שינויים

שורה 77: שורה 77:  
* שטח יבשתי כולל (לצרכי חקלאות, הפקת אנרגיה מתחדשת, מגורים, תעשייה, מסחר, חינוך, צבא, יערנות , תחבורה , תפקודים אקולוגיים לא אנושיים)
 
* שטח יבשתי כולל (לצרכי חקלאות, הפקת אנרגיה מתחדשת, מגורים, תעשייה, מסחר, חינוך, צבא, יערנות , תחבורה , תפקודים אקולוגיים לא אנושיים)
 
* שטח של ייצור ראשוני  
 
* שטח של ייצור ראשוני  
* צריכת חומרי גלם מתכלים לשנה (דלק מחצבי, עופרות מתכת, מחצבים אחרים, מי מעמקים)
+
* צריכת חומרי גלם מתכלים לשנה (דלק מחצבי, חול ואבן לבניה, עופרות מתכת, מחצבים אחרים, מי מעמקים)
 
* צריכת חומרי גלם מתחדשים ביוטיים (עץ, סיבים, מזון)
 
* צריכת חומרי גלם מתחדשים ביוטיים (עץ, סיבים, מזון)
 
* צריכת חומרי גלם מתחדשים א-ביוטיים (מתכות לדוגמה).  
 
* צריכת חומרי גלם מתחדשים א-ביוטיים (מתכות לדוגמה).  
שורה 84: שורה 84:  
* חלוקה של הון תעשייתי לסקטור  
 
* חלוקה של הון תעשייתי לסקטור  
 
* חלוקה של הון חברתי (השכלה לדוגמה) לסקטור
 
* חלוקה של הון חברתי (השכלה לדוגמה) לסקטור
 +
* זיהום - מתחדש או לא מתחדש
 +
 +
דבר מעניין הוא שכאשר האוכלוסיה גדלה ואו גדלה הצריכה האישית, אנו עוברים ממצב שבו הספקת חומרי הגלם לסקטורים השונים, הופכת למשאב במחסור (ממשאב חופשי) ולאחר מכן לדבר יותר ויותר יקר מבחינת צריכת משאבים אחרים (לדוגמה הפקת מים שדורשת אנרגיה כאשר היא מגיעה לשלב ההתפלה)
 +
 +
מדד אחד של המשאבים היא סך הצריכה שלהם כמו מדד טביעת רגל אקולוגית. מדד אחר הוא לפי חוק החבית של לייבגי -כמה כל אחד מהם קרוב לספים שונים שלו - תחילה של מעבר למחסור, אחר כך לסף הפקה מתייקרת ולאחר מכן לספים אחרים של כילוי או הפקה יקרה מאד.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==