שינויים

==השפעות==

==השפעות==

לצד גידול ב[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] לאוכלוסיה האנושית ולגידול בה יש השלכות גדולות על [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] ודרכה על [[הכחדת מינים]], סיכוני [[קיימות]] למין האנושי עצמו ותופעות חברתיות כמו פקקי תנועה, עיור, התמחות כלכלית, תפוצת מחלות , [[אי שוויון כלכלי]] ועוד.  

לצד גידול ב[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] לאוכלוסיה האנושית ולגידול בה יש השלכות גדולות על [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] ודרכה על [[הכחדת מינים]], סיכוני [[קיימות]] למין האנושי עצמו ותופעות חברתיות כמו פקקי תנועה, עיור, התמחות כלכלית, תפוצת מחלות, [[אי שוויון כלכלי]] ועוד.  

לשם דוגמה, כל היצורים החיים מתסמכים כיום על [[ייצור ראשוני]] כדי להמיר את [[אנרגיית השמש]] לאנרגיה כימית. כמות האוכלוסיה הגדלה פרושה הגדלת  '''הלקיחה האנושית מהייצור הראשוני נטו''' -  HANPP

כל היצורים החיים מתסמכים על [[ייצור ראשוני]] כדי להמיר את [[אנרגיית השמש]] לאנרגיה כימית. כמות האוכלוסיה הגדלה פרושה הגדלת  '''הלקיחה האנושית מהייצור הראשוני נטו''' -  HANPP

HANPP עלתה ל-23.8% מתוך ה"פוטנציאל הצמחי" (NPP₀).<ref>[http://www.pnas.org/cgi/content/abstract/104/31/12942 Quantifying and mapping the human appropriation of net primary production in earth's terrestrial ecosystems], H. Haberl, et al. 2007</ref>על פי הערכה, נכון לשנת 2000, האדם ניצל 34% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח תמידי לצרכי [[חקלאות]] (12 לגידולים ו-22% למראה).<ref>Ramankutty, N.; Evan, A.T., Monfreda, C. and Foley, J.A. (2008). "Farming the planet: 1. Geographic distribution of global agricultural lands in the year 2000". Global Biogeochemical Cycles 22: GB1003</ref> כמות זו נלקחת על חשבון [[אנרגיה]] שאינה זמינה יותר למינים אחרים, ויש לה השפעה ניכרות על [[מגוון המינים]]; על [[מחזור הפחמן|מחזורי פחמן]], [[מחזור המים|מים]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים אחרים]], על מאזן אנרגיה במערכת האקולגית העולמית; ועל [[שירותי המערכת האקולוגית]].

HANPP עלתה ל-23.8% מתוך ה"פוטנציאל הצמחי" (NPP₀).<ref>[http://www.pnas.org/cgi/content/abstract/104/31/12942 Quantifying and mapping the human appropriation of net primary production in earth's terrestrial ecosystems], H. Haberl, et al. 2007</ref>על פי הערכה, נכון לשנת 2000, האדם ניצל 34% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח תמידי לצרכי [[חקלאות]] (12 לגידולים ו-22% למראה).<ref>Ramankutty, N.; Evan, A.T., Monfreda, C. and Foley, J.A. (2008). "Farming the planet: 1. Geographic distribution of global agricultural lands in the year 2000". Global Biogeochemical Cycles 22: GB1003</ref> כמות זו נלקחת על חשבון [[אנרגיה]] שאינה זמינה יותר למינים אחרים, ויש לה השפעה ניכרות על [[מגוון המינים]]; על [[מחזור הפחמן|מחזורי פחמן]], [[מחזור המים|מים]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים אחרים]], על מאזן אנרגיה במערכת האקולגית העולמית; ועל [[שירותי המערכת האקולוגית]].

הגידול באוכלוסיית העולם, יחד עם גידול בצריכה לנפש, תורם לקצב כילוי מהיר יותר של [[משאבים מתכלים]] ושל [[משאבים מתחדשים]]

הגידול באוכלוסיית העולם, יחד עם גידול בצריכה לנפש, תורם לקצב כילוי מהיר יותר של [[משאבים מתכלים]] ושל [[משאבים מתחדשים]]

בספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] מציין הפיסיקאי דיוויד מקיי כי הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] דורשת הרבה שטח. ככל שאוכלוסיית מדינה או איזור גדולים יותר, וככל שצריכת האנרגיה לנפש גדולה יותר, כך יש צורך בשטח גדול יותר של פריסת מתקנים כמו [[טורבינות רוח]] או מתקנים אחרים.  

בספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] מציין הפיסיקאי דיוויד מקיי כי הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] דורשת הרבה שטח. ככל שאוכלוסיית מדינה או איזור גדולים יותר, וככל שצריכת האנרגיה לנפש גדולה יותר, כך יש צורך בשטח גדול יותר של פריסת מתקנים כמו [[טורבינות רוח]] או מתקנים אחרים.