47,332
עריכות
שינויים
←חשיפה לגורמי תחלואה וזיהום
היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]] תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.
היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]] תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.
==חשיפה לגורמי תחלואה וזיהום==
==התנהגות בריאותית וחשיפה לגורמי תחלואה==
===פעילות גופנית===
31% מהגברים ו-26% מהנשים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע, נכון לשנת 2003. גברים עוסקים בכך יותר מנשים ובשתי הקבוצות הדבר עולה עם הגיל. עם זאת היבט זה לא מתחשב ב[[תחבורה פעילה]] ובפעילות גופנית במקום העבודה והלימודים. בקרב הערבים יש מגמה נמוכה של פעילות גופנית - 16% בקרב הגברים הערבים מול 33% בקרב הגברים היהודים. לנשים הנתונים הם 12% מול 27% בהתאמה - מדובר בפערים של פי 2 בין האוכלוסיות. בקרב גברים יהודים ממוצע אשכנזי (ועולים מברית המועצות לשעבר) יש שיעור פעילות גבוה יותר (38%) בהשוואה לגברים ממוצע מזרחי (25%). גם השכלה משפיעה על לטובה על הפעילות הגופנית: 39% מהגברים בעלי תעודה אקדמית מקיימים לדבריהם פעילות גופנית לעומת 25% לחסרי תעודת בגרות; בקרב נשים המספרים התואמים הם 30% מול 21%<ref name="gov2005"/> כל ההבדלים הללו מתואמים גם עם הכנסה כלכלית שכן יהודים, גברים, אשכנזים, משכילים הם כולם משתנים הקשורים לגודל הכנסה.
הבדלים נוספים הם מידת הדתיות. נשים חרדיות הן בעלות שיעור פעילות גופני גבוה ודומה לחילונים, ולעומת זאת נשים דתיות ממעטות בפעילות גופנית (רק 12% לעומת הממוצע הכללי של 26%). בקרב גברים יש מעט יותר פעילות גופנית של חילונים מול חרדים ודתיים. אצל הערבים החילונים עוסקים בפעילות גופנית יותר מדתיים, ו נשים ערביות חילוניות עוסקות בפעילות גופנית במידה דומה לנשים יהודיות מזרחיות. יש פעילות גופנית גבוה בקרב אוכלוסיות הגרות בירושלים ובתל אביב (33%), ובמחוזות הדרום והצפון היא נמוכה יותר (26% ו22% בהתאמה) <ref name="gov2005"/>
===עישון===
מאז שנת 2002 מתפרםם מדי שנה, דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל. על פי הדו"ח משנת 2009, שיעור העישון בקרב האכולוסיה הבוגרת (מעל גיל 21) עומד על 23%. אחוז הגברים המעשנים הוא 31% , לעומת 15% מעשנות בקרב נשים, הבדל של פי 2. גם הבדל בין ערבים ליהודים הם משמעותיים. אחוז הגברים הערבים המעשנים הוא 49% לעומת 28% בקרב הגברים היהודים. מעשנים "כבדים" שמעשנים מעל 20 סיגריות ביממה, גבוה יותר מפי 2 בקרב גברים ערבים ביחס לגברים יהודים - 32% לעומת 12%.
נשים ערביות מעשנות פחות מהיהודיות - 5.2% לעומת 16% בהתאמה. 11% מקרב היהודיות הן מעשנות "כבדות".<ref name="gov2005"/>
===חשיפה לזיהום===
חלק מהאוכלוסיות העניות יותר חשופות יותר ל[[זיהום]] בעיקר בגלל קרבה למפעלים מזהמים או למפגעי [[זיהום אוויר]] כמו התחנה המרכזית בתל אביב. אוכלוסיה עניה יותר היא בעלת פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה.
חלק מהאוכלוסיות העניות יותר חשופות יותר ל[[זיהום]] בעיקר בגלל קרבה למפעלים מזהמים או למפגעי [[זיהום אוויר]] כמו התחנה המרכזית בתל אביב. אוכלוסיה עניה יותר היא בעלת פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה.