שורה 42: |
שורה 42: |
| טענה רחבה יותר מתייחסת לרוב מקצוע הפסכיאטריה ולקשר שלו לחברות התרופות. בסרט התעודה "רווח קטלני" מופיעות הטענות הבאות: ה-DSM - מדריך המחלות של הפסיכיאטרים, תפח למימדי ענק, וכי כיום ניתן לסווג כל אדם בתור חולה נפש. האבחון הפיסכיאטרי לא נעשה על בסיס מדעי. האבחון המדעי כביכול מעניק לפיסכיאטרים הילה של רופאים ומאפשר להם לגבות כספים מהמדינה ומחברות ביטוח. הגדרות מקובלות המשמשות את הפסיכיארים כמו "חוסר איזון כימיקלים במוח" הן מונחים פסאבו-מדעיים היות ולא ידוע מהו מאזן הכימיקלים במוח, קשה למדוד אותו ולהגדיר מה צריך להיות איזון זה באדם בריא. מצד שני יש הצפה של תרופות פסיכולוגיות חדשות, ואחוז המשתמשים בהן נוסק בצורה מתמדת. דבר זה מבוצע בעידוד חברות התרופות שגורפות רווחי ענק ומשתמשים בשיטות שיווקיות כדי להטעות את הציבור ואת הממסד הרפואי.[http://www.youtube.com/watch?v=sU3NZkqmvpY] | | טענה רחבה יותר מתייחסת לרוב מקצוע הפסכיאטריה ולקשר שלו לחברות התרופות. בסרט התעודה "רווח קטלני" מופיעות הטענות הבאות: ה-DSM - מדריך המחלות של הפסיכיאטרים, תפח למימדי ענק, וכי כיום ניתן לסווג כל אדם בתור חולה נפש. האבחון הפיסכיאטרי לא נעשה על בסיס מדעי. האבחון המדעי כביכול מעניק לפיסכיאטרים הילה של רופאים ומאפשר להם לגבות כספים מהמדינה ומחברות ביטוח. הגדרות מקובלות המשמשות את הפסיכיארים כמו "חוסר איזון כימיקלים במוח" הן מונחים פסאבו-מדעיים היות ולא ידוע מהו מאזן הכימיקלים במוח, קשה למדוד אותו ולהגדיר מה צריך להיות איזון זה באדם בריא. מצד שני יש הצפה של תרופות פסיכולוגיות חדשות, ואחוז המשתמשים בהן נוסק בצורה מתמדת. דבר זה מבוצע בעידוד חברות התרופות שגורפות רווחי ענק ומשתמשים בשיטות שיווקיות כדי להטעות את הציבור ואת הממסד הרפואי.[http://www.youtube.com/watch?v=sU3NZkqmvpY] |
| | | |
− | ==השפעה על הגדרת ערכי לחץ דם תקינים== | + | ===שיווק מחלות (שינוי תודעת הציבור)=== |
− | לטענת הסרט "איך משווקים מחלות?", תעשיית הסטטינים (תרופות להורדת לחץ דם) השפיעה על ערכי הכולסטרול שמגדירים אדם כחולה. לטענת הסרט כיום 95% מהצרפתים ומהגרמנים נחשבים לסובלים מיתר לחץ דם שמחייב נטילת סטטינים. בקרב האמריקאים קפץ המספר מ-13 מיליון ל-36 מיליון, על ידי שינוי ההגדרה. הסרט טוען כי תשעה מבין 14 הרופאים שהשתתפו בוועדה שהחליטה על הורדת ערכי הכולסטרול שנחשבים תקינים ניהלו קשרים עם תעשיית התרופות. [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413]
| + | הסרט "איך משווקים מחלות" טוען כי תעשיית התרופות מנפתחת באופן מלאכותי בעיות בריאות קלות, וגורמת להן להופיע כבעיות בריאותיות קשות המחייבות טיפול תרופתי. התעשייה מבצעת דברים אלה על ידי שילוב של שכנוע של הציבור בחומרתן של בעיות קלות, על ידי שיווק וטכניקות של [[תרבות הצריכה]], וכן בהפרטת המחקר (ראו בהמשך). |
− | | |
− | ==שינוי תודעת הציבור ו"ניפוח מחלות"==
| |
− | הסרט "איך משווקים מחלות" טוען כי תעשיית התרופות מנפתחת באופן מלאכותי בעיות בריאות קלות, וגורמת להן להופיע כבעיות בריאותיות קשות המחייבות טיפול תרופתי. | |
| | | |
| דוגמה אחת לכך היא תסמונת קדם ווסתית. לטענת מומחה המתראיין בסרט, בתוך שנה אחת פורסמו מעל 100 מחקרים בנושא זה בירחונים שונים, במטרה להלך איימים על הציבור. לטענתו, המטרה היא שיווק תרופה הדומה לפרוזאק בפעילות שלה. [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413] | | דוגמה אחת לכך היא תסמונת קדם ווסתית. לטענת מומחה המתראיין בסרט, בתוך שנה אחת פורסמו מעל 100 מחקרים בנושא זה בירחונים שונים, במטרה להלך איימים על הציבור. לטענתו, המטרה היא שיווק תרופה הדומה לפרוזאק בפעילות שלה. [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413] |
שורה 55: |
שורה 52: |
| | | |
| ===הפרטת המחקר הרפואי והסתרת מידע=== | | ===הפרטת המחקר הרפואי והסתרת מידע=== |
− | סוג דומה של ביקורת נוגע לחשש מפני [[הפרטת המחקר|הפרטת המחקר הרפואי]], כך שתוצאות מחקרים רפואיים מוטות לכיוון שנוח לממן המחקר, וחסר מימון למחקר איכותי שעשוי למצוא טיפולים זולים, השפעות של הרגלי חיים וכו' במקום התרופות הנמכרות.
| + | מספר מבקרים של תעשיית התרופות מצביעים על כך שתעשיית התרופות מקדמת את [[הפרטת המחקר|הפרטת המחקר הרפואי]], כך שרופאים ומערכת הבריאות ינקטו בצעדים נוחים לתעשייה. לדוגמה כדי כך שתוצאות מחקרים רפואיים יהיו מוטות לכיוון שנוח לממן המחקר, וחסר מימון למחקר איכותי שעשוי למצוא טיפולים זולים, השפעות של הרגלי חיים וכו' במקום התרופות הנמכרות. השפעות אחרות קשורות בהרחבת תחום התחלואה כך שאנשים בריאים יוגדרו כבעתלי סיכון. |
| + | |
| + | על פי סרט הקולנוע התעודי, "איך משווקים מחלות?", 85% מהניסויים הקליניים ממומנים על ידי חברות תרופות, וכך גם 97% מהניסויים המשפיעים והחשובים. כמו כן, מחקרים מצאו שבניסוי במימון מסחרי יש סיכוי גדול פי חמישה שהמסקנה תהיה לטובת התרופה של נותן החסות, לעומת מחקרים בלתי תלויים. [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413] |
| | | |
− | על פי הסרט התעודי, "איך משווקים מחלות", 85% מהניסויים הקליניים ממומנים על ידי חברות תרופות, וכך גם 97% מהניסויים המשפיעים והחשובים. כמו כן, מחקרים מצאו שבניסוי במימון מסחרי יש סיכוי גדול פי חמישה שהמסקנה תהיה לטובת התרופה של נותן החסות, לעומת מחקרים בלתי תלויים. [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413] | + | לטענת הסרט תעשיית הסטטינים (תרופות להורדת לחץ דם) השפיעה על ערכי הכולסטרול שמגדירים אדם כחולה. לטענת הסרט כיום 95% מהצרפתים ומהגרמנים נחשבים לסובלים מיתר לחץ דם שמחייב נטילת סטטינים. בקרב האמריקאים קפץ המספר מ-13 מיליון ל-36 מיליון, על ידי שינוי ההגדרה. הסרט טוען כי תשעה מבין 14 הרופאים שהשתתפו בוועדה שהחליטה על הורדת ערכי הכולסטרול שנחשבים תקינים ניהלו קשרים עם תעשיית התרופות. [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413] |
| | | |
| בתחומים שונים יש גורמים המבקרים את חברות התרופות על רקע הסתרת מידע מהציבור בנסיון להגדיל את נתח השוק שלהן. כך הדבר לגבי אי הבהירות הקיימת לגבי הסיבות להפרעות התנהגות וקשב, או דכאון בקרב ילדים ונוער, ולגבי יעילות הטיפול בנושא בתרופות. [http://img1.tapuz.co.il/forums/45370884.doc] | | בתחומים שונים יש גורמים המבקרים את חברות התרופות על רקע הסתרת מידע מהציבור בנסיון להגדיל את נתח השוק שלהן. כך הדבר לגבי אי הבהירות הקיימת לגבי הסיבות להפרעות התנהגות וקשב, או דכאון בקרב ילדים ונוער, ולגבי יעילות הטיפול בנושא בתרופות. [http://img1.tapuz.co.il/forums/45370884.doc] |