שינויים

שיחת משתמש:האזרח דרור (הצגת מקור)

גרסה מ־13:15, 28 בספטמבר 2011

נוספו 1,787 בתים , 13:15, 28 בספטמבר 2011

שורה 366: שורה 366:

לגבי הטענה שהבניין תופס קרקע גדולה יותר כיוון שהוא נקנה ע"י אנשים ממעמד כלכלי גבוה(שרוצים שטח פנוי מסביב) נראה לי שבהנחה שזה כך כיום(לאר בדקתי) סביר שזה לא יהיה כך אם יהפכו את המגדלים למשהו שייבנה בכמות מסיבית וממילא יהיה צורת הבנייה הזולה יחסית (באזורים יקרים) בגלל החיסכון בעלות הקרקע.[[משתמש:אריק1111|אריק1111]] 12:40, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

[[משתמש:אריק1111|אריק1111]] 12:40, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

+

: יש בניה מאסיבית של מגדלים לדומה בראשון לציון. זה לא תורם לצפיפות בגלל שגם שם בונים פארקים מסביב למגדלים.

+

: לגבי צפיפות, בדקתי ומצאתי שבת-ים היא צפופה יותר מאשר רמת אביב ג' (15 אנשים לדונם). ההמלצות של "מרחב" הן של בניה מרקמית (של עד 8 קומות?) כלומר בניה עם חצר בתוך הבית במקום מסביב לבית - מגיעים לרמות צפיפות גבוהות. (20 אנשים לדונם בפאריס לעומת 7 אנשים לדונם בתל אביב)

+

: הטענה של המהנדס לא מתייחסת לעלויות התחזוקה שהיא עלות שבדרך כלל לא רואיה בקניה.

+

: כמו כן צריך להבין את הההשפעה האפשרית של התייקרות הדלק ([[שיא תפוקת הפחם]] לדוגמה) - בבניין נמוך אפשר להגיע להוצאות אנרגיה אפסיות על חימום וקירור. לא יודע מה מגבלות הגובה. בבנין גבוה אני בספק. היות והוצאות אלה יכולות להיות גבוהות מאד (20% מצריכת אנרגיה הכללית בבריטניה - שווה ערך לסך הנסיעות במכונית (ראה [[אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר)]] - צריך לחשוב על זה היטב.

+

: כמו כן, שאלה נוספת היא כמה זמן בניין כזה מחזיק מעמד ובאיזה רמת תחזוקה. מה יהיה מצבו לאחר 50 שנה לדוגמה?

+

: בקיצור - צריך יותר נתונים "קשים". [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 14:15, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

== 3 אנשים ==

האזרח דרור

בירוקרטים, מפעילי מערכת

47,332

עריכות