47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
עיסוק במערכות עלול להראות תאורטי מדי בכל הנוגע לכלכלה. לכן אני אנסה להבהיר מדוע מערכות הן דבר חשוב כל כך בעיני לניתוח נכון של הכלכלה.
עיסוק במערכות עלול להראות תאורטי מדי בכל הנוגע לכלכלה. לכן אני אנסה להבהיר מדוע מערכות הן דבר חשוב כל כך בעיני לניתוח נכון של הכלכלה.
=שבירת השיח==
==שבירת השיח==
השיח בין הנאו קלאסיים לבין מתנגדיהם המפורסמים - המרקסיסטים והקיינסינים, הינו שיח "תקוע" למדי. כל צד מחופר בעמדה שלו, יוצא מתוך הנחות היסוד שלו, ויש הסכמה מועטה על עובדות ותהליכים. מצב זה אינו בריא לאיש. דיון על מערכות עשוי לשבור קפאון זה, היות והוא אינו בהכרח מצדד באף צד של הויכוח (ולמעשה סביר שלפי ניתוח זה לכל צד יש טענות מוצדקות וגם מוטעות.
השיח בין הנאו קלאסיים לבין מתנגדיהם המפורסמים - המרקסיסטים והקיינסינים, הינו שיח "תקוע" למדי. כל צד מחופר בעמדה שלו, יוצא מתוך הנחות היסוד שלו, ויש הסכמה מועטה על עובדות ותהליכים. מצב זה אינו בריא לאיש. דיון על מערכות עשוי לשבור קפאון זה, היות והוא אינו בהכרח מצדד באף צד של הויכוח (ולמעשה סביר שלפי ניתוח זה לכל צד יש טענות מוצדקות וגם מוטעות.
== התבססות על מדע==
==התבססות על מדע==
ניתוח של מערכות באופן מסודר, אולי יתן לנו כלים בעתיד להתבסס על המדע הקשיח כמו פיזיקה או כימיה עד לרמה מסויימת ומרמה זו להתווכח על פי השקפות עולם פילוספיות.
ניתוח של מערכות באופן מסודר, אולי יתן לנו כלים בעתיד להתבסס על המדע הקשיח כמו פיזיקה או כימיה עד לרמה מסויימת ומרמה זו להתווכח על פי השקפות עולם פילוספיות.
בניתוח מערכתי הקשרים הם דינמייים ולאו דווקא לינאריים. עובדות אלו בלבד מאפשרות אולי להתנגד במסגרת זו לרוב הניתוח הנאו קלאסי (אבל גם לניתוחים הקיינסיים או המרקסיסטיים).
בניתוח מערכתי הקשרים הם דינמייים ולאו דווקא לינאריים. עובדות אלו בלבד מאפשרות אולי להתנגד במסגרת זו לרוב הניתוח הנאו קלאסי (אבל גם לניתוחים הקיינסיים או המרקסיסטיים).
עד כאן אמירות לגבי ההשפעה של מערכות על הדרך בה אנו מנתחים את הכלכלה. מכאן כמה אמירות על הכלכלה עצמה.
==סכום אפס או יחסי אי תלות==
הראיה המרקסיסטית נוטה לחשוב על העולם במונחים של משחקי סכום אפס- אם מישהו מרוויח, הרי זה משום שמישהו אחר מפסיד. לעומתה הראיה הקפיטליסטית והנאו קלאסית נוטה לחשוב על העולם מיתוס של צמיחה - מצבם של כולם יכול להשתפר, והרווחה של מישהו אחד לא באה על חשבונו של מישהו אחר.
כלכלת מערכות לא מסכימה בהכרח עם אף אחד מהצדדים. הרווחה של האנשים הינה פונקציה של תפקודים של מערכות, ולכן הסתכלות על כמות המוצרים שהם צורכים אינה מלמדת אותנו בהכרח על הרווחה שלהם. כמו כן כאשר מסתכלים על רווחה צריך לשאול האם אנו מכלילים בפנים גם עמים אחרים, את דורות העתיד או יצורים חיים אחרים. מצד שני הסתכלות כזאת אינה מטירליסטית, שכן מערכות יכולות להיות חברתיות או נפשיות.
התבונננות במערכות דוחה מהר מאוד את החשיבה הנאו קלאסית על רווחה או על התנהלות כלכלית כלשהי כעל דבר אוטונומי שתלוי רק באדם עצמו, ולא בשום דבר אחר, או על יחסי אי-תלות בין התנהלות כלכלית או אחרת של אדם אחד יחסית לאנשים אחרים.
ומצד שני, התבוננות במערכות אינה תומכת ברעיון של משחק סכום אפס תמידי וכולל. יש עודפים ויש שיווי משקל רבים. יכולים בהחלט להיות מצבים בהם יש עליה ברווחה של כל המעורבים.
[[קטגוריה :מערכות]]
[[קטגוריה :מערכות]]