47,332
עריכות
שינויים
←השפעות סביבתיות
==השפעות סביבתיות==
==השפעות סביבתיות==
{{הפניה לערך מורחב|השפעות סביבתיות}}
בפרק האחרון בספר, מונה דיימונד 12 קטגוריות של [[בעיות סביבתיות]] שניצבות בפני חברות מודרניות.
ארבעת הקטגוריות הראשונות נוגעות להרס או אובדן של [[משאבי טבע]]:
;1. [[הרס בתי גידול]]: - [[בירוא יערות]], הרס אדמות ביצה, והרס הסביבה הטבעית.
;2. כילוי מקורות מזון מהבר: - [[דייג יתר]] כלומר דייג במידה שעולה על [[יכולת ההתחדשות הטבעית]] של ה[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] ו[[צייד יתר]]. גידול חקלאות ימית ביבשה - בריכות דגים, דורש פעמים רבות דיג אינטסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים.
;3. [[אובדן הרבגוניות הגנטית]]: [[הכחדה המונית]] של אלפי מיני בעלי חיים וצמצום אוכלוסיות של הרבה מינים אחרים והגבלתם לאיזורים מצומצמים.
;4. הרס הקרקע: בעיות [[קרקע]] כמו [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], אובדן פוריות בגלל הוצאת חומרי תזונה מהקרקע, [[זיהום קרקעות]] וחומציות יתר או חסר של האדמה.
שלוש הקבוצות הבאות של בעיות סביבה הן "תקרות" של אנרגיה, מים מתוקים ושל ניצול הפוטוסינתזה. לא מדובר בתקרה נוקשה כמו "תקרת זכוכית" אלא בתקרה שיותר דומה לתקרת אוהל - ניתן לדחוף אותה לכיוון מסויים, אבל הדבר דורש יותר ויותר משאבים, והעלויות בשאר ההיבטים הולכות וגדלות.
;5. תקרת משאבי אנרגיה: [[דלק מחצבי]] מהווה את רוב הבסיס ל[[משק האנרגיה העולמי]] בעיקר של העולם המתועש. [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]] יגרמו לכך שהפקת אנרגיה בצורה זו תהיה קשה יותר ו[[זיהום|מזהמת יותר]]. [[שיא תפוקת הפחם]] יגיע מאוחר יותר אבל עם השלכות דומות.
;6. תקרת משאבי מים נקיים: [[משבר המים העולמי]] עקב העובדה שרוב המים המתוקים כבר מנוצלים, וכי קצב השאיבה ממי התהום לחקלאות, צריכה ביתית ותעשייתית. ניתן להגדיל את הפקת המים על ידי [[התפלה]] אך מדובר בכמות מים קטנה ובהחרפת משבר האנרגיה.
;7. תקרת ניצול הפוטוסינתזה: [[פוטוסינתזה]] מפיקה את סך ה[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]] ב[[כדור הארץ]]. היא מוגבלת על ידי היבטים של אור, משקעים, וטמפרטורה קובעים את כמות הייצור שתיווצר מכמות אור נתונה. קשה להגדיל את כמות הייצור הראשוני, במיוחד על רקע משבר אנרגיה ומים. גידול אוכלוסין, דפוסי צריכה ועוד גורמים לגידול הצריכה האנושית מסך הייצור הראשוני. שאר הייצור הראשוני הוא כל מה שנשאר עבור שאר המערכות הטבעיות כמו יערות טבעיים.
שלוש קבוצות נוספות של בעיות סביבה נוגעות לדברים שבני האדם מיצרים ומוציאים אל הסביבה או מעבירים ממקום למקום:
;8. [[זיהום|פליטת כימיקלים רעילים]]: בצורה שמשפיעה על מינים אחרים ועל מחלות כמו [[סרטן]] ובעיות פוריות. דוגמאות כוללות [[PCB]], [[מתכות כבדות]] כמו [[כספית]], [[משבשים אדוקרינייים]] ועוד. חלק מהחומרים האלה כמו [[PCB]] מתפרקים לאט מאד וחלקם אינו מתפרק כלל [[כספית]] וקצב הניקוי שלהם עלול לקחת זמן רב.
;9. [[מין פולש|מינים פולשים]]: הגורמים לנזקים בחקלאות, להכחדת מינים אחרים ולהרס מערכות אקולוגיות.
;10. [[זיהום אוויר|פליטת גזים לאטמוספירה]]: גזים הגורמים ל[[דלדול שכבת האוזון]], ו[[גזי חממה]] הגורמים ל[[התחממות עולמית]] וכתוצאה מכך ל[[שינוי אקלים]] מהותי שעלול להשפיע על החקלאות, הצפת שטחים ועוד.
שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (בדומה לנוסחה [[I=PAT]])
;11. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת הפריון , לא ברור מתי אם בכלל תתייצב האוכלוסיה.
;11. [[טביעת רגל אקולוגית]] לנפש: גודל האוכלוסיה עצמו לא תמיד אומר מה גודל ההשפה. תושבי המדינות העשירות צרכו משאבים ויצרו פסולת בקצב גדול פי 32 לאדם יחסית לתושבי המדינות העניות. ה"פער" הזה הולך ומצטמצם בגלל ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] המואצת של מדינות העולם השלישי, כך שהצריכה במדינות אלה הולכת וגדלה. היבט אחר שגורם להקטנת הפער הוא הגירה של תושבי המדינות העניות אל המדינות העשירות והתאמת צריכת המהגרים לזו של תושבי המערב.
מתוך 12 הבעיות האלה, 8 בעיות היו חשובות כבר בעבר והובילו להתמוטטות חברות היסטוריות. 4 סוגי בעיות: תקרת משאבי אנרגיה מחצבית, תקרת פוטוסינתזה, זיהום בכימיקלים רעילים וזיהום האטמוספירה, הן בעיות חדשות יחסית שהחלו להיות בעלות משמעות רק בזמן האחרון.
דיימונד מציין כי יש בעיה לזהות מי מהבעיות היא החשובה והדחופה ביותר, וכן כי יש השפעות גומלין חזקות בין הבעיות. האתגר הוא שיש לטפל בכל הבעיות האלה ביחד, היות וכל אחת מהן לבדה, עלולה לגרור תוצאות חמורות מאד.
==קריסה עקב גידול מעריכי==
==קריסה עקב גידול מעריכי==