שינויים

===השלכות כלכליות===

===השלכות כלכליות===

המדינה משקיעה כ-200 מיליון ש"ח בגירוש עובדים זרים.  

המדינה משקיעה כ-200 מיליון ש"ח בשנה בגירוש עובדים זרים, הדבר כולל את עלות החזקת שוטרים, הגשת כתבי אישום, מעצר ומימון כרטיסי טיסה לעובדים היוצאים.  

בנוסף העסקת עובדים זרים גורמת לכך שכסף ישראלי מיוצא לחו"ל. על פי הערכה אחת מדובר בכ-2.5 מילירד דולר בשנה (נכון לשנת 2001) [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1772348,00.html]

בנוסף העסקת עובדים זרים גורמת לכך שכסף ישראלי מיוצא לחו"ל. על פי הערכה אחת מדובר בכ-2.5 מילירד דולר בשנה (נכון לשנת 2001) [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1772348,00.html]

מצד שני, יבוא של עובדים מיומנים כמו עובדי בניה סיניים, עשויה לגרום ליצור מקומות עבודה עבור ישראלים. לפי טענת קבלני בניה, יבוא של עובדים מיומנים מאפשר העסקה של עובדים אחרים בעלי מיומניות אחרות, וכך יוצרות מקומות עבודה. כמו כן העובדים הזרים בתחומים כמו חקלאות, סיעוד או בניה גורמים להוזלת המוצרים של ירקות פירות ופרחים לשוק המקומי ולייצוא, סיעוד ודירות עבור ישראלים.  

מצד שני, יבוא של עובדים מיומנים כמו עובדי בניה סיניים, עשויה לגרום ליצור מקומות עבודה עבור ישראלים. לפי טענת קבלני בניה, יבוא של עובדים מיומנים מאפשר העסקה של עובדים אחרים בעלי מיומניות אחרות, וכך יוצרות מקומות עבודה. כמו כן העובדים הזרים בתחומים כמו חקלאות, סיעוד או בניה גורמים להוזלת המוצרים של ירקות פירות ופרחים לשוק המקומי ולייצוא, סיעוד ודירות עבור ישראלים.  

השחיתות הקשורה לייבוא העובדים הזרים כרוכה בעלויות נוספות, שכן בדרך כלל שחיתות כזו כרוכה בסוגי פשיעה אחרים כמו סחר בבני אדם, זנות, הלבנת כספים, העלמות מס, סחר בסמים ועוד.  

יבוא ושימוש של עובדים זרים בתחומים אלה, בעיקר של עוברים לא מיומנים, גורמת להגדלת [[אי שוויון בישראל|אי השוויון בישראל]]. שכן היא מקטינה את השכר ומגדילה את האבטלה בקרב עובדים אלה. המשק הישראלי משלם על היבטים אלה בצורות של הגדלת תשלומי הרווחה, דמי אבטלה , והשלכות כלכליות של אי השוויון כמו פשיעה או תת השקעה בחינוך ועוד.  

==כבילת עובדים זרים למעביד==

==כבילת עובדים זרים למעביד==