47,332
עריכות
שינויים
←ביקורת
==ביקורת==
==ביקורת==
===תת חסכון לפנסיה===
לפי המשנה למפקח על הביטוח באוצר, ניר כהן, הציבור בישראל חוסך פחות מידי לפנסיה. הדבר נובע משני גורמים. הגורם הראשון הוא שגובה אחוז החסיסכון נקבע בשנות ה-80 כך שההפרשות המקובלות לפנסיה עומדות על כ-17.5% מהשכר. אחוז זה מהשכר נקבע כאשר תוחלת החיים היתה נמוכה יותר (והחלו לעבוד בגיל צעיר יותר), כך שהוצאות הפנסיה היו נמוכות יותר. הגורם השני הוא שהנחת החסכון לפנסיה מניחה תקופת עבודה של 40 שנות חיסכון רצופות, אלא שכיום שוק העבודה הוא נייד יותר - עובדים עוברים בין יותר משרות במהלך חייהם וכתוצאה מכך יש תקופות של ביטוח נמוך או העדר ביטוח. להערכת ניר כהן, הפנסיה הממוצעת תעמוד על 50% מהשכר האחרון ולא על 70% מהשכר כפי שמקובל להניח.[http://www.themarker.com/markets/1.480806]
היבטים אחרים שעלולים להקשות על מבוטחים הם דמי ניהול גבוהים, והתנהלות לקויה של הגופים המוסדיים שגורמים להקטנת שיעור הפנסיה ונושאי קיימות (ראו בהמשך).
===דמי ניהול גבוהים===
===דמי ניהול גבוהים===
לטענת פורום החוסכים לפנסיה הגופים המוסדיים, שמנהלים את ההשקעות, מושכים דמי ניהול גבוהים מקרנות הפסניה. מבדיקה שערך הפורום נמצא שאין קשר בין גובה דמי הניהול לבין תשואות הקרנות.
לטענת פורום החוסכים לפנסיה הגופים המוסדיים, שמנהלים את ההשקעות, מושכים דמי ניהול גבוהים מקרנות הפסניה. מבדיקה שערך הפורום נמצא שאין קשר בין גובה דמי הניהול לבין תשואות הקרנות.
לטענת מירב ארלוזרוב, דמי הניהול בחברות הביטוח הן גבוהים יותר בהשוואה לקרנות הפנסיה. גם כשמדובר בהפרשים קטנים באחוזים, מדובר למעשה בסכומי כסף גדולים כשאלה מצטברים על פני שנים. [http://www.themarker.com/markets/1.480806]
===ניגודי איטרסים של סוכני ביטוח===
===ניגודי איטרסים של סוכני ביטוח===
סוכן ביטוח הוא מוסד שאמור לייצג את האינטרסים של המבוטח מול חברת הביטוח. תפקיד זה נחשב כחשוב בעולם הביטוח משום שהמוצר הנמכר הוא מסובך להבנה (לדוגמה להבין אילו מקרים מכוסים על ידי פוליסת הביטוח). לטענת פורום החוסכים לפנסיה לסוכני הביטוח בישראל יש אינטרסים מנוגדים לחוסכים היות והם מרווחים מדמי הניהול הגבוהים.
סוכן ביטוח הוא מוסד שאמור לייצג את האינטרסים של המבוטח מול חברת הביטוח. תפקיד זה נחשב כחשוב בעולם הביטוח משום שהמוצר הנמכר הוא מסובך להבנה (לדוגמה להבין אילו מקרים מכוסים על ידי פוליסת הביטוח).
לטענת פורום החוסכים לפנסיה, ולטענת גורמים נוספים, לסוכני הביטוח בישראל יש אינטרסים מנוגדים לחוסכים היות והם מרווחים מדמי הניהול הגבוהים. לטענת המשנה למפקח על הביטוח באוצר, ניר כהן, סוכני ביטוח נהגו עד שנת 2008 כסוכני מכירות של חברות הביטוח ופחות כמייצגים של האינטרסים של הלקוחות. לטענתו, חקיקת חוק הייעוץ יאלץ את סוכני הביטוח לתפקד יותר כסוכנים של הלקוחות שלהם. [http://www.themarker.com/markets/1.480806]
===התנהלות לקויה של הגופים המוסדיים===
===התנהלות לקויה של הגופים המוסדיים===
חלק מהגופים המוסדיים נשלט על ידי [[משפחות ההון בישראל|בעלי הון]] שלהם יש גם חברות ריאליות, כמו חברות נדל"ן, חברות דלק וכו'. הגופים המוסדיים קונים אגרות חוב ללא ערבויות מתאימות מהחברות הריאליות, ואם יש בעיית החזר על אגרות חוב אלה, מי שסופג את ההפסד הוא ציבור המבוטחים. כמו כן, בעלי ההון שהם בעלי השליטה בחברות ציבוריות ריאליות מחקלים את רווחרי החברות כשכר לעצמם ולמנהלים קרובים להם ולא לבעלי המניות והאג"חים, ובכך פוגעים פגיעה נוספת בציבור החוסכים.
חלק מהגופים המוסדיים נשלט על ידי [[משפחות ההון בישראל|בעלי הון]] שלהם יש גם חברות ריאליות, כמו חברות נדל"ן, חברות דלק וכו'. הגופים המוסדיים קונים אגרות חוב ללא ערבויות מתאימות מהחברות הריאליות, ואם יש בעיית החזר על אגרות חוב אלה, מי שסופג את ההפסד הוא ציבור המבוטחים. כמו כן, בעלי ההון שהם בעלי השליטה בחברות ציבוריות ריאליות מחקלים את רווחרי החברות כשכר לעצמם ולמנהלים קרובים להם ולא לבעלי המניות והאג"חים, ובכך פוגעים פגיעה נוספת בציבור החוסכים.
===תת מימוש של ביטוחים===
===תת מימוש של ביטוחים===
מספר גורמים כמו מירב ארלוזרוב מעיתון דה מארקר, החשב הכללי לשעבר [[ירון זליכה]] והמשנה למפקח על הביטוח באוצר, ניר כהן טוענים כי קיימת בעיה במימוש תביעות של מבוטחים במקרים של תאונה או מחלה קשה. במקרים רבים חברות הביטוח מקשות על מתן הפיצוי לנפגע. הנפגעים הם רק אחוזים בודדים מתוך האוכלוסיה, הם מנסים להתמודד מול חברות הביטוח לבד, הם במצב נפשי או משפחתי או כספי קשה, אין להם היכרות עם המוצרים הביטוחיים ועם זכויותיהם, חברות הביטוח לא מנדבות מידע למבוטח על זכויותיו, ולעיתים ללקוחות אין סוכן או גורם מקצועי שמייצג אותם מול חברות הביטוח, במיוחד בשלב הקניה. חברות הביטוח משקיעות בשיווק בהקשר של שיווק, אבל אין בהן תחרות בהקשר של מימוש זכויות המבוטח, ובהעדר לחץ צרכנים, רובן מנסות להקטין למינימום את התשלומים למבוטח או מנסות להתחמק מביטוח בכלל.[http://www.themarker.com/markets/1.480806]
מספר גורמים כמו מירב ארלוזרוב מעיתון דה מארקר, החשב הכללי לשעבר [[ירון זליכה]] והמשנה למפקח על הביטוח באוצר, ניר כהן טוענים כי קיימת בעיה במימוש תביעות של מבוטחים במקרים של תאונה או מחלה קשה. במקרים רבים חברות הביטוח מקשות על מתן הפיצוי לנפגע. הנפגעים הם רק אחוזים בודדים מתוך האוכלוסיה, הם מנסים להתמודד מול חברות הביטוח לבד, הם במצב נפשי או משפחתי או כספי קשה, אין להם היכרות עם המוצרים הביטוחיים ועם זכויותיהם, חברות הביטוח לא מנדבות מידע למבוטח על זכויותיו, ולעיתים ללקוחות אין סוכן או גורם מקצועי שמייצג אותם מול חברות הביטוח, במיוחד בשלב הקניה. זהו מקרה פרטי של [[כשל שוק]] מסוג [[מידע א-סימטרי]], שאמור לקבל מענה על ידי סוכני ביטוח, אלא שגם בתחום זה קיימת בעיה (ראו סעיף).
חברות הביטוח משקיעות בשיווק בהקשר של מכירת הביטוח, אבל אין בהן תחרות בהקשר של מימוש זכויות המבוטח, ובהעדר לחץ צרכנים, רובן מנסות להקטין למינימום את התשלומים למבוטח או מנסות להתחמק מביטוח בכלל.[http://www.themarker.com/markets/1.480806]
לדוגמה, מי שרכש פוליסה של אובדן כושר עבודה לעיסוק ספציפי ועבר תאונה, יכול לצפות לקבל את הביטוח שלו, אלא שקיים סעיף בפוליסות שמחייב אותו לעבור תהליך שיקום כתנאי לתשלום הביטוח. הדרישה לשיקום מכוונת לכך שהמבוטח יוכל לעסוק בכל מקצוע, ולא רק במקצוע שלו, דבר שפרושו אובדן הכנסה ניכר.[http://www.themarker.com/markets/1.480806]
לדוגמה, מי שרכש פוליסה של אובדן כושר עבודה לעיסוק ספציפי ועבר תאונה, יכול לצפות לקבל את הביטוח שלו, אלא שקיים סעיף בפוליסות שמחייב אותו לעבור תהליך שיקום כתנאי לתשלום הביטוח. הדרישה לשיקום מכוונת לכך שהמבוטח יוכל לעסוק בכל מקצוע, ולא רק במקצוע שלו, דבר שפרושו אובדן הכנסה ניכר.[http://www.themarker.com/markets/1.480806]
קופות הפנסיה נוטות להיות נדיבות יותר כלפי המבוטחים שלהם ולשלם בקלות רבה יותר במקרה של תביעה מוצדקת [http://www.themarker.com/markets/1.480806]
=== אי התחשבות בהיבטי קיימות===
{{הפניה לערך מורחב|פנסיה ירוקה}}
תהליכים ארוכי טווח עלולים לגרור התקיירות של שירותים ומוצרים בעתיד בהשווה למחירם בהווה, כך שתדרש פסניה גבוה עוד יותר ממה שמקובל לחשוב. [[גידול אוכלוסיית ישראל]] עלול להוביל להתייקרות הדיור, המזון, החשמל, הדלק והמים, ושל שירותים ומוצרים אחרים (שמושפעים מהתייקרות הוצאות הדיור, החשמל והדלק). באופן דומה [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[התייקרות אנרגטית]] עלולים לייקר מוצרים כמו דיור, מזון, תחבורה, מוצרי צריכה, ביגוד ועוד גם בהנחה של [[ייצוב אוכלוסין]]. גם הדלדלות [[חומרי גלם]] עלולה לגרור התייקרות דומה.
===העדר חובת פנסיה על עצמאים===
העדר חובת פסניה על עצמאים גוררת מצבים שבו חלקם חוסכים פחות מידי כסף ומגיעים לגיל פרישה ללא פנסיה מספקת. הסיבות לתת השקעה בביטוח פנסיה בהעדר חובת פנסיה מנותח במאמר מפורסם בהקשר של [[היוון היפרבולי]] בשם "גולד אגס".
זהו מצב דומה למצב שבו אנשים הקרובים לגיל הפרישה בוחרים אפיק פנסיה בסיכון גבוה, כך שחלקם נותרים עם כמות פסניה בלתי מספקת בהתקיים הסיכון. למצב זה קיים פתרון של "[[המודל הצ'יליאני בביטוח]]" שמגביל את מידת הסיכון לפי גיל המבוטח ומצבו הכספי.
===פיקוח לקוי על תחום הביטוח===
ירון זליכה טוען כי יש בעיה בתחום הפיקוח על הביטוח. בעוד שהפיקוח על הבנקים הוא ענף, עמוק ואפקטיבי, הפיקוח על הביטוח הוא קטן יותר ובעל השפעה חלשה יותר.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==