שינויים

מבקרים אחרים של מודל האדם הכלכלי, כמו Bruno Frey מצביעים כל דגש יתר על מוטיביצה חיצונית (פרסים ועונשים מהסביבה החברתית או הפיזית) בניגוד למוטיבציה פנימית. לדוגמה, נטען, יהיה קשה להבין כיצד האדם הכלכלי יהיה גיבור מלחמה, או שתהיה לו הנאה מפיתוח מיומונות ומאומנות. פרי ואחרים טענו כי דגש רב מידי על פרסים ועל עונשים יכול להוביל לדחיקה החוצה של מניע פנימי. תשלום לילד כדי שיבצע עבודות בתחזוקת הבית עלול לגרום לו להפסיק לבצע עבודות אלה כדי "לעזור למשפחה" ולעבור לביצוע של הדברים מתוך ציפיה לתגמול. ניסוי מפרוסם שתמך בדעה זו היה לקנוס הורים שאיחרו לאסוף ילדים מהגן. היות והתמריץ הפנימי (לא נעים לי) הומר בתמריץ חיצוני, חלק מההורים בחרו לאחר ולשלם את הקנס - כך שסך האיחורים גדלו.  

מבקרים אחרים של מודל האדם הכלכלי, כמו Bruno Frey מצביעים כל דגש יתר על מוטיביצה חיצונית (פרסים ועונשים מהסביבה החברתית או הפיזית) בניגוד למוטיבציה פנימית. לדוגמה, נטען, יהיה קשה להבין כיצד האדם הכלכלי יהיה גיבור מלחמה, או שתהיה לו הנאה מפיתוח מיומונות ומאומנות. פרי ואחרים טענו כי דגש רב מידי על פרסים ועל עונשים יכול להוביל לדחיקה החוצה של מניע פנימי. תשלום לילד כדי שיבצע עבודות בתחזוקת הבית עלול לגרום לו להפסיק לבצע עבודות אלה כדי "לעזור למשפחה" ולעבור לביצוע של הדברים מתוך ציפיה לתגמול. ניסוי מפרוסם שתמך בדעה זו היה לקנוס הורים שאיחרו לאסוף ילדים מהגן. היות והתמריץ הפנימי (לא נעים לי) הומר בתמריץ חיצוני, חלק מההורים בחרו לאחר ולשלם את הקנס - כך שסך האיחורים גדלו.  

נקודת טורפה נוספת של המודל מובאת על ידי סוציולוגים שטוענים כי מודל האדם הכלכלי מתעלם משאלה חשובה - כלומר המקור לטעמים, והפרמטרים בפונקציית התועלת שנקבעים על ידי השלכות חברתיות, על ידי אימון , השלכה ועוד. ההנחה כי הטעמים (העדפות) הם אקסוגיניים למודל היא ההבדל העיקרי בינו לבין "האדם הסוציולוגי" שבו טעמים נקבעים בצורה חלקית או אפילו מלאה על ידי הסביבה החברתית.  

נקודת תורפה נוספת של המודל מובאת על ידי סוציולוגים שטוענים כי מודל האדם הכלכלי מתעלם משאלה חשובה - כלומר המקור לטעמים, והפרמטרים ב[[פונקציית התועלת]] שנקבעים על ידי השלכות חברתיות, על ידי אימון, השלכה ועוד. ההנחה כי הטעמים (העדפות) הם אקסוגיניים למודל היא ההבדל העיקרי בין "האדם הכלכלי" לבין "האדם הסוציולוגי" שבו טעמים נקבעים בצורה חלקית או אפילו מלאה על ידי הסביבה החברתית.  

מבקרים נוספים, שבאים מתוך המסורת הפיסכו-אנליטית והפסיכלוגיה, מבקרים על המודל של האדם הכלכלי ככזה שמתעלם מהלבטים הפנימייים שמאפיינים פרטים בעולם האמיתי, כמו לבטים בין מטרות קצרות וארוכות טווח (לדוגמה בין אכילת עוגת שוקולוד ובין רצון לשמור על גזרה אתלטית] או במתח בין מטרות אישיות לבין ערכים חברתיים. קונפטליטקים כאלה עשויים להביא להתנהגות "בלתי ראציונלית" שכרוכה באי-עקביות, שיתוק פסיכולוגי, ניורזות, כאב פסיכי ועוד. עוד התנגהויות בלתי ראציונליות של אנשים יכולות לנבוע מתוך הרגל, עצלנות, חיקוי וצייתנות.  

מבקרים נוספים, שבאים מתוך המסורת הפיסכו-אנליטית והפסיכלוגיה, מבקרים על המודל של האדם הכלכלי על שהוא מתעלם מהלבטים הפנימייים שמאפיינים פרטים בעולם האמיתי, כמו לבטים בין מטרות קצרות וארוכות טווח (לדוגמה בין אכילת עוגת שוקולוד ובין רצון לשמור על גזרה אתלטית) או במתח בין מטרות אישיות לבין ערכים חברתיים. קונפטליטקים כאלה עשויים להביא להתנהגות "בלתי ראציונלית" שכרוכה באי-עקביות, שיתוק פסיכולוגי, ניורזות, כאב פסיכי ועוד. עוד התנהגויות בלתי ראציונליות של אנשים יכולות לנבוע מתוך הרגל, עצלנות, חיקוי וצייתנות.  

בניסויים שערכו מספר כלכלנים, כמו אמנון רובינשטיין, נמצא כי סטודנטים לכלכלה, ואנשי עסקים, נהגו להתנג באופן דומה יותר לאדם הכלכלי יחסית לסטודנטים מתחומים אחרים ומאנשים שאין להם רקע במסחר (בהתאמה). כמו כן נמצא, שאופי הצגת הבעיה השפיעה על בחירות האנשים. ככל שהבעיה תוארה באופן קר ומתמטי יותר, כך היתה התאמה קרובה יותר לאדם הכלכלי, וכאשר היא הוצגה באופן חברתי וחם יותר, תוך תאור ברור יותר של השלכות שונות, כן הבחירה היתה רחוקה יותר מהחיזוי שאמור לבצע האדם הכלכלי.

בניסויים שערכו מספר כלכלנים, כמו [[אמנון רובינשטיין]], נמצא כי סטודנטים לכלכלה, ואנשי עסקים, נהגו להתנהג באופן דומה יותר לאדם הכלכלי יחסית לסטודנטים מתחומים אחרים ומאנשים שאין להם רקע במסחר (בהתאמה). כמו כן נמצא, שאופי הצגת הבעיה השפיעה על בחירות האנשים. ככל שהבעיה תוארה באופן קר ומתמטי יותר, כך היתה התאמה קרובה יותר למודל אדם הכלכלי, וכאשר היא הוצגה באופן חברתי וחם יותר, תוך תאור ברור יותר של ההשלכות שונות, כן הבחירה היתה רחוקה יותר מהחיזוי שאמור לבצע האדם הכלכלי.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.tau.ac.il/~fersht/Hebrew/independence%20lecture.pdf האדם הכלכלי לעומת האדם החברתי] סיכום של פרופסור לכלכלה, חיים פרשמטן  

* [http://www.tau.ac.il/~fersht/Hebrew/independence%20lecture.pdf האדם הכלכלי לעומת האדם החברתי] סיכום של פרופסור לכלכלה, חיים פרשמטן  

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=251826 אם "הומו אקונומיקוס" הוא לא יצור רציונלי, מה הוא כן?] אורי ניצן, ראיון עם פרופסור [[דניאל כהנמן]], הארץ, 14/01/2003

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=251826 אם "הומו אקונומיקוס" הוא לא יצור רציונלי, מה הוא כן?] אורי ניצן, ראיון עם פרופסור [[דניאל כהנמן]], הארץ, 14/01/2003

 

[[קטגוריה:כלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה:כלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה:מיקרו כלכלה]]

[[קטגוריה:מיקרו כלכלה]]

[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]

[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]