הדוגמה המוכרת ביותר בעולם המודרני למדיניות של ייצוב אוכלוסין היא סין המודרנית שהחליטה על מדיניות הילד האחד - סנקציות חמורות נגד זוגות שיביאו יותר מילד אחד. מדיניות זו נחלה הצלחה בייצוב האוכלוסיה אבל היו ועדיין יש לה השלכות חברתיות קשות כמו הזנחת ילדים ונטישת תינוקות, והיא נחשבת דרקונית ובלתי ישימה בחברה דמוקרטית. בצד זה, עצירת גידול אוכלוסיית סין לווה מאידך בהגדלה דראסטית של הייצור ושל צריכת המשאבים, כך שסה"כ [[טביעת הרגל האקולוגית]] וצריכת משאבים מתכלים ומתחדשים בסין לא ירדה. היבט זה מראה כי ייצוב אוכלוסין לבדו, אינו תנאי מספיק לכלכלה בת קיימא. | הדוגמה המוכרת ביותר בעולם המודרני למדיניות של ייצוב אוכלוסין היא סין המודרנית שהחליטה על מדיניות הילד האחד - סנקציות חמורות נגד זוגות שיביאו יותר מילד אחד. מדיניות זו נחלה הצלחה בייצוב האוכלוסיה אבל היו ועדיין יש לה השלכות חברתיות קשות כמו הזנחת ילדים ונטישת תינוקות, והיא נחשבת דרקונית ובלתי ישימה בחברה דמוקרטית. בצד זה, עצירת גידול אוכלוסיית סין לווה מאידך בהגדלה דראסטית של הייצור ושל צריכת המשאבים, כך שסה"כ [[טביעת הרגל האקולוגית]] וצריכת משאבים מתכלים ומתחדשים בסין לא ירדה. היבט זה מראה כי ייצוב אוכלוסין לבדו, אינו תנאי מספיק לכלכלה בת קיימא. |