שורה 11: |
שורה 11: |
| | | |
| ==דוגמאות לצפיפות אוכלוסין פיזיולוגית במדינות שונות== | | ==דוגמאות לצפיפות אוכלוסין פיזיולוגית במדינות שונות== |
| + | |
| + | הנתונים להלן נכונים לשנת 2005: |
| | | |
| מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית נמוכה. | | מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית נמוכה. |
שורה 17: |
שורה 19: |
| * קנדה עם 78 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (4 אנשים לקמ"ר בצפיפות רגילה). 4.5% משטח המדינה הוא בר עיבוד. הקרבה לקוטב והקור העז מקשה על גידולי חקלאות בקנדה. | | * קנדה עם 78 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (4 אנשים לקמ"ר בצפיפות רגילה). 4.5% משטח המדינה הוא בר עיבוד. הקרבה לקוטב והקור העז מקשה על גידולי חקלאות בקנדה. |
| * ניגריה עם 84 אנשים לקמר" בר עיבוד (10 אנשים לקמ"ר בצפיפות של אנשים ליחידת שטח). 11% משטח המדינה הוא בר עיבוד. | | * ניגריה עם 84 אנשים לקמר" בר עיבוד (10 אנשים לקמ"ר בצפיפות של אנשים ליחידת שטח). 11% משטח המדינה הוא בר עיבוד. |
| + | |
| + | מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית גבוהה. |
| + | * סינגפור - 400,998 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (לעומת צפיפות של 6,400 אנשים לקמ"ר) 1.4% משטח המדינה הוא בר עיבוד. |
| + | * הונג קונג - 131,101 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 5% ממהשטח מתאים לחקלאות. |
| + | * ג'יבוטי - 51,861 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 0.04% מהשטח מתאים לחקלאות. |
| + | * בחריין - 36,706 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 2.8% מהשטח מתאים לחלקאות. |
| + | * כווית - 15,603 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, |
| + | * רצועת עזה - 13,183 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (3,823 אנשים לקמ"ר) , 29% מהשטח ניתן לעיבוד חקלאי. |
| + | |
| + | מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית בינונית גבוהה (יותר מזו של האי טיקופיה): |
| + | * מצרים - 2,668 אנשים לקמ"ר , 78 אנשים לקמ"ר, 2.9% משטח המדינה ניתן לעיבוד. |
| + | * הגדה המערבית - 2,503 אנשים לקמר בר עיבוד, צפיפות האוכלוסיה הרגילה עומדת היא 423 אנשים לקמ"ר, 16.9% מהשטח מתאים לעיבוד. |
| + | * ישראל - 2,147 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, צפיפות האוכלוסיה הרגילה עומדת היא 332 אנשים לקמ"ר, אחוז השטח שניתן לעיבוד חקלאי הוא 15.5%. ישראל נמצאת במקום ה-48 מבין מדינות העולם מבחינת צפיפות אנשים פיזיולוגית. |
| + | *סין - 943 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, צפיפות אוכלוסין רגילה של 140 אנשים לקמ"ר. |
| + | * הודו - 753 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, צפיפות אוכלוסין רגילה של 368 אנשים לקמ"ר |
| + | |
| + | מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית בינונית - נמוכה מ-300 |
| * רוסיה 117 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (לעומת 8 אנשים לקמ"ר כולל). 7% מהשטח מתאימים לחקלאות. | | * רוסיה 117 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (לעומת 8 אנשים לקמ"ר כולל). 7% מהשטח מתאימים לחקלאות. |
| * ארנגטינה 144 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (14 אנשים לקמ"ר). 10% מהשטח מתאים לחקלאות. | | * ארנגטינה 144 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (14 אנשים לקמ"ר). 10% מהשטח מתאים לחקלאות. |
| * ארצות הברית 179 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (32 אנשים לקמ"ר), 30% מהשטח מתאים לחקלאות. | | * ארצות הברית 179 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (32 אנשים לקמ"ר), 30% מהשטח מתאים לחקלאות. |
| + | * דנמרק 244 לעומת צפיפות רגילה של 128 |
| | | |
− | מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית גבוהה. | + | בערי מדינה יש בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגי גבוהה מאד בגלל אחוז שטח חקלאי זעיר- כך המצב במונקו, בוותיקן, בהונג קונג, ובסינגפור. עם זאת, ניתן להניח שמדינות אלה נסמכות על חקלאות במדינות השוכנות לצידן - כמו סין או איטליה. יש מדינות אחרות בעלות אקלים מדברי או ארקטי שבו רק אחוז קטן משטח המדינה הוא בר עיבוד חקלאי - כמו גרינלד, איסלנד, מערב הסהרה, קטר, ערב הסעודית, סומליה, לוב ועוד. |
| + | |
| + | מדינות בעלות אחוז שטח חקלאי גבוה משטחן (מעל 40%) כוללות את בנגלדש, מודלובה, אוקראינה, דנמרק, מאוריציוס, הודו, רואנדה, ליטוויניה, טוגו ופולין. במדינות אלה יש פער קטן יחסית בין צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית לצפיפות האוכלוסין הרגילה. עם זאת יש הבדלים גדולים בינהן בצפיפות הפיזיולוגית בגלל הבדלים בצפיפות הרגילה. בנגלדש עם 1900 אנשים לקמ"ר מעובד, ומאוריציוס עם 1200 אנשים לקמ"ר. לעומתן לרוב המדינות האחרות בקבוצה זו יש צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית נמוכה מ-350 אנשים לקמ"ר למעט הודו ורואנדה (750 ו 815 בהתאמה). יש לשים לב גם להבדלים בין מדינות טרופיות רבות משקעים למדינות צפוניות בעלות כמות אור שמש מעטה יותר. |
| | | |
| ==צפיפות האוכלוסין פיסיולוגית באי טיקופיה== | | ==צפיפות האוכלוסין פיסיולוגית באי טיקופיה== |