47,332
עריכות
שינויים
←עבודתו
אריאלי נשוי ואב לשני ילדים.
אריאלי נשוי ואב לשני ילדים.
==עבודתו==
==עבודתו==
===תפיסות ואינטואיציות מוטעות===
אריאלי הוא אחד מהבולטים ב[[כלכלה ניסויית]] והוא מדגיש כי יש לנו בדרך כלל אינטואיציות חזקות לגבי איך העולם מתנהג, ואיך כדאי לעשות דברים. עבודתיו מראות כיצד פעמים רבות אינטואיציות אלה הן מוטעות ולכן יש צורך בניסויים כדי לברר מה באמת מתרחש. [http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu]
===תפיסות לגבי כאב===
איך אנשים מגיבים לכאב וחווים אותו הוא חלק מהמחקר של אריאלי, שיש לו עניין בנושא מתוך היכרות רבת שנים במסגרת התמודדות רבת השנים עם כאבים ושיקום בעקבות הכוויה הקשה שעבר והטיפולים לאחריה.
אחד הנושאים שאריאלי חקר הוא האם אנשים חווים כאב גדול יותר כאשר הוא מתמשך ובינוני, או כאשר הוא קצר וחזק. הוא מצא כי אנשים זוכרים פחות את משך החוויה ויותר את שיא החוויה, ולכן כדי להקטין את הסבל מכאב עדיף כאב בינוני וארוך על פני כאב חזק וקצר. הוא גם מציין כי אם מבצעים טיפול כואב מתמשך, כדי להתחיל בנקודה הכואבת ביותר ומשם להמשיך למקומות פחות כואבים וכך לתת למטופל תחושה של הקלה מסויימת תוך כדי הטיפול. כמו כן הפסקות לצורך התאוששות יקלו על הכאב.[http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu]
===רמייה ונורמות===
אריאלי התעניין בשאלה מדוע מנהלי [[אנרון]] רימו את החברה ומה גורם למנהלים ולברוקרים לרמות את הציבור ולגנוב ממנו כסף. האם מדובר בציבור קטן ומיוחד או בתופעה רחבה יותר, ומה גורם לאנשים לרמות יותר או פחות.
איראלי ביצע ניסוי שבו מבקשים מאנשים לענות בדף על 20 שאלות פשוטות בחשבון בתוך 5 דקות, ומשלמים להם סכום קטן בתום המבחן על מתן תשובות נכונות. עבור זמן מסויים אנשים הצליחו לענות על בממוצע על 4 שאלות. כאשר נותנים לאנשים הזדמנות לרמות - על ידי קריעת הדף, ואז להגיד כמה הם עונים נכון, במצב זה אנשים מרמים ואומרים שהם ענו על 7 שאלות בממוצע. זה לא שמעט אנשים רימו הרבה, אלא שהרבה אנשים רימו מעט. על פי התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית של התנהגות [[ראציונלית]], הנטיה לרמות תושפע משיקול ראציונלי, ולכן אם יהיה תמריץ גדול יותר (כסף גדול יותר לכל תשובה נכונה) ועל ידי סיכוי להתפס. בניסויים לא נמצא שיש השפעה לגורמים אלה. לפי אריאלי אנשים רבים יכולים לרמות קצת ולהנות מכך, כל עוד הדבר לא מספיק חמור כדי לשנות את הדימוי העצמי שלהם (כאנשים "נורמלים" או ישרים).
אריאלי בדק מה משפיע על אנשים לרמות יותר או פחות. שבועה על התנ"ך או "קוד התנהגות" או משימה של זכירת 10 הדיברות הורידה מאד את כמות הרמייה. כמו כן, אם אנשים לוקחים מוצרים שווי כסף כמו פחית קולה מהמקרר, או עפרון מהעבודה הם בעלי נטיה לגנוב או לרמות יותר, יחסית לדפוס דומה של לקיחת כסף. באופן דומה, כאשר עשו את הניסוי של רמייה במבחן השאלות, תשלום של אסימונים שהומרו לאחר מכן בכסף, במקום תשלום במקום, הוביל להכפלה של חוזק הרמייה.
יש השפעה גם לחשיפה של התנהגות של אנשים אחרים. בניסוי אחד הושיבו בין הנבחנים שחקן שטען שפתר הכל בתוך 30 שניות וקיבל את כל הכסף, כך שברור לשאר הנבחנים שהוא רימה. כאשר שחקן היה חלק מהקבוצה החברתית (לבש סוודר ששייך לאותו קולג') הרמיה עלתה, כי הדבר נתפס כ"נומרטיבי" יותר לרמות. כאשר הוא היה שייך לקבוצה אחרת, הרמיה עלתה (והסבר לכך הוא שאנשים נזכרו בשאלה המוסרית של אם לרמות או לא).
אריאלי משליך היבטים אלה אל שוק הון. בשוק זה יש תמריץ לרמות, אנשים מרוחקים מכסף שהם הם גונבים מניות, או מכשירים פיננסים מורכבים ולא לוקחים כסף ישר לכיס, כמו כן הם מוקפים באנשים רבים שנוהגים בצורה דומה ולכן הרמייה יכולה להפוך לנורמה.[http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu]
===תפיסות לגבי התפלגות העושר===
במחקר משנת 2011 מאת אריאלי ונורטון (Norton & Ariely, 2011) הם טוענים כי תושבי ארצות הברית מאוחדים בחזון שלהם אודות כיצד צריכה להראות [[אי שווין|התפלגות העושר האידאלית]]. דבר זה ממשיך את המגמה של מחקר אחרד על מידע ותפיסות שגויות אודות ההתפלגות העושר המעשית שנערך על ידי הכלכלן הצרפתי Emmanuel Saez.
במחקר משנת 2011 מאת אריאלי ונורטון (Norton & Ariely, 2011) הם טוענים כי תושבי ארצות הברית מאוחדים בחזון שלהם אודות כיצד צריכה להראות [[אי שווין|התפלגות העושר האידאלית]]. דבר זה ממשיך את המגמה של מחקר אחרד על מידע ותפיסות שגויות אודות ההתפלגות העושר המעשית שנערך על ידי הכלכלן הצרפתי Emmanuel Saez.
המחקר, שביצע סקר חתך של תושבי ארצות הברית, טוען כי התושב הממוצע בארצות הברית מעדיף התפלגות עושר שבה 20% העשירים באוכלוסיה יחזיקו ב-30%-40% מההון הפרטי, בעוד שהדבר שונה למדי מכך ש-20% העשירים בארה"ב מחזיקים ב-85% מהעושר. אריאלי ועמיתו מצאו גם כי משתתפי הסקר העדיפו כי 40% העניים - כ-120 מיליון אמריקאים, יחזיקו ב-25-30% מהעושר, ולא ב-8-10% שהמשתתף הממוצע בסקר חשב שיש להם, והרבה יותר מההון שיש להם בפועל - רק 4% מהעושר הפרטי נמצא בידהם.
המחקר, שביצע סקר חתך של תושבי ארצות הברית, טוען כי התושב הממוצע בארצות הברית מעדיף התפלגות עושר שבה 20% העשירים באוכלוסיה יחזיקו ב-30%-40% מההון הפרטי, בעוד שהדבר שונה למדי מכך ש-20% העשירים בארה"ב מחזיקים ב-85% מהעושר. אריאלי ועמיתו מצאו גם כי משתתפי הסקר העדיפו כי 40% העניים - כ-120 מיליון אמריקאים, יחזיקו ב-25-30% מהעושר, ולא ב-8-10% שהמשתתף הממוצע בסקר חשב שיש להם, והרבה יותר מההון שיש להם בפועל - רק 4% מהעושר הפרטי נמצא בידהם.
החוקרים העירו כי התפלגות העושר שנבחרה כ"אידאלית" על ידי הממשתף הממוצע קרובה להתפלגות ההכנסות (לא התפלגות ההון) שקיימת ב[[שוודיה]]. עם זאת, התפלגות העושר בשוודיה דומה למדי לזו שקיימת בארה"ב.<ref>[http://blogs.reuters.com/felix-salmon/2011/03/25/swedish-inequality-datapoint-of-the-day/ Swedish inequality datapoint of the day]</ref> <ref>[Norton, M. I., & Ariely, D. Building a Better America—One Wealth Quintile at a Time Perspectives on Psychological Science January 2011 6: 9-12]</ref>
החוקרים העירו כי התפלגות העושר שנבחרה כ"אידאלית" על ידי הממשתף הממוצע קרובה להתפלגות ההכנסות (לא התפלגות ההון) שקיימת ב[[שוודיה]]. עם זאת, התפלגות העושר בשוודיה דומה למדי לזו שקיימת בארה"ב.<ref>[http://blogs.reuters.com/felix-salmon/2011/03/25/swedish-inequality-datapoint-of-the-day/ Swedish inequality datapoint of the day]</ref> <ref>[Norton, M. I., & Ariely, D. Building a Better America—One Wealth Quintile at a Time Perspectives on Psychological Science January 2011 6: 9-12]</ref>
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==