שורה 1: |
שורה 1: |
− | ב[[כלכלה התנהגותית]], '''היוון היפרבולי''' מתייחס לממצאים אמפיריים לפיהם אנשים בדרך כלל מעדיפים תשלום נמוך יותר בתקופה כלשהי מאשר תשלום גבוה יותר בתקופה מאוחרת יותר; כאשר התשלומים הינם בזמן רחוק בעתיד או כאשר הם בזמנים קרובים, אנשים נוטים להעדיף את הסכום הגבוה והרחוק יותר. התופעה של היוון היפרבולי נתגלתה לראשונה על ידי ריצא'ארד הרנסטין (Richard Herrnstein), שגם טבע את המונח בשנת 1967, בניסוי שכלל יונים ומזון, (Chung and Herrnstein, 1967) ולאחר מכן שוחזר בניסוי בהשתתפות בני אדם. | + | ב[[כלכלה התנהגותית]], '''היוון היפרבולי''' מתייחס לממצאים אמפיריים לפיהם אנשים ויצורים אחרים מבצעים העדפת הווה ([[היוון]]) ביחס היוון שקטן עם הזמן. בעוד אנשים מעדיפים בדרך כלל לקבל תשלום כספי היום על פני תשלום כספי מחר, השיעור שבו הם יעדיפו לקבל תשלום מאוחר יותר ישתנה כתלות ביחס של מרחק שני התשלומים מהיום. |
| | | |
− | לדוגמה, כאשר מציעים לאנשים את הברירה בין 50 ש"ח היום לבין 100 ש"ח בעוד שנה, רוב האנשים מעדיפים את הסכום המיידי של 50 ש"ח. אבל, כאשר מציעים את הברירה בין 50 ש"ח בעוד חמש שנים, לבין 100 ש"ח בעוד שש שנים, רוב האנשים מעדיפים את 100 הש"ח בעוד שש שנים. בנוסף, כאשר מציעים את הברירה בין 50 ש"ח היום, לבין 100 ש"ח מחר, רוב האנשים מעדיפים 100 ש"ח מחר.
| + | התופעה של היוון היפרבולי נתגלתה לראשונה על ידי ריצא'ארד הרנסטין (Richard Herrnstein), שגם טבע את המונח בשנת 1967, בניסוי שכלל יונים ומזון, (Chung and Herrnstein, 1967) ולאחר מכן שוחזר בניסוי בהשתתפות בני אדם. |
| | | |
− | השאלה האם לבצע היוון של רווח עתידי הינה נכונה או לא נכונה מבחינה לוגית, או השאלה באיזה קצב יש להוון רווחים כאלה, תלויה באופן כללי בנסיבות. יש דוגמאות רבות בעולם הפיננסי, לדוגמה, שבהן הגיוני להניח שקיים סיכון למצב בו לא יהיה תגמול בתאריך העתידי, ויותר מכך, שהסיכון הזה מתגבר עם הזמן. לדוגמה: תשלום עבור הארוחה של סועד היום בסך 50 ש"ח, או תשלום בעוד 60 שנה של 100,000 ש"ח. במקרה זה המסעדן הוא זה שיהוון את הערך העתידי המובטח היות וקיים סיכון משמעותי שהתשלום לא יתבצע (בגלל מוות של הסועד, מוות של המסעדן וכו').
| + | לדוגמה, כאשר מציעים לאנשים את הברירה בין 50 ש"ח היום לבין 100 ש"ח בעוד שנה, רוב האנשים מעדיפים את הסכום המיידי של 50 ש"ח. דבר זה מוסבר בתאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו קלאסית]] ומכונה [[היוון]] או [[העדפת הווה]]. אלא שהתאוריה הרגילה מניחה היוון בשיעור קבוע כך ששיעור ההעדפת ההווה הוא קבוע. באופן בו העדפת הזמנים בין היום לבין עוד שנה דומה להעדפת הזמנים בין עוד 10 שנים לבין עוד 11 שנה לדוגמה. אבל על פי ניסויים בכלכלה התנהגותית, כאשר מציעים את הברירה בין 50 ש"ח בעוד חמש שנים, לבין 100 ש"ח בעוד שש שנים, רוב האנשים מעדיפים את 100 הש"ח בעוד שש שנים. בשני המקרים ההפרשים בין הזמנים הם שנה, והסכומים הם שווים, דבר שמהווה בעיה עבור התאוריה של שיעור היוון קבוע. לעומת זאת, היוון היפרובלי מסביר תופעות אלה על ידי שינוי שיעור ההיוון עצמו על פני הזמן. |
| | | |
| כדי להסביר את תופעת ההיוון ההיפרבולי, הועלתה השערה שפונקציית ההיוון נראית כמו היפרבולה ביחס לציר הזמן. במילים אחרות, אנשים אנשים "יזניחו" או ימעיטו בחשיבותו של העתיד כדי לקבל תשלום מוקדם יותר (בטווח הקרוב) אבל יעשו זאת בקצב נמוך יותר בטווח הארוך יותר. | | כדי להסביר את תופעת ההיוון ההיפרבולי, הועלתה השערה שפונקציית ההיוון נראית כמו היפרבולה ביחס לציר הזמן. במילים אחרות, אנשים אנשים "יזניחו" או ימעיטו בחשיבותו של העתיד כדי לקבל תשלום מוקדם יותר (בטווח הקרוב) אבל יעשו זאת בקצב נמוך יותר בטווח הארוך יותר. |
| | | |
− | דיוויד לייבסון כתב מאמר בשם "גולדן אגס" (ביצי זהב) בו הוא מנתח את נושא של היוון היפרבולי ופנסיה. המסקנה שלו היא שבגלל ההיוון ההיפרובלי אנשים יעיריכו את ההווה "יותר מידי" ויצטערו על כך בהמשך. מנגנון דומה מתרחש לדוגמה כאשר דוחים את ההתכוננות למבחן למחר. אם יהיה מכשיר חיצוני שיאלץ את ההאנשים לחסוך (או ללמוד למבחן), הם בסופו של דבר יהנו מרווחה כוללת גבוהה יותר. המסקה של לייבסון היא שיש טעם בדרישות להפרשות פנסיה חובה, כחלק מביטוח לאומי. | + | השאלה האם כדאי לבצע היוון של רווח עתידי הינה נכונה או לא נכונה מבחינה לוגית, או השאלה באיזה קצב יש להוון רווחים כאלה, תלויה באופן כללי בנסיבות. יש דוגמאות רבות בעולם הפיננסי, לדוגמה, שבהן הגיוני להניח שקיים סיכון למצב בו לא יהיה תגמול בתאריך העתידי, ויותר מכך, שהסיכון הזה מתגבר עם הזמן. לדוגמה: תשלום עבור הארוחה של סועד היום בסך 50 ש"ח, או תשלום בעוד 60 שנה של 100,000 ש"ח. במקרה זה המסעדן הוא זה שיהוון את הערך העתידי המובטח היות וקיים סיכון משמעותי שהתשלום לא יתבצע (בגלל מוות של הסועד, מוות של המסעדן וכו'). |
| + | |
| + | ==היוון היפרבולי ככשל שוק בתחום הפנסיה== |
| + | הכלכלן דיוויד לייבסון כתב מאמר בשם "גולדן אגס" (ביצי זהב) בו הוא מנתח את נושא של היוון היפרבולי ו[[פנסיה]]. המסקנה שלו היא שבגלל ההיוון ההיפרובלי אנשים יעיריכו את ההווה "יותר מידי" ויצטערו על כך בהמשך. כלומר זהו סוג של [[כשל שוק]] בהקשר של ביטוח ופנסיה. מנגנון דומה מתרחש לדוגמה כאשר דוחים את ההתכוננות למבחן למחר. אם יהיה מכשיר חיצוני שיאלץ את ההאנשים לחסוך (או ללמוד למבחן), הם בסופו של דבר יהנו מרווחה כוללת גבוהה יותר. המסקה של לייבסון היא שיש טעם בדרישות להפרשות [[פנסיה חובה]], כחלק מ[[ביטוח לאומי]]. |
| + | |
| + | בהקשר של [[פנסיה בישראל|שוק הפנסיה בישראל]], המאמר של לייבסון יכול להיות תמריץ להטלת חובת ביטוח פנסיוני על עצמאיים, לשם הגדלת הרווחה. |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
− | *[http://en.wikipedia.org/wiki/Hyperbolic_discounting בוויקיפדיה האנגלית] | + | *[http://en.wikipedia.org/wiki/Hyperbolic_discounting היוו היפרבולי] בוויקיפדיה האנגלית |
| | | |
| | | |
שורה 16: |
שורה 21: |
| [[קטגוריה:פנסיה]] | | [[קטגוריה:פנסיה]] |
| [[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]] | | [[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]] |
| + | [[קטגוריה:חסכון]] |
| + | [[קטגוריה:כשל שוק]] |