצאת בירידה מאז. התפוקה העולמית לא הגיעה לשיא בשנת 2000. תומכי תאוריית השיא טענו כי המודל של הברט לא התחשב במשברי הנפט של אופ"ק בשנים 1973 ו 1979, שהורידו את הביקוש העולמי לנפט, ובכך דחו את השיא בכמה שנים.
(מקור - תרגום של הערך מויקיפדיה באנגלית)
==עוד הערות==
שיא תפוקת הנפט היא הנקודה שאחריה תפוקת הנפט מתחילה לרדת.
שיא תפוקת הנפט היא הנקודה שאחריה תפוקת הנפט מתחילה לרדת.