אקו-ויקי

שינויים

עובדים זרים בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־10:30, 13 במאי 2011

נוספו 1,314 בתים ,  10:30, 13 במאי 2011
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:  
{{ציטוט|תוכן=עובדים זרים זה אחלה ביזנס. אחלה כסף. יש המון כסף שחור. לפי הערכות זהירות, מתגלגלים בעסק 2.5 עד 3 מיליארד דולר בתיווך עובדים זרים |מקור = [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=497069 שלמה בניזרי, גלובס 11/06/2001]}}  
 
{{ציטוט|תוכן=עובדים זרים זה אחלה ביזנס. אחלה כסף. יש המון כסף שחור. לפי הערכות זהירות, מתגלגלים בעסק 2.5 עד 3 מיליארד דולר בתיווך עובדים זרים |מקור = [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=497069 שלמה בניזרי, גלובס 11/06/2001]}}  
   −
במדינת ישראל יש לכ-40 חברות קבלן של עובדים זרים (תאגידי ההעסקה) היתר להביא עובדים. לכל חברה כזאת ישנה מכסת  עובדים אותה היא יכולה להביא. על פי החוק, אסור לחברות קבלן הללו לגבות מהעובדים דמי תיווך העולים על כ- 3000 ש"ח. בפועל, המתווכים בארצות המוצא, והחברה מקבלים כ – 5,000$ – 20,000$ מכל עובד, עבור הזכות לעבוד בישראל. פי 6 עד פי 27 מהמותר!
+
במדינת ישראל יש לכ-40 חברות קבלן של עובדים זרים (תאגידי ההעסקה) היתר להביא עובדים. לכל חברה כזאת ישנה מכסת  עובדים אותה היא יכולה להביא. על פי החוק, אסור לחברות קבלן הללו לגבות מהעובדים דמי תיווך העולים על כ- 3000 ש"ח. בפועל, המתווכים בארצות המוצא, והחברה מקבלים כ – 5,000$ – 20,000$ מכל עובד, עבור הזכות לעבוד בישראל. פי 6 עד פי 27 מהמותר.
−
 
   
הדבר אפשרי על ידי כך שחברות ישראליות הן "שותף שקט" בסוכניות כוח אדם בארצות המוצא כמו תאילנד , הפילפינים או סין. הרווחים הגדולים מתחלקים בין השותף הישראלי לבין החברות בארץ המוצא.  
 
הדבר אפשרי על ידי כך שחברות ישראליות הן "שותף שקט" בסוכניות כוח אדם בארצות המוצא כמו תאילנד , הפילפינים או סין. הרווחים הגדולים מתחלקים בין השותף הישראלי לבין החברות בארץ המוצא.  
    
גם כשהעובד מגיע לארץ הוא אינו מקבל שכר על פי החוק. שכר עובד לשעה, על פי הדוחות הללו נע בממוצע סביב 13.5 ש"ח לשעה. הרבה פחות משכר המינימום המותר! גם סכומים שחברות הקבלן אמורות להפריש לטובת העובד ולשלם לעובד בסוף שהייתו, אינם משולמים. כך נוצר מצב, שכל עובד זר, הוא מכרה זהב עבור קבלן העסקה. כנראה שלחלק לא מבוטל מהכנסתו מגיע לידי חברת הקבלן, וכך גם הסכום האגדי שהוא משלם עבור הזכות לעבוד בארץ. רק מהתשלום על הזכות, זוכות החברות ללמעלה מרבע מיליארד דולר בשנה!
 
גם כשהעובד מגיע לארץ הוא אינו מקבל שכר על פי החוק. שכר עובד לשעה, על פי הדוחות הללו נע בממוצע סביב 13.5 ש"ח לשעה. הרבה פחות משכר המינימום המותר! גם סכומים שחברות הקבלן אמורות להפריש לטובת העובד ולשלם לעובד בסוף שהייתו, אינם משולמים. כך נוצר מצב, שכל עובד זר, הוא מכרה זהב עבור קבלן העסקה. כנראה שלחלק לא מבוטל מהכנסתו מגיע לידי חברת הקבלן, וכך גם הסכום האגדי שהוא משלם עבור הזכות לעבוד בארץ. רק מהתשלום על הזכות, זוכות החברות ללמעלה מרבע מיליארד דולר בשנה!
   −
בגלל דמי התיווך, חברות הקבלן מפיקות רווח אופטימלי כאשר עובדים מעוסקים פרק זמן קצר ככל האפשר, ומוחזרים לארצם. כך הן גם מרוויחות יותר דמי תיווך, וגם אינן משלמות לעובד את הקרן המגיעה לו בסוף שהותו בארץ. לחברות יש אינטרס להביא עובדים חדשים ולגרש עובדים קיימים. מדיניות זאת מכונה "הדלת המסתובבת". היא עושקת את העובדים הזרים וכרוכה בהונאה מולם ובעבירה על חוקי המדינה.  
+
בגלל דמי התיווך, חברות הקבלן מפיקות רווח אופטימלי כאשר עובדים מעוסקים פרק זמן קצר ככל האפשר, ומוחזרים לארצם. כך הן גם מרוויחות יותר דמי תיווך, וגם אינן משלמות לעובד את הקרן המגיעה לו בסוף שהותו בארץ. לחברות יש אינטרס להביא עובדים חדשים ולגרש עובדים קיימים. היא עושקת את העובדים הזרים וכרוכה בהונאה מולם , בשוחד מול פקידים ובהעלמות מס.  
    
העובדים נפגעים ממדיניות זאת. בתי משפחותיהם ממושכנים כדי להבטיח שיוכלו לשלם את דמי התיווך הענקיים. ולכן יש לעובדים אינטרס להגדיל ככל  הניתן את השהות בארץ ולהתנתק מהקבלן. כמו כן הדבר מוזיל את עלויות של עובדים זרים לא מיומנים מול עובדים ישראלים, דבר שגורם להגדלת [[אי שוויון בישראל|הפערים בישראל]]
 
העובדים נפגעים ממדיניות זאת. בתי משפחותיהם ממושכנים כדי להבטיח שיוכלו לשלם את דמי התיווך הענקיים. ולכן יש לעובדים אינטרס להגדיל ככל  הניתן את השהות בארץ ולהתנתק מהקבלן. כמו כן הדבר מוזיל את עלויות של עובדים זרים לא מיומנים מול עובדים ישראלים, דבר שגורם להגדלת [[אי שוויון בישראל|הפערים בישראל]]
שורה 27: שורה 26:     
במאי 2011 חתמה ממשלת ישראל הסכם עם ממשלת תאילנד לפיו העובדים התאילנדים יגויסו ישירות באמצעות הממשלות כשאת הגיוס בפועל יבצע ארגון ההגירה של האו"ם IOM. מעורבות חברות כוח האדם בנושא אמורה להפסק [http://www.themarker.com/career/1.639973]
 
במאי 2011 חתמה ממשלת ישראל הסכם עם ממשלת תאילנד לפיו העובדים התאילנדים יגויסו ישירות באמצעות הממשלות כשאת הגיוס בפועל יבצע ארגון ההגירה של האו"ם IOM. מעורבות חברות כוח האדם בנושא אמורה להפסק [http://www.themarker.com/career/1.639973]
 +
 +
===השלכות כלכליות===
 +
 +
המדינה משקיעה כ-200 מיליון ש"ח בגירוש עובדים זרים.
 +
 +
בנוסף העסקת עובדים זרים גורמת לכך שכסף ישראלי מיוצא לחו"ל. על פי הערכה אחת מדובר בכ-2.5 מילירד דולר בשנה (נכון לשנת 2001) [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1772348,00.html]
 +
 +
מצד שני, יבוא של עובדים מיומנים כמו עובדי בניה סיניים, עשויה לגרום ליצור מקומות עבודה עבור ישראלים. לפי טענת קבלני בניה, יבוא של עובדים מיומנים מאפשר העסקה של עובדים אחרים בעלי מיומניות אחרות, וכך יוצרות מקומות עבודה. כמו כן העובדים הזרים בתחומים כמו חקלאות, סיעוד או בניה גורמים להוזלת המוצרים של ירקות פירות ופרחים לשוק המקומי ולייצוא, סיעוד ודירות עבור ישראלים.
 +
 +
השחיתות הקשורה לייבוא העובדים הזרים כרוכה בעלויות נוספות, שכן בדרך כלל שחיתות כזו כרוכה בסוגי פשיעה אחרים כמו סחר בבני אדם, זנות, הלבנת כספים, העלמות מס, סחר בסמים ועוד.
 +
    
==כבילת עובדים זרים למעביד==
 
==כבילת עובדים זרים למעביד==
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/23786"