47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "דף זה מתאר את הסיבות לעליות המחירים בישראל בשנים האחרונות. ==האם יש התקיירות?== על פי נתוני ..."
דף זה מתאר את הסיבות לעליות המחירים בישראל בשנים האחרונות.
==האם יש התקיירות?==
על פי נתוני דה-מארקר, מלבד סעיף הריהוט יש עליה בהוצאה הנומינלית (הוצאות בשקלים) בכל סעיפי ההוצאות עבור משק בית ממוצע בישראל. [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.667769].
הסעיפים המרכזיים ביוקר המחיה בישראל הם (עבור משק בית ממוצע, הוצאות בש"ח לחודש)
* תחבורה ותקשורת (3000 ש"ח)
* דיור (2300 ש"ח)
* חינוך תרבות ובידור (1700 ש"ח)
* מזון ללא ירקות ופירות (1600 ש"ח)
* ירקות ופירות (370 ש"ח)
* תחזוקת הדירה (1200 ש"ח)
* בריאות (626 ש"ח)
* מוצרים ושירותים אחרים (520 ש"ח)
* ריהוט וציוד לבית (450 ש"ח)
* הלבשה והנעלה (390 ש"ח)
==עליית מחירי התחבורה בישראל==
עליית מחירי התחבורה בישראל נובעת בראש ובראשונה מעליית מחירי הדלק העולמית. דבר זה הוביל לעלייה בהוצאות משק הבית על תחבורה ותקושרת מ-2300 ש"ח בשנת 2006 ל-3000 ש"ח בשנת 2011.[http://www.themarker.com/consumer/prices/1.667769]
סיבות נוספות לעליית מחירי התחבורה כוללות הגדלת השימוש ברכב פרטי, הגדלת ה[[פרבור]] (מה שמאריך את אורך הנסיעות ומביא להגדלת כמות הרכבים למשפחה), והתגברות עומסי התנועה והזמן המבוזבז בכבישים ועל תיקוני רכב.
סיבות יסודיות להתייקרות הדלק הן [[שיא תפוקת הנפט]] ווספקולציות בשוק הסחורות העולמי יחד עם מדיניות המיסוי הממשלתית על הדלק. סיבות יסוד לשאר הגורמים כוללות [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמעודד [[פרבור]] ו[[הפרדת שימושי קרקע]], תחבורה ציבורית מושחתת ולא יעילה, תת השקעה ותת הקצאת שטח עבור [[שבילי אופניים]] ועבור נתיבי תחבורה ציבורית. [[גידול אולכוסיית ישראל]] יחד עם שימוש מוגבר ברכב פרטי תורם לפקקי תנועה מתארכים.
==עליית מחירי הדיור בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל}}
מחירי הדיור הן המרכיב השני בגודלו לאחר תחבורה. אם מצרפים לדיור סעיפים אחרים הקשורים אליו כמו תחזוקת הדירה חשיבותו גדלה. מחירי הדיור עולים בהתמדה מאז קום המדינה.
בניגוד לתחבורה, שם ניתן לפעמים לבחור בין תחבורה ציבורית, אופניים או רכב פרטי, הגמישות בבחירת מקום הדיור היא נמוכה יותר בגלל אילוצים כמו מקום העבודה , מקום העבודה של בן הזוג, סביבת לימודים וקהילה של הילדים, או טיפול בבן משפחה קרוב.
הסיבות המרכזיות לעליית מחירי הדיור בארץ כוללות גידול מתמשך באוכולוסיה, השקעות של "כסף חם" בשוק הדיור, גידול באחוז הגירושים שמעלה את הביקוש לדירות, בעיות בירוקטריות שמאטות את בניית הדירות, וכן ייקור הדלק שמשפיע על עלות חומרי הבנייה.
==התייקרות החינוך==
סיבה אפשרית להתייקרות החינוך היא הפרטת החינוך - כך שבמקום מערכת אחת ציבורית יש מערכת ציבורית ופרטית. המערכת הפרטית היא יקרה יותר יחסית למערכת הציבורית.
גם בתוך מערכת החינוך הציבורית כביכול, יש הפרטה אפורה - כאשר שירותים כמו הסעדה, בריאות ציבורית (אחיות בבתי הספר), טיולים, סיורים ועוד פעיליות מופרטות ולעיתים קרובות מוטלות על ההורים.
סיבה אפשרית נוספת להתייקרות החינוך היא שבגלל הגידול באוכלוסיה, אחוז הילדים באוכלוסיה גדל. כך אותו בסיס מס צריך לתמוך בכמות גבוהה יותר של ילדים. גידול הפערים בחברה הישראלית יחד עם העובדה שרוב גידול האוכלוסיה מתבצע באוכלוסיה החרדית והמוסלמית. שתי אוכלוסייות אלה מאופיינות באבטלה גבוהה ובתשלומים מס נמוכים בגלל שאנשים עניים אינם עוברים את בסיס המס בהקשר של מס הכנסה והם משתמשים מעט במכוניות -ולכן משלמים מעט מיסוי על דלק ומסי רכב. גידול במספר הילדים של האוכלוסיה העניה פרושו שבסיס המס נשאר קבוע, אבל ההוצאה הלאומית לחינוך גדלה.
סיבה אחרת להתייקרות החינוך היא התייקרות הדיור והתקיירות הדלק. התייקרות הדיור פרושה שגם עלות הקמת בתי ספר חדשים עולה יותר כסף. התחזוקה של בתי ספר דורשת חשמל לתאורה למזגנים ולמחשבים ולכן היא קשורה למחירי האנרגיה. סעיף החינוך כולל גם הסעות מאורגנות לבתי הספר וגם סעיף זה עולה עם מחירי הדלק. פרבור גורם לכך שילדים נוסעים למרחק גדול יותר לבתי הספר, במקום ללכת אליו או להגיע אליו באופניים.
==ריכוזיות ההון בישראל==
בהרצאה של ד"ר ירון זלכיה, בטכניון, מראה זליכה כי ישראל נמצאת בתחתית המדדים הכלכלים לעוני, בעולם המערבי, בגלל ריכוזיות ההון. ריכוזיות שנובעת מכך, שבעלי ההון שולטים בממשלה ובכנסת<ref>[http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8&feature=player_embedded ירון זליכה, האם מדינת ישראל מושחתת, הרצאה בטכניון, מרץ 2010]</ref>.
העיתון דה מרקר, פורס את מפת השליטה של בעלי ההון הגדולים, ויחסי הגמולין בינהם<ref>[http://www.themarker.com/law/1.487386 מפת השליטים: כך שולטת קואליציית ההון בפוליטיקאים, ברגולטורים ובעיתונאים, דה מרקר, 3 ליולי 2008]</ref>.
בעלי ההון מצליחים להשפיע על הכנסת והממשל, באמצעות [[שדולה|לוביזם]]. הלוביסטים, ויחסים גומלין אישיים בין גורמים בממשלה ובין בעלי ההון<ref>[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3510782,00.html מפת הלחצים הלאומית, תומר אביטל, כלכליסט,9 לספטמבר 2011]</ref>.
==יחוסים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]
==האם יש התקיירות?==
על פי נתוני דה-מארקר, מלבד סעיף הריהוט יש עליה בהוצאה הנומינלית (הוצאות בשקלים) בכל סעיפי ההוצאות עבור משק בית ממוצע בישראל. [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.667769].
הסעיפים המרכזיים ביוקר המחיה בישראל הם (עבור משק בית ממוצע, הוצאות בש"ח לחודש)
* תחבורה ותקשורת (3000 ש"ח)
* דיור (2300 ש"ח)
* חינוך תרבות ובידור (1700 ש"ח)
* מזון ללא ירקות ופירות (1600 ש"ח)
* ירקות ופירות (370 ש"ח)
* תחזוקת הדירה (1200 ש"ח)
* בריאות (626 ש"ח)
* מוצרים ושירותים אחרים (520 ש"ח)
* ריהוט וציוד לבית (450 ש"ח)
* הלבשה והנעלה (390 ש"ח)
==עליית מחירי התחבורה בישראל==
עליית מחירי התחבורה בישראל נובעת בראש ובראשונה מעליית מחירי הדלק העולמית. דבר זה הוביל לעלייה בהוצאות משק הבית על תחבורה ותקושרת מ-2300 ש"ח בשנת 2006 ל-3000 ש"ח בשנת 2011.[http://www.themarker.com/consumer/prices/1.667769]
סיבות נוספות לעליית מחירי התחבורה כוללות הגדלת השימוש ברכב פרטי, הגדלת ה[[פרבור]] (מה שמאריך את אורך הנסיעות ומביא להגדלת כמות הרכבים למשפחה), והתגברות עומסי התנועה והזמן המבוזבז בכבישים ועל תיקוני רכב.
סיבות יסודיות להתייקרות הדלק הן [[שיא תפוקת הנפט]] ווספקולציות בשוק הסחורות העולמי יחד עם מדיניות המיסוי הממשלתית על הדלק. סיבות יסוד לשאר הגורמים כוללות [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמעודד [[פרבור]] ו[[הפרדת שימושי קרקע]], תחבורה ציבורית מושחתת ולא יעילה, תת השקעה ותת הקצאת שטח עבור [[שבילי אופניים]] ועבור נתיבי תחבורה ציבורית. [[גידול אולכוסיית ישראל]] יחד עם שימוש מוגבר ברכב פרטי תורם לפקקי תנועה מתארכים.
==עליית מחירי הדיור בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל}}
מחירי הדיור הן המרכיב השני בגודלו לאחר תחבורה. אם מצרפים לדיור סעיפים אחרים הקשורים אליו כמו תחזוקת הדירה חשיבותו גדלה. מחירי הדיור עולים בהתמדה מאז קום המדינה.
בניגוד לתחבורה, שם ניתן לפעמים לבחור בין תחבורה ציבורית, אופניים או רכב פרטי, הגמישות בבחירת מקום הדיור היא נמוכה יותר בגלל אילוצים כמו מקום העבודה , מקום העבודה של בן הזוג, סביבת לימודים וקהילה של הילדים, או טיפול בבן משפחה קרוב.
הסיבות המרכזיות לעליית מחירי הדיור בארץ כוללות גידול מתמשך באוכולוסיה, השקעות של "כסף חם" בשוק הדיור, גידול באחוז הגירושים שמעלה את הביקוש לדירות, בעיות בירוקטריות שמאטות את בניית הדירות, וכן ייקור הדלק שמשפיע על עלות חומרי הבנייה.
==התייקרות החינוך==
סיבה אפשרית להתייקרות החינוך היא הפרטת החינוך - כך שבמקום מערכת אחת ציבורית יש מערכת ציבורית ופרטית. המערכת הפרטית היא יקרה יותר יחסית למערכת הציבורית.
גם בתוך מערכת החינוך הציבורית כביכול, יש הפרטה אפורה - כאשר שירותים כמו הסעדה, בריאות ציבורית (אחיות בבתי הספר), טיולים, סיורים ועוד פעיליות מופרטות ולעיתים קרובות מוטלות על ההורים.
סיבה אפשרית נוספת להתייקרות החינוך היא שבגלל הגידול באוכלוסיה, אחוז הילדים באוכלוסיה גדל. כך אותו בסיס מס צריך לתמוך בכמות גבוהה יותר של ילדים. גידול הפערים בחברה הישראלית יחד עם העובדה שרוב גידול האוכלוסיה מתבצע באוכלוסיה החרדית והמוסלמית. שתי אוכלוסייות אלה מאופיינות באבטלה גבוהה ובתשלומים מס נמוכים בגלל שאנשים עניים אינם עוברים את בסיס המס בהקשר של מס הכנסה והם משתמשים מעט במכוניות -ולכן משלמים מעט מיסוי על דלק ומסי רכב. גידול במספר הילדים של האוכלוסיה העניה פרושו שבסיס המס נשאר קבוע, אבל ההוצאה הלאומית לחינוך גדלה.
סיבה אחרת להתייקרות החינוך היא התייקרות הדיור והתקיירות הדלק. התייקרות הדיור פרושה שגם עלות הקמת בתי ספר חדשים עולה יותר כסף. התחזוקה של בתי ספר דורשת חשמל לתאורה למזגנים ולמחשבים ולכן היא קשורה למחירי האנרגיה. סעיף החינוך כולל גם הסעות מאורגנות לבתי הספר וגם סעיף זה עולה עם מחירי הדלק. פרבור גורם לכך שילדים נוסעים למרחק גדול יותר לבתי הספר, במקום ללכת אליו או להגיע אליו באופניים.
==ריכוזיות ההון בישראל==
בהרצאה של ד"ר ירון זלכיה, בטכניון, מראה זליכה כי ישראל נמצאת בתחתית המדדים הכלכלים לעוני, בעולם המערבי, בגלל ריכוזיות ההון. ריכוזיות שנובעת מכך, שבעלי ההון שולטים בממשלה ובכנסת<ref>[http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8&feature=player_embedded ירון זליכה, האם מדינת ישראל מושחתת, הרצאה בטכניון, מרץ 2010]</ref>.
העיתון דה מרקר, פורס את מפת השליטה של בעלי ההון הגדולים, ויחסי הגמולין בינהם<ref>[http://www.themarker.com/law/1.487386 מפת השליטים: כך שולטת קואליציית ההון בפוליטיקאים, ברגולטורים ובעיתונאים, דה מרקר, 3 ליולי 2008]</ref>.
בעלי ההון מצליחים להשפיע על הכנסת והממשל, באמצעות [[שדולה|לוביזם]]. הלוביסטים, ויחסים גומלין אישיים בין גורמים בממשלה ובין בעלי ההון<ref>[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3510782,00.html מפת הלחצים הלאומית, תומר אביטל, כלכליסט,9 לספטמבר 2011]</ref>.
==יחוסים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]