47,332
עריכות
שינויים
←גורמי סיכון
קרן המחקר העולמית לסרטן מעריכה כי 38% אחוזים מכלל מקרי הסרטן בארצות הברית ניתנים למניעה על ידי הקטנת צריכת אלכוהול, הגברת הפעילות הגופנית ושמירה על משקל תקין. כמו כן מוערך כי 42% מכלל מקרי הסרטן בבריטניה ניתנים למניעה בדרך זו, כמו גם 28% מהמקרים בברזיל ו-20% מהמקרים בסין.
קרן המחקר העולמית לסרטן מעריכה כי 38% אחוזים מכלל מקרי הסרטן בארצות הברית ניתנים למניעה על ידי הקטנת צריכת אלכוהול, הגברת הפעילות הגופנית ושמירה על משקל תקין. כמו כן מוערך כי 42% מכלל מקרי הסרטן בבריטניה ניתנים למניעה בדרך זו, כמו גם 28% מהמקרים בברזיל ו-20% מהמקרים בסין.
על פי במחקר של גורמי סיכון וגורמים אפימדיולוגים שפורסם בשנת 1995, גיל לידה ראשון מאוחר, ואי הולדה של ילדים קושר לל-29.5% ממקרי סרטן השד בארצות הברית, היסטוריה משפחתית של סרטן השד קושר ל-9.1% מהמקרים וגורמים בעלי מתאם עם הכנסה גבוהה יותר קושרו ל-18.9% מהמקרים. נסיונות להסביר את הסיכון המוגבר לתחלואה (עם כי יש סיכוי קטן יותר למוות) עם הכנסה גבוהה יותר כוללים תצפיות אפידמיולוגיות כמו פריון נמוך יותר בקרב נשים בעלות נשים עשירות יותר ובעלות השכלה גבוהה יותר, אפשרות של איבחון גבוה יותר וטיפול גבוה יותר בגלל גישה טובה יותר לסריקת שד, והשערות בדבר גורמי סגנון חיים וגורמי דיאטה המקושרים להכנסות גבוהות יותר. גורם אחד כזה עשוי להיות טיפול שהיה נהוג בעבר של מתן הורמונים לנשים שהיה נפוץ יותר בקרב נשים עשירות יותר.
===עישון===
עישון טבק (סיגריות, נרגילות, מקטרות וכו') יכול להגדיל את הסיכון לסרטן השד, כאשר כמות גדולה יותר של עישון וגיל מוקדם יותר מגדילים את הסיכון.
עישון טבק (סיגריות, נרגילות, מקטרות וכו') יכול להגדיל את הסיכון לסרטן השד, כאשר כמות גדולה יותר של עישון וגיל מוקדם יותר מגדילים את הסיכון.
===גורמים גנטיים===
הגנים המקושרים עם סינדרום סרטן שד-שחלות בתורשה מגדילים בדרך כלל את הסיכון בצורה קטנה או מתונה; היוצאים מהכלל הם גברים ונשים הנושאים מוטציות מסוג BRCA אנשים אלה הם בעלי סיכון גבוה מאד לפתח סרטן שחלות או סרטן שד במהלל חייהם, בתלות בסוג המוטציה. במקום סיכוי של 12% לחלות בסרטן שד במהלך החיים, נשים עם גן אחד כזה הם בעלי סיכון תחלואה של כ-60%.
===חשיפה לתאורה מלאכותית===
בשנים האחרונות עולה חשד כי חשיפה לתאורה מלאכותית במשך שעות הלילה מגבירה את הסיכון לסרטן השד. מחקר שנערך בארה"ב בקרב אחיות בבתי חולים מצא כי הסיכון לחלות בסרטן שד גבוה ב- 50% בקרב נשים העובדות במשמרת לילה מאלה העובדות בשעות האור.[http://osh.org.il/uploadfiles/nl_0608_pardo_sartan.htm][http://media.haifa.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=606&Itemid=2]
לפי הסבר אחד, התפתחות הגידול הסרטני נובעת מהשפעת האור המלאכותי על מנגוני השעון הביולוגי של הגוף. האור המלאכותי משפיע על בלוטת האיצטרובל ומשנה את ריכוז כמות הורמן המלטונין המופרשת על ידה. המלטונין המופרש בעיקר בשעות החשכה, מסייע לווסת את מחזור השינה והעירנות וכן פונקציות של המערכת החיסונית. המלטונים מדכא גם התפתחות גידולים סרטניים על ידי חסימת קליטה של חומצה לינוליאית על ידי תאים סרטניים דבר שמעקב את התפתחותם. חומצה לינולאית היא חומצה שומנית הנמצאת בשמנים בלתי רוויים, המופיעים לדוגמה בשמן תירס, וספיגתה בגוף מדרבנת את התפתחותם של תאים סרטניים בשד. יש גם סברה שלמלטונין תפקיד בבלימת הצמיחה של גידולים [[סרטן הכבד|סרטניים בכבד]] ו[[סרטן הערמונית|בערמונית]].
חשיפה לאור בשעות הלילה גורמת לדיכוי יצור המלטונין ובכך מאפשרת שגשוג מהיר של תאים סרטניים. באנשים העובדים במשמרות לילה תחת תאורה מלאכותית, כגון אחיות, עובדים בחדרי בקרה, עובדי רדיו ותקשורת, עובדים בפסי יצור, נוצרת הפחתה ברמת המלטונין בדם בשעות אלו. בניסויים ברקמות סרטניות אנושיות שהושתלו בחיות נמצא כי דם עשיר במלטונין האט באופן משמעותי את התפתחות הגידול ודם עני במלטונין עודד את התפחות הגידול. רמת הדיכוי של יצור המלטונין תלויה בעוצמה ובמשך של התאורה המלאכותית שאליה נחשפים.
===זיהום אוויר וחומרי הדברה===
[[זיהום אוויר]] - מחקר צרפתי שבדק קורלציה בין מגורים בקרבת משרפות שפלטו [[דיוקסין]] לבין תחלואה בסרטן השד על פני 9 שנים, מצא כי חשיפה לדיוקסין העלתה את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ב-5%, יחד עם הסיכוי לתחלואה במחלות סרטן נוספות [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769181,00.html]
* חשיפה ל[[חומרי הדברה]], אם כסיכון מקצועי (מדבירים, חקלאים) ואם בגלל מגורים בכפרים ליד שדות מרוססים וחשיפה לחומרים אלה דרך [[זיהום אוויר]] או שתיית [[זיהום מים|מאגרי מים מזומים]] בחומרי הדברה כתוצאה מריסוס שדות או דליפות ממאגרים או מפעלים המייצרים חומרי הדברה, קשורה לתחלואה בסרטן הלבלב, כמו גם בסוגי סרטן אחרים. <ref name="Gilden 2010 103–10">Gilden RC, Huffling K, Sattler B (January 2010). "[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1552-6909.2009.01092.x/abstract Pesticides and health risks]". J Obstet Gynecol Neonatal Nurs 39 (1): 103–10. PMID 20409108</ref>
* חשיפה ל[[חומרי הדברה]], אם כסיכון מקצועי (מדבירים, חקלאים) ואם בגלל מגורים בכפרים ליד שדות מרוססים וחשיפה לחומרים אלה דרך [[זיהום אוויר]] או שתיית [[זיהום מים|מאגרי מים מזומים]] בחומרי הדברה כתוצאה מריסוס שדות או דליפות ממאגרים או מפעלים המייצרים חומרי הדברה, קשורה לתחלואה בסרטן הלבלב, כמו גם בסוגי סרטן אחרים. <ref name="Gilden 2010 103–10">Gilden RC, Huffling K, Sattler B (January 2010). "[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1552-6909.2009.01092.x/abstract Pesticides and health risks]". J Obstet Gynecol Neonatal Nurs 39 (1): 103–10. PMID 20409108</ref>