שינויים

בטיפול בפסולת מבחינים בארבעה שלבים - הפחתה במקור (reduce), שימוש חוזר (reuse) מיחזור (recycle) והטמנה ושריפה. כל אלה באים לפתור שתי בעיות סביבה קשות - האחת היא דלדול משאבים והשניה היא זיהום.

בטיפול בפסולת מבחינים בארבעה שלבים - הפחתה במקור (reduce), שימוש חוזר (reuse) מיחזור (recycle) והטמנה ושריפה. כל אלה באים לפתור שתי בעיות סביבה קשות - האחת היא דלדול משאבים והשניה היא זיהום.

==קו החיים של מוצר==

==זיהום במהלך הייצור==

אם תתבוננו ב"קו החיים" של מוצר,תראו שבתחילת חייו הוא מנצל משאבים של כדור הארץ ולאחר השימוש הוא מזהם את הסביבה כשהוא מושלך כאשפה. בעצם, המשפט האחרון לא מדוייק. לצערנו, זה רק חלק קטן מהתמונה של דלדול משאבים וזיהום.

מהתבבנות ב"קו החיים" של מוצר, נראה שבתחילת חייו הוא מנצל משאבים של כדור הארץ ולאחר השימוש הוא מזהם את הסביבה כשהוא מושלך כאשפה. למעשה, המשפט האחרון לא מדוייק. לצערנו, רק חלק קטן מהתמונה של דלדול משאבים וזיהום מוצג בדרך זו.

ראשית, רוב הזיהום אינו נגרם לאחר שאנו זורקים מוצרים שונים לאשפה - אלא בעת תהליך הייצור שלהם ובעת תהליכים של הכנת מוצרי גלם שונים. בתי החרושת והחברות הגדולות, ולא הצרכנים הפרטיים, הם האחראיים לרובו המכריע של הזיהום. לדוגמא, מתוך 380 טון פסולת המצטברים בבריטניה בכל שנה, רק 6% מיוצרים ישירות ע"י משקי הבית; כך שגם אם כל האזרחים בבריטניה ימחזרו, הם לא יביאו לשינוי משמעותי בבעיה הכוללת.

ראשית, זיהום רב נגרם לא לאחר שאנו זורקים מוצרים שונים לאשפה - אלא בעת תהליך הייצור שלהם ובעת תהליכים של הכנת מוצרי גלם שונים. בתי החרושת והחברות הגדולות, ולא הצרכנים הפרטיים, הם האחראיים לרובו המכריע של הזיהום. לדוגמא, מתוך 380 טון פסולת המצטברים בבריטניה בכל שנה, רק 6% מיוצרים ישירות ע"י משקי הבית; כך שגם אם כל האזרחים בבריטניה ימחזרו, הם לא יביאו לשינוי משמעותי בבעיה הכוללת.

חשוב אמנם לשכנע אנשים לא לבזבז חשמל, אך כמות גזי החממה שמשתחררת באוגוני-לנד בניגריה במהלך הבערת בארות הנפט ע"י תאגיד הנפט 'של', גדולה מזו הנגרמת מהפקת כל החשמל שמשמש את המגזר הפרטי בבריטניה כולה. למעשה גזים אלו מהווים 10% מאפקט החממה העולמי.

חשוב אמנם לשכנע אנשים לא לבזבז חשמל, אך כמות גזי החממה שמשתחררת באוגוני-לנד בניגריה במהלך הבערת בארות הנפט ע"י תאגיד הנפט 'של', גדולה מזו הנגרמת מהפקת כל החשמל שמשמש את המגזר הפרטי בבריטניה כולה. למעשה גזים אלו מהווים 10% מאפקט החממה העולמי.

דוגמא נוספת היא שרוב הזיהום בתחום תעשיות מחשבים לא נגרם עקב מחשבים שהושלכו לאשפה אלא בזמן ייצור הצ'יפ. כריית מתכות נעשית כיום ע"י יישור הרים וזיהום מאסיבי של הסביבה. ואיזה זיהום יכול כבר לגרום תות קטן? אם תחפשו את הזיהום בזמן גידול התותים ולא בעת השלכתם לאשפה תמצאו הרבה מאוד חומרי הדברה רעילים ודשנים שנשטפים למי התהום.

דוגמא נוספת היא שרוב הזיהום בתחום תעשיות מחשבים לא נגרם עקב מחשבים שהושלכו לאשפה אלא בזמן ייצור הצ'יפ. כריית מתכות נעשית כיום ע"י יישור הרים וזיהום מאסיבי של הסביבה. תות שדה לא נראה בעית סביבה קשה כאשר אנו זורקים אותו לפח. אבל אם תחפשו את הזיהום בזמן גידול התותים ולא בעת השלכתם לאשפה תמצאו הרבה מאוד חומרי הדברה רעילים ודשנים שנשטפים למי התהום.

גם המונח "דלדול משאבים" יכול להטעות. כשמדברים על משאבים, אנו חושבים על חומרי גלם - נפט, פחם, עופרת ברזל וכו'. אבל בעוד שהחשש מפני אובדן משאבים אלה הוא לגבי העתיד הרחוק יותר (עשרות או מאות שנים), צצה בעיה עם סוג שונה של משאבים. משאבים לא פחות משמעותיים מהווים השירותים שכדור הארץ מעניק לנו. יערות מספקים לא רק עצים לבניין, ריהוט ונייר אלא גם שירותים חשובים: הספקת אוויר וטיהורו, מקום מחיה למינים שונים (כמו חרקים שבתורם נותנים שרות של האבקת פרחים שמאפשרת לנו לאכול), טיהור מים, מיזוג טמפרטורת האוויר, מניעת סחף קרקע ועוד. פלנקטון צמחי בים מספק לנו 2/3 מהחמצן אותו אנו נושמים.

גם המונח "דלדול משאבים" יכול להטעות. כשמדברים על משאבים, אנו חושבים על חומרי גלם - נפט, פחם, עופרת ברזל וכו'. אבל בעוד שהחשש מפני אובדן משאבים אלה הוא לגבי העתיד הרחוק יותר (עשרות או מאות שנים), צצה בעיה עם סוג שונה של משאבים. משאבים לא פחות משמעותיים מהווים השירותים שכדור הארץ מעניק לנו. יערות מספקים לא רק עצים לבניין, ריהוט ונייר אלא גם שירותים חשובים: הספקת אוויר וטיהורו, מקום מחיה למינים שונים (כמו חרקים שבתורם נותנים שרות של האבקת פרחים שמאפשרת לנו לאכול), טיהור מים, מיזוג טמפרטורת האוויר, מניעת סחף קרקע ועוד. פלנקטון צמחי בים מספק לנו 2/3 מהחמצן אותו אנו נושמים.