שינויים

שורה 6: שורה 6:  
{{ציטוט|תוכן=עובדים זרים זה אחלה ביזנס. אחלה כסף. יש המון כסף שחור. לפי הערכות זהירות, מתגלגלים בעסק 2.5 עד 3 מיליארד דולר בתיווך עובדים זרים |מקור = [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=497069 שלמה בניזרי, גלובס 11/06/2001]}}  
 
{{ציטוט|תוכן=עובדים זרים זה אחלה ביזנס. אחלה כסף. יש המון כסף שחור. לפי הערכות זהירות, מתגלגלים בעסק 2.5 עד 3 מיליארד דולר בתיווך עובדים זרים |מקור = [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=497069 שלמה בניזרי, גלובס 11/06/2001]}}  
   −
במדינת ישראל יש לכ-40 חברות קבלן של עובדים זרים (תאגידי ההעסקה) היתר להביא עובדים. לכל חברה כזאת ישנה מכסת  עובדים אותה היא יכולה להביא. על פי החוק, אסור לחברות קבלן הללו לגבות מהעובדים דמי תיווך העולים על כ- 3000 ש"ח. בפועל, המתווכים בארצות המוצא, והחברה מקבלים כ – 5,000$ – 20,000$ מכל עובד, עבור הזכות לעבוד בישראל.  
+
במדינת ישראל יש לכ-40 חברות קבלן של עובדים זרים (תאגידי ההעסקה) היתר להביא עובדים. לכל חברה כזאת ישנה מכסת  עובדים אותה היא יכולה להביא. על פי החוק הישראלי, אסור לחברות קבלן לגבות מהעובדים דמי תיווך העולים על כ- 3,050 ש"ח.[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01729.pdf]  בפועל, המתווכים בארצות המוצא, והחברה מקבלים כ – 5,000$ – 20,000$ מכל עובד, עבור הזכות לעבוד בישראל. לפי עדויות העובדים, סכום דמי התיווך הנגבים מהם נע בין $5,000 לעובדי סיעוד מהפיליפינים לבין $19,000 לעובדי בניין מסין במחירי 2007 (כלומר 72 אלף ש"ח לפי שער הדולר במחירי 2011). [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01729.pdf] סכומים אלה גבוהים פי 6 עד פי 23 מהמותר.
 
  −
לפי עדויות העובדים, סכום דמי התיווך הנגבים מהם נע בין $5,000 לעובדי סיעוד מהפיליפינים לבין $19,000 לעובדי בניין מסין במחירי 2007. סכומים אלה גבוהים פי 6 עד פי 27 מהמותר. שכן גביית דמי תיווך או דמי טיפול מהעובד בסכום הגבוה מ 3,050- ש"ח אסורה לפי החוק הישראלי. [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01729.pdf]
      
הדבר אפשרי על ידי מנגנון שבוחברות ישראליות הן "שותף שקט" בסוכניות כוח אדם בארצות המוצא כמו תאילנד, הפילפינים או סין. הרווחים הגדולים מתחלקים בין השותף הישראלי לבין החברות בארץ המוצא.  
 
הדבר אפשרי על ידי מנגנון שבוחברות ישראליות הן "שותף שקט" בסוכניות כוח אדם בארצות המוצא כמו תאילנד, הפילפינים או סין. הרווחים הגדולים מתחלקים בין השותף הישראלי לבין החברות בארץ המוצא.