אקו-ויקי

שינויים

השפעות חיצוניות של מכוניות (הצגת מקור)

גרסה מ־17:20, 8 במאי 2011

אין שינוי בגודל ,  17:20, 8 במאי 2011
תיקוני לשון ותיקון טעות
שורה 1: שורה 1: −
'''מכונית''' היא סוג של כלי רכב. לסוג תחבורה זה יש [[השפעות חיצוניות]] משמעותיות, רובן [[עלויות חיצוניות]] ומיעוטן השפעות חיצונית חיוביות. השפעות אלה מוערכות ברוב מדינות המערב, לפי הערכות שמרניות, כשוות ערך לכ-6-8% מהתמ"ג. סדר הגודל של סכום זה בישראל עומד על כמה עשרות מיליארדי ש"ח.  
+
'''מכונית''' היא סוג של כלי רכב. לסוג תחבורה זה יש [[השפעות חיצוניות]] משמעותיות, רובן [[עלויות חיצוניות]] ומיעוטן השפעות חיצונית חיוביות. השפעות אלה מוערכות ברוב מדינות המערב, לפי הערכות שמרניות, כשוות ערך לכ-6-8% מהתמ"ג. סדר הגודל של סכום זה בישראל עומד על כמה עשרות מיליארדי ש"ח.
   −
העלויות מוטלות מצד יבואני הרכב, יצרני הרכב, ותעשיות נוספות וציבור משתמשי הרכב - בעיקר אנשים בעשירונים העליונים ותושבי ה[[פרבור|פרברים]], על הציבור כולו וכן על דורות העתיד ועל בעלי חיים אחרים. אוכלוסיות אנושיות שנפגעות במיוחד מהשפעות הרכבים הן אוכלוסיות הערים, אוכלוסיות עניות, זקנים וילדים, ולפעמים נשים.  
+
העלויות מוטלות מצד יבואני הרכב, יצרני הרכב, ותעשיות נוספות וציבור משתמשי הרכב - בעיקר אנשים בעשירונים העליונים ותושבי ה[[פרבור|פרברים]], על הציבור כולו וכן על דורות העתיד ועל בעלי חיים אחרים. אוכלוסיות אנושיות שנפגעות במיוחד מהשפעות הרכבים הן אוכלוסיות הערים, אוכלוסיות עניות, זקנים וילדים, ולפעמים נשים.
   −
העלויות חיצוניות של מכוניות אינן כוללות את ההוצאות ישירות של משתמשי הרכב הפרטי על החזקת הרכב והשימוש בו. עלות ממוצעת של רכב ממוצע למשפחה עומדת על כ-30,000 ש"ח לשנה (במונחי שנת 2003).[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2353174,00.html] והיא כוללת את מחיר הדלק, בלאי, פחת, והוצאות ביטוח. על פי הערכה זו, היות ויש בישראל כ-2 מיליון רכבים פרטיים, העלות הישירה שלהם למשק היא 60 מיליראד ש"ח, או 9.6% מהתמ"ג במונחי 2010).
+
העלויות חיצוניות של מכוניות אינן כוללות את ההוצאות ישירות של משתמשי הרכב הפרטי על החזקת הרכב והשימוש בו. עלות ממוצעת של רכב ממוצע למשפחה עומדת על כ-30,000 ש"ח לשנה (במונחי שנת 2003).[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2353174,00.html] והיא כוללת את מחיר הדלק, בלאי, פחת, והוצאות ביטוח. על פי הערכה זו, היות ויש בישראל כ-2 מיליון רכבים פרטיים, העלות הישירה שלהם למשק היא 60 מיליארד ש"ח, או 9.6% מהתמ"ג במונחי 2010).  
      שורה 9: שורה 9:  
===זיהום אוויר===
 
===זיהום אוויר===
 
{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר}}
 
{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר}}
−
לפי הערכת משרד הבריאות משנת 2007, לפחות 1250 איש חולים בישראל בשנה ממחלות סרטן הנגרמות עקב [[זיהום אוויר]]. זיהום אוויר גורם לתחלואה ולמוות גם עקב תרומה למחלות לב וכלי דם. זיהום אוויר משפיע על היבולים החקלאיים ועל ערך הרכוש. חלק לא קטן מזיהום האוויר נגרם עקב כלי רכב - עובדה שמתבטאת בין היתר בתחלואה גדולה באיזור תל אביב.  
+
לפי הערכת משרד הבריאות משנת 2007, לפחות 1250 איש חולים בישראל בשנה ממחלות סרטן הנגרמות עקב [[זיהום אוויר]]. זיהום אוויר גורם לתחלואה ולמוות גם עקב תרומה למחלות לב וכלי דם. זיהום אוויר משפיע על היבולים החקלאיים ועל ערך הרכוש. חלק לא קטן מזיהום האוויר נגרם עקב כלי רכב - עובדה שמתבטאת בין היתר בתחלואה גדולה באזור תל אביב.
   −
מזהמי האויר הנפלטים מרכבים הם:  
+
מזהמי האויר הנפלטים מרכבים הם:
   −
* NO2 - [[דו תחמוצת החנקן]], הגורמת למחלות בדרכי הנשימה, בחילה, כאבי ראש, דלקת ריאות, ברונכיטיס וגירוי ריריות העיניים.  
+
* NO2 - [[דו תחמוצת החנקן]], הגורמת למחלות בדרכי הנשימה, בחילה, כאבי ראש, דלקת ריאות, ברונכיטיס וגירוי ריריות העיניים.
−
* [[תחמוצות גופרית]] - גורמות לגירויים בגרון, בצקת בדרכי הנשימה ואסטמה.  
+
* [[תחמוצות גופרית]] - גורמות לגירויים בגרון, בצקת בדרכי הנשימה ואסטמה.
−
* [[חלקיקי פיח]] - גורמים לבעיות נשימה, אסטמה ובהמשך גם מחלות לב, מחלות ריאה וסרטן ריאות. החלקיקים מכילים גם מתכות כגון עופרת, המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה- IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באויר.  העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אינפוטנציה, בעיות פוריות, סרטן, מומים מולדים, הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד.  
+
* [[חלקיקי פיח]] - גורמים לבעיות נשימה, אסטמה ובהמשך גם מחלות לב, מחלות ריאה וסרטן ריאות. החלקיקים מכילים גם מתכות כגון עופרת, המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה- IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באוויר.  העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אימפוטנציה, בעיות פוריות, סרטן, מומים מולדים, הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד.
 
* CO - [[פחמן חד חמצני]] - נקשר בקלות להמוגלובין בדם ומונע אספקת חמצן לתאי הגוף. התוצאות הן סחרחורת, בחילה, הקאה ואפילו מוות מחנק בריכוזים גבוהים.  מחקרים חדשים קושרים אותו גם לפגיעה בתפקוד הלב, מערכת העצבים המרכזית והתפתחות עוברים.
 
* CO - [[פחמן חד חמצני]] - נקשר בקלות להמוגלובין בדם ומונע אספקת חמצן לתאי הגוף. התוצאות הן סחרחורת, בחילה, הקאה ואפילו מוות מחנק בריכוזים גבוהים.  מחקרים חדשים קושרים אותו גם לפגיעה בתפקוד הלב, מערכת העצבים המרכזית והתפתחות עוברים.
−
* פחמימנים - כוללים בין היתר חומרים מסרטנים כמו בנזן ומזהמים רעילים נוספים.  
+
* פחמימנים - כוללים בין היתר חומרים מסרטנים כמו בנזן ומזהמים רעילים נוספים.
−
* O3 - [[אוזון בגובה הקרקע]] - נוצר כמזהם שניוני כתוצאה מהתפרקות תחמוצות חנקן וגורם לצריבה בגרון ובעיניים, קשיי נשימה, בחילות והקאות.  
+
* O3 - [[אוזון בגובה הקרקע]] - נוצר כמזהם שניוני כתוצאה מהתפרקות תחמוצות חנקן וגורם לצריבה בגרון ובעיניים, קשיי נשימה, בחילות והקאות.
    
כמובן שלכל זה יש גם מחיר כספי, המתבטא באבדן ימי עבודה, עלות הטיפולים הרפואיים, עלות הטיפול בילדים שנולדו עם מומים מולדים ועוד. על-פי אומדני משרד האוצר משנת 2008, נזקי זיהום האוויר (כולל זיהום מתעשייה) בכל הארץ הסתכמו לכ-12 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>
 
כמובן שלכל זה יש גם מחיר כספי, המתבטא באבדן ימי עבודה, עלות הטיפולים הרפואיים, עלות הטיפול בילדים שנולדו עם מומים מולדים ועוד. על-פי אומדני משרד האוצר משנת 2008, נזקי זיהום האוויר (כולל זיהום מתעשייה) בכל הארץ הסתכמו לכ-12 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>
שורה 30: שורה 30:     
====זיהום מדלקים====
 
====זיהום מדלקים====
−
דלקים מכילים תרכובות שונות שחלקן הוא חומרים רעילים או [[חומר מסרטן|מסרטנים]], שעלולים לפגוע במערכת העצבים המרכזית, במערכת החיסונית ובמערכת הרבייה. בין החומרים ניתן לציין את ה[[בנזן]] - חומר מסרטן שהתקן שלו בארץ הוא 10 חלקי מילאירד בליטר, חומרים נוספים הם [[טולואן]], ו[[קסילן]]. מזהם נוסף הוא MTBE, חומר שנכנס לשימוש בישראל בתחילת שנות ה-90 כתוסף דלק במקום עופרת. הוא בעל מסיסות גבוה יחסית למרכיבים אחרים של הדלק ולכן הוא נמצא במי התהום בריכוז גבוה יותר ובמרחק גדול יותר ממקודי הזיהום. בארה"ב החלו בשנים האחרונות להחליף את MTBE באתנול שמתפרק בצורה מהירה יותר ואינו רעיל.  
+
דלקים מכילים תרכובות שונות שחלקן הוא חומרים רעילים או [[חומר מסרטן|מסרטנים]], שעלולים לפגוע במערכת העצבים המרכזית, במערכת החיסונית ובמערכת הרבייה. בין החומרים ניתן לציין את ה[[בנזן]] - חומר מסרטן שהתקן שלו בארץ הוא 10 חלקי מיליארד בליטר, חומרים נוספים הם [[טולואן]], ו[[קסילן]]. מזהם נוסף הוא MTBE, חומר שנכנס לשימוש בישראל בתחילת שנות ה-90 כתוסף דלק במקום עופרת. הוא בעל מסיסות גבוה יחסית למרכיבים אחרים של הדלק ולכן הוא נמצא במי התהום בריכוז גבוה יותר ובמרחק גדול יותר ממקודי הזיהום. בארה"ב החלו בשנים האחרונות להחליף את MTBE באתנול שמתפרק בצורה מהירה יותר ואינו רעיל.
   −
בישראל נכון לשנת 2006, היו כ-926 תחנות דלק ציבוריות ומהן כ-280 תחנות מעל [[אקוויפר החוף]], כ190- תחנות דלק פנימיות, ועוד כמות לא ידוע של תחנות דלק פירטיות ומיכלי דלק בתעשייה בחקלאות ובמחנות צבא. רשות המים מבצעת 8 -50 קידוחי ניטור ליד תחנות דלק ציבוריות בשנה. בשני שליש ממתקני הדלק שנדגמו נמצא זיהום של מי התהום (בעיקר של תחנות ישנות יותר), ובחלק מהמקרים יש עדשות דלק צפות מעל המים. גם שכבת הקרקע העליונה מזהמת. מים תהומים מזומים יכולים להסיע את הזיהום לשטח גדול יותר מאשר הזיהום הראשוני. ריכוז מומסי הדלק הוא פי בסדר גודל של פי 100 מהתקן המותר למי שתייה. המזהם העיקרי הוא MTBE.<ref name="water_gov_delek2006">[http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/60BCB73F-7B5F-47A1-8DDB-54BAE799574B/0/PeilutDlakim2006.pdf הפעילות של אגף איכות מים ברשות המים בנושא מניעת זיהומי דלק, סיכום פעילות לשנת 2006]</ref>
+
בישראל נכון לשנת 2006, היו כ-926 תחנות דלק ציבוריות ומהן כ-280 תחנות מעל [[אקוויפר החוף]], כ190- תחנות דלק פנימיות, ועוד כמות לא ידוע של תחנות דלק פירטיות ומיכלי דלק בתעשייה בחקלאות ובמחנות צבא. רשות המים מבצעת 8 -50 קידוחי ניטור ליד תחנות דלק ציבוריות בשנה. בשני שליש ממתקני הדלק שנדגמו נמצא זיהום של מי התהום (בעיקר של תחנות ישנות יותר), ובחלק מהמקרים יש עדשות דלק צפות מעל המים. גם שכבת הקרקע העליונה מזהמת. מים תהום מזוהמים יכולים להסיע את הזיהום לשטח גדול יותר מאשר הזיהום הראשוני. ריכוז מומסי הדלק הוא פי בסדר גודל של פי 100 מהתקן המותר למי שתייה. המזהם העיקרי הוא MTBE.<ref name="water_gov_delek2006">[http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/60BCB73F-7B5F-47A1-8DDB-54BAE799574B/0/PeilutDlakim2006.pdf הפעילות של אגף איכות מים ברשות המים בנושא מניעת זיהומי דלק, סיכום פעילות לשנת 2006]</ref>
 
   
 
   
 
עם זאת זיהום מי התהום מוגבל בדרך כלל לאיזור תחנת הדלק ובדרך כלל לא עולה על 100 מטר ממוקד הזיהום. ומשום כך לא נסגרו קידוח מי שתיה בגלל זיהום דלק. זאת לעומת עשרות קידוחים שנסגרו עקב זיהום תעשייתי (שיכול להתפשט לטווח של מאות מטרים).
 
עם זאת זיהום מי התהום מוגבל בדרך כלל לאיזור תחנת הדלק ובדרך כלל לא עולה על 100 מטר ממוקד הזיהום. ומשום כך לא נסגרו קידוח מי שתיה בגלל זיהום דלק. זאת לעומת עשרות קידוחים שנסגרו עקב זיהום תעשייתי (שיכול להתפשט לטווח של מאות מטרים).
   −
בחוות המיכלים הגדולת בארץ יש זיהום מי תהום ויש ניטור ובקרה. חלק מהמקומות פועלים לצמצום הזיהום. בכמה מקומות כמו תחנת דלק בחולון ובדרום תל אביב נמצאו זיהומים מסוכנים לציבור. באתרים שנמצאו בהם עדשות דלק יש הניחה לשאיבה מיידית של הדלק. בשנת 2006 סולקו בדרך זו 15 אתרים. נפח הדלק שנשאב הוא כ-5000 ליטר בתחנות, ובמתקני דלק גדולים יותר כמות הדלק שנשאבה היא 120 אלף ליטר.
+
בחוות המיכלים הגדולות בארץ יש זיהום מי תהום ויש ניטור ובקרה. חלק מהמקומות פועלים לצמצום הזיהום. בכמה מקומות כמו תחנת דלק בחולון ובדרום תל אביב נמצאו זיהומים מסוכנים לציבור. באתרים שנמצאו בהם עדשות דלק יש הניחה לשאיבה מיידית של הדלק. בשנת 2006 סולקו בדרך זו 15 אתרים. נפח הדלק שנשאב הוא כ-5000 ליטר בתחנות, ובמתקני דלק גדולים יותר כמות הדלק שנשאבה היא 120 אלף ליטר.
    
====זיהום ממצברי רכב====
 
====זיהום ממצברי רכב====
−
ברחבי העולם משתמשים ב-6 מיליון טונות של [[עופרת]] בכל שנה. העופרת היא [[מתכת כבדה]] רעילה מאד, שמשפיעה על מערכת העצבים. כ-75% אחוז מהשימוש בעופרת הוא לטובת ייצור של מצברי רכב. מצבר הרכב מורכב מחומצה ומעופרת שמאפשרים הספקת חשמל בזמן ההתנעה והנסיעה, ובנוסף הוא מאפשר טעינה חוזרת של המצבר מהמנוע.[http://www.recyclescene.com/how-to-recycle/car-batteries]  
+
ברחבי העולם משתמשים ב-6 מיליון טונות של [[עופרת]] בכל שנה. העופרת היא [[מתכת כבדה]] רעילה מאד, שמשפיעה על מערכת העצבים. כ-75% אחוז מהשימוש בעופרת הוא לטובת ייצור של מצברי רכב. מצבר הרכב מורכב מחומצה ומעופרת שמאפשרים הספקת חשמל בזמן ההתנעה והנסיעה, ובנוסף הוא מאפשר טעינה חוזרת של המצבר מהמנוע.[http://www.recyclescene.com/how-to-recycle/car-batteries]
 
   
 
   
−
עופרת משתחררת לסביבה לא רק כתוצאה משימוש בה במצברים, אלא גם ב[[ניתוח מחזור חיים|מהלך חיי המוצר]] שלה - כרייה, הפקת המתכת מהעופרה, ייצור, מחזור והטמנה. לפי הערכה אחת, 136 אלף טונות של עופרת משוחררות לסביבה בארצות הברית לבדה.[http://www.edf.org/pressrelease.cfm?contentID=2889]  
+
עופרת משתחררת לסביבה לא רק כתוצאה משימוש בה במצברים, אלא גם ב[[ניתוח מחזור חיים|מהלך חיי המוצר]] שלה - כרייה, הפקת המתכת מהעופרה, ייצור, מחזור והטמנה. לפי הערכה אחת, 136 אלף טונות של עופרת משוחררות לסביבה בארצות הברית לבדה.[http://www.edf.org/pressrelease.cfm?contentID=2889]
    
===דליפות נפט===
 
===דליפות נפט===
שורה 48: שורה 48:  
===עומסי תנועה ואובדן זמן===
 
===עומסי תנועה ואובדן זמן===
 
[[קובץ:Begin_Road_TA_Traffic_Jam.jpg||שמאל|thumb|300px|פקק תנועה בתל אביב. בנוסף לבזבוז זמן, עומסי התנועה גורמים גם להגברת [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] בגלל ריכוז גדול של פליטות של חומרים רעילים במקום יישוב]]
 
[[קובץ:Begin_Road_TA_Traffic_Jam.jpg||שמאל|thumb|300px|פקק תנועה בתל אביב. בנוסף לבזבוז זמן, עומסי התנועה גורמים גם להגברת [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] בגלל ריכוז גדול של פליטות של חומרים רעילים במקום יישוב]]
−
צפיפות או גודש בכבישים גורמים לעיכובים בזמן, נגרמים בשל צפיפות רכבים פרטיים בשעות הלחץ. הדבר מוביל לעיכוב של כלל משתמשי הרכב הפרטי וכן לעיכובים גם של משתמשי דרך אחרים כמו משתמשים בתחבורה ציבורית. אובדן זמן בפקקים גורר נזק כלכלי של מיליארדי שקלים - נזק כספי ישיר של אובדן שעות עבודה ונזק לרווחה עקב אובדן שעות פנאי.  
+
צפיפות או גודש בכבישים גורמים לעיכובים בזמן, נגרמים בשל צפיפות רכבים פרטיים בשעות הלחץ. הדבר מוביל לעיכוב של כלל משתמשי הרכב הפרטי וכן לעיכובים גם של משתמשי דרך אחרים כמו משתמשים בתחבורה ציבורית. אובדן זמן בפקקים גורר נזק כלכלי של מיליארדי שקלים - נזק כספי ישיר של אובדן שעות עבודה ונזק לרווחה עקב אובדן שעות פנאי.
    
על פי הערכת משרד התחבורה משנת 2008, עומסי התנועה שנוצרים כתוצאה מפקקים ב[[תחבורה בתל אביב|פקקים לתל אביב]], גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה. עלות שעות אלה נאמדה מ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="ynet-pkak"> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html עלות הפקקים בת"א: יותר מ-10 מיליארד בשנה] שחר הזלקורן, 31.07.08, ynet</ref>
 
על פי הערכת משרד התחבורה משנת 2008, עומסי התנועה שנוצרים כתוצאה מפקקים ב[[תחבורה בתל אביב|פקקים לתל אביב]], גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה. עלות שעות אלה נאמדה מ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="ynet-pkak"> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html עלות הפקקים בת"א: יותר מ-10 מיליארד בשנה] שחר הזלקורן, 31.07.08, ynet</ref>
שורה 54: שורה 54:  
עומסי התנועה גורמים להפסדים כלכליים נוספים שמוטלים בעיקר על משתמשי הרכב הפרטי, כמו למשל בלאי עודף של כלי רכב, צריכת דלק מיותרת, ועוד. סך הפסד עלויות התפעול כתוצאה מפקקים בתל אביב לבדה מוערך ב-2.8 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>
 
עומסי התנועה גורמים להפסדים כלכליים נוספים שמוטלים בעיקר על משתמשי הרכב הפרטי, כמו למשל בלאי עודף של כלי רכב, צריכת דלק מיותרת, ועוד. סך הפסד עלויות התפעול כתוצאה מפקקים בתל אביב לבדה מוערך ב-2.8 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>
   −
עומסי התנועה בכבישים גוררת גם חשיפה מוגברת ל[[זיהום אוויר]] הדבר נובע מכך שמשך זמן הנסיעות מתארך, וכן מכך שבמהירות נמוכה מידי מנועי בערה פנימית מזהמים יותר. כמו כן הדבר מוביל להגדלת החשיפה לזיהום אוויר בקרב האוכלוסיה שכן באיזורים עירוניים יש ריכוז גבוה של בני אדם. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על הולכי רגל ורוכבי אופניים. עומסי תנועה יכולים לגרור השפעות נוספות כמו תאונות דרכים (כתוצאה מעייפות, או נהיגה מהירה מידי של נהגים שאיחרו בגלל פקקי תנועה), אלימות (זעם כביש) ועוד.
+
עומסי התנועה בכבישים גוררת גם חשיפה מוגברת ל[[זיהום אוויר]] הדבר נובע מכך שמשך זמן הנסיעות מתארך, וכן מכך שבמהירות נמוכה מידי מנועי בערה פנימית מזהמים יותר. כמו כן הדבר מוביל להגדלת החשיפה לזיהום אוויר בקרב האוכלוסייה שכן באזורים עירוניים יש ריכוז גבוה של בני אדם. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על הולכי רגל ורוכבי אופניים. עומסי תנועה יכולים לגרור השפעות נוספות כמו תאונות דרכים (כתוצאה מעייפות, או נהיגה מהירה מידי של נהגים שאיחרו בגלל פקקי תנועה), אלימות (זעם כביש) ועוד.
    
===תאונות דרכים===
 
===תאונות דרכים===
−
[[תאונות דרכים]] - התאונות גורמות לסבל עצום המתבטא בחיי אדם, פציעות וסבל גופני ונפשי לנפגעים ולבני משפחותים. לתאונות יש עלויות חברתיות וכלכליות שאינה משולמת על ידי הגורם האחראי לתאונה, ואינן מכוסות על המעורבים בתאונה באמצעות תשלומי פרמיות לביטוחים או תשלומים אחרים.  
+
[[תאונות דרכים]] - התאונות גורמות לסבל עצום המתבטא בחיי אדם, פציעות וסבל גופני ונפשי לנפגעים ולבני משפחותים. לתאונות יש עלויות חברתיות וכלכליות שאינה משולמת על ידי הגורם האחראי לתאונה, ואינן מכוסות על המעורבים בתאונה באמצעות תשלומי פרמיות לביטוחים או תשלומים אחרים.
    
עלויות אלה כוללות את עלות הכאב, סבל, מוות, פגיעה ברכוש, עלות רפואית לטיפול בפציעות ולשיקום נכים, עלות רפואית לטיפולים נפשיים למעורבים, בני משפחה ועדי ראיה, ירידה בפריון, הפסדי תוצר, חסימת התנועה בכביש לאחר תאונה, עלות ההפעלה של צוותי החירום המגיעים למקום התאונה (משטרה, מגן דוד אדום, מכבי אש) עלויות למערכת המשפט, עלויות תשתיות שנועדו למנוע את התאונות, עלויות אכיפה למניעת תאונות ועלויות חברתיות וכלכליות עקיפות (לדוגמה ליווי של הורים את ילדיהם בכביש מחשש לתאונות, הגבלת חופש תנועה של הולכי רגל בעיר ועוד).
 
עלויות אלה כוללות את עלות הכאב, סבל, מוות, פגיעה ברכוש, עלות רפואית לטיפול בפציעות ולשיקום נכים, עלות רפואית לטיפולים נפשיים למעורבים, בני משפחה ועדי ראיה, ירידה בפריון, הפסדי תוצר, חסימת התנועה בכביש לאחר תאונה, עלות ההפעלה של צוותי החירום המגיעים למקום התאונה (משטרה, מגן דוד אדום, מכבי אש) עלויות למערכת המשפט, עלויות תשתיות שנועדו למנוע את התאונות, עלויות אכיפה למניעת תאונות ועלויות חברתיות וכלכליות עקיפות (לדוגמה ליווי של הורים את ילדיהם בכביש מחשש לתאונות, הגבלת חופש תנועה של הולכי רגל בעיר ועוד).
שורה 66: שורה 66:  
מכוניות הן אחד התורמים הבולטים ל[[התחממות עולמית]]. רוב מכריע של המכוניות משתמש באנרגיה של [[דלק מחצבי]] ולכן פולט [[פחמן דו חמצני]], שהוא [[גז חממה]]. בחישוב עולמי, תחבורה תורמת כ 14% מסך ההתחממות העולמית. הוצאות הדלק לתחבורה מתחלקות בין שימוש למטוסים, לאוניות, למכוניות פרטיות ולשימושים נוספים (משאיות, אוטובוסים, רכבות, טרקטורים ועוד). עם זאת, ההשלכה של מכוניות על התחממות עולמית לא נובעת רק משימוש בדלק, אלא גם מהוצאות אנרגיה גבוהות בזמן ייצור המכוניות, ומהשלכות של זיקוק והפקת דלקים למכוניות.
 
מכוניות הן אחד התורמים הבולטים ל[[התחממות עולמית]]. רוב מכריע של המכוניות משתמש באנרגיה של [[דלק מחצבי]] ולכן פולט [[פחמן דו חמצני]], שהוא [[גז חממה]]. בחישוב עולמי, תחבורה תורמת כ 14% מסך ההתחממות העולמית. הוצאות הדלק לתחבורה מתחלקות בין שימוש למטוסים, לאוניות, למכוניות פרטיות ולשימושים נוספים (משאיות, אוטובוסים, רכבות, טרקטורים ועוד). עם זאת, ההשלכה של מכוניות על התחממות עולמית לא נובעת רק משימוש בדלק, אלא גם מהוצאות אנרגיה גבוהות בזמן ייצור המכוניות, ומהשלכות של זיקוק והפקת דלקים למכוניות.
   −
[[דו"ח שטרן]] מעריך את העלות הכלכלית של התחממות העולמית במחיר גבוה מאוד - דומה לזה של מלחמות העולם והשפל הגדול. הערכות שמרניות יותר מדברות על השפעה עתידית של לפחות 3% מה[[תמ"ג]] בשנה. ההערכת העלות הכלכלית של התחממות עולמית תלויה מאד בשאלה איך תתפתח ההתחממות ואילו השלכות יהיו לה, וכן בשאלה של גודל מקדם ה[[היוון]] שבו מתחשבים במודל הכלכלי.  
+
[[דו"ח שטרן]] מעריך את העלות הכלכלית של התחממות העולמית במחיר גבוה מאוד - דומה לזה של מלחמות העולם והשפל הגדול. הערכות שמרניות יותר מדברות על השפעה עתידית של לפחות 3% מה[[תמ"ג]] בשנה. הערכת העלות הכלכלית של התחממות עולמית תלויה מאד בשאלה איך תתפתח ההתחממות ואילו השלכות יהיו לה, וכן בשאלה של גודל מקדם ה[[היוון]] שבו מתחשבים במודל הכלכלי.
    
בשימוש בהערכה שמרנית של 3% מהתמ"ג לכן ניתן לחשב את סך השפעת התחבורה כבעלת השפעה של לפחות 0.42% מהתמ"ג. הערכת [[הוועדה למיסוי ירוק]] לגבי רכבים בלבד עומדת על כ 0.18% מהתמ"ג.
 
בשימוש בהערכה שמרנית של 3% מהתמ"ג לכן ניתן לחשב את סך השפעת התחבורה כבעלת השפעה של לפחות 0.42% מהתמ"ג. הערכת [[הוועדה למיסוי ירוק]] לגבי רכבים בלבד עומדת על כ 0.18% מהתמ"ג.
    
===רעש===
 
===רעש===
−
[[רעש]]- הרעש פוגע בחלק ניכר מהאוכלוסייה במרבית שעות היום, ובמיוחד באלה המתגוררים בקרבת עורקי תחבורה ראשיים. רעש מהווה מטרד, נחשב כיום לבעיה בריאותית (גורם בין היתר לחרשות, ולעקה), מוריד את ערך הדירות של אנשים בקרבת כבישים סואנים ופוגע ברווחתם.  
+
[[רעש]]- הרעש פוגע בחלק ניכר מהאוכלוסייה במרבית שעות היום, ובמיוחד באלה המתגוררים בקרבת עורקי תחבורה ראשיים. רעש מהווה מטרד, נחשב כיום לבעיה בריאותית (גורם בין היתר לחירשות, ולעקה), מוריד את ערך הדירות של אנשים בקרבת כבישים סואנים ופוגע ברווחתם.
   −
===תשתיות לשימוש כלי הרכב===
+
===תשתיות לשימוש כלי הרכב===  
−
התשתיות כולל בנייה, תחזוקה ומתן שירותים בנתיבים הבין עירוניים, תפעול מערכת חוקית ומשפטית לעברייני תנועה ועוד. (חלק מהסעיפים יכולים להכלל כחלק מהשפעה חיצונית של תאונות דרכים).  
+
התשתיות כולל בנייה, תחזוקה ומתן שירותים בנתיבים הבין עירוניים, תפעול מערכת חוקית ומשפטית לעברייני תנועה ועוד. (חלק מהסעיפים יכולים להכלל כחלק מהשפעה חיצונית של תאונות דרכים).
   −
עלויות הנגרמות עקב מוסכים - כוללות רעש, זיהום מים, הורדת ערך דירות, שימושי קרקע ועוד.  
+
עלויות הנגרמות עקב מוסכים - כוללות רעש, זיהום מים, הורדת ערך דירות, שימושי קרקע ועוד.
    
===שימושי קרקע===
 
===שימושי קרקע===
 
====צריכת קרקע ישירה====
 
====צריכת קרקע ישירה====
−
עלות הקרקע לתחבורה ול[[חנייה]] (חנייה הניתנת ללא תשלום) מוערכת לפי העלות האלטרנטיבית של שימוש בקרקע לתחומים אחרים.  
+
עלות הקרקע לתחבורה ול[[חנייה]] (חנייה הניתנת ללא תשלום) מוערכת לפי העלות האלטרנטיבית של שימוש בקרקע לתחומים אחרים.
    
לפי הערכה אחת, בישראל השטח אותו תופסת כל מכונית עומד על כ-125 מטר, שטח דומה לדירה גדולה בת 4 חדרים, דבר זה מייקר את עלות הדיור והמסחר. במדינות אחרות, כמו ארה"ב נתון זה גבוה בהרבה. [http://www.way-togo.com/story-291]
 
לפי הערכה אחת, בישראל השטח אותו תופסת כל מכונית עומד על כ-125 מטר, שטח דומה לדירה גדולה בת 4 חדרים, דבר זה מייקר את עלות הדיור והמסחר. במדינות אחרות, כמו ארה"ב נתון זה גבוה בהרבה. [http://www.way-togo.com/story-291]
שורה 97: שורה 97:     
===איי חום עירוניים והוצאות אנרגטיות===
 
===איי חום עירוניים והוצאות אנרגטיות===
−
האספלט השחור קולט קרינת שמש ומנועי המכוניות פולטים חום רב. השפעות אלה תורמות לתופעה שנקראת [[אי חום עירוני]]: שטחים עירוניים חמים יותר במספר מעלות מאשר שטחים כפריים. בחורף יש לדבר זה השפעות חיצוניות חיוביות היות והדבר חוסך הוצאות חימום; אך בקיץ  הדבר מוסיף לעומס החום דבר שמגביר את השימוש במזגנים - הוצאות האנרגיה ישירות והשפעות חיצוניות של אנרגיה.  
+
האספלט השחור קולט קרינת שמש ומנועי המכוניות פולטים חום רב. השפעות אלה תורמות לתופעה שנקראת [[אי חום עירוני]]: שטחים עירוניים חמים יותר במספר מעלות מאשר שטחים כפריים. בחורף יש לדבר זה השפעות חיצוניות חיוביות היות והדבר חוסך הוצאות חימום; אך בקיץ  הדבר מוסיף לעומס החום דבר שמגביר את השימוש במזגנים - הוצאות האנרגיה ישירות והשפעות חיצוניות של אנרגיה.
   −
מכוניות תורמות לאיי חום בכמה דרכים - באופן ישיר באמצעות המנועים של המכוניות אך זו השפעה משנית. ההשפעה העיקרית היא דווקא באמצעות הכבישים שבשל צבעם השחור ממירים את קרינת השמש לקרינת חום. נוסף לכך תעשיות פולטות חום הקשורות למכונית או תעשית המשתשמות במזגנים (שבעצמם מחממים את הסביבה החיצונית) גם הם תורמות לאיי החום - תעשיות מוסכים, מכירת מכוניות, מחזור מכוניות, תחנות דלק ואגפי בתי חולים לטיפול בנפגעים ממכוניות.  
+
מכוניות תורמות לאיי חום בכמה דרכים - באופן ישיר באמצעות המנועים של המכוניות אך זו השפעה משנית. ההשפעה העיקרית היא דווקא באמצעות הכבישים שבשל צבעם השחור ממירים את קרינת השמש לקרינת חום. נוסף לכך תעשיות פולטות חום הקשורות למכונית או תעשיית המשתמשות במזגנים (שבעצמם מחממים את הסביבה החיצונית) גם הם תורמות לאיי החום - תעשיות מוסכים, מכירת מכוניות, מחזור מכוניות, תחנות דלק ואגפי בתי חולים לטיפול בנפגעים ממכוניות.
   −
היות ושיא תפוקת החשמל בישראל היא בימים חמים, והיות וחברת החמשל צריכה להערך לשיאי צריכה כאלה, לחימום העיר בקיץ יש השפעה כלכלית נוספות - בניית תחנות כוח היא לפי שיאי הצריכה ולא רק לפי הצריכה הממוצעת.  
+
היות ושיא תפוקת החשמל בישראל היא בימים חמים, והיות וחברת החשמל צריכה להערך לשיאי צריכה כאלה, לחימום העיר בקיץ יש השפעה כלכלית נוספות - בניית תחנות כוח היא לפי שיאי הצריכה ולא רק לפי הצריכה הממוצעת.
    
השפעות נוספות של איי חום עירוניים נוגעות לפגיעה בעצים ולהקטנת נסיעות באופניים (ראו בהמשך).
 
השפעות נוספות של איי חום עירוניים נוגעות לפגיעה בעצים ולהקטנת נסיעות באופניים (ראו בהמשך).
    
===תרומה לפרוור===
 
===תרומה לפרוור===
−
שימוש במכוניות מגדילה את תהליך ה[[פרוור]], הן המסחרי והן למגורים.  
+
שימוש במכוניות מגדילה את תהליך ה[[פרוור]], הן המסחרי והן למגורים.
    
לפרוור יש השפעות חיצוניות רבות כוללות תרומה לפשע, עוני ואי שוויון, דעיכת המרכז העירוני, הגדלת נסועה, הגדלת העלות של שירותי רשת (כמו רפאוה, גז, חשמל, מים וכו'), בזבוז שטח, זיהום מים,  פגיעה בשטחים פתוחים ותרומה להכחדת בעלי חיים.
 
לפרוור יש השפעות חיצוניות רבות כוללות תרומה לפשע, עוני ואי שוויון, דעיכת המרכז העירוני, הגדלת נסועה, הגדלת העלות של שירותי רשת (כמו רפאוה, גז, חשמל, מים וכו'), בזבוז שטח, זיהום מים,  פגיעה בשטחים פתוחים ותרומה להכחדת בעלי חיים.
    
===פגיעה בעצים בעיר===
 
===פגיעה בעצים בעיר===
−
זיהום האוויר פוגעי בעצים, בנוסף לכך ברחובות בהם עובר כביש ניתן לשתול פחות עצים ודבר זה מקטין את כמות העצים שניתן לקיים בעיר.  
+
זיהום האוויר פוגעי בעצים, בנוסף לכך ברחובות בהם עובר כביש ניתן לשתול פחות עצים ודבר זה מקטין את כמות העצים שניתן לקיים בעיר.
   −
כמות עצים נמוכה בעיר מקטינה את הצל ותורמת לחימום העיר. היא מקטינה את הנאת התושבים ופוגעת במרקם העירוני (ראו סעיף) ומורידה את ערך הבתים.  
+
כמות עצים נמוכה בעיר מקטינה את הצל ותורמת לחימום העיר. היא מקטינה את הנאת התושבים ופוגעת במרקם העירוני (ראו סעיף) ומורידה את ערך הבתים.
    
===עלויות עקב הקטנת נסיעות באופניים===
 
===עלויות עקב הקטנת נסיעות באופניים===
−
הסיבה העיקרית לאי שימוש באופניים בעיר היא פחד מפני תאונה עם מכונית. ולכן מכוניות גורמות להקטנת מספר הרוכבים שהיו יכולים לחסוך השפעות חיצוניות עירוניות.  
+
הסיבה העיקרית לאי שימוש באופניים בעיר היא פחד מפני תאונה עם מכונית. ולכן מכוניות גורמות להקטנת מספר הרוכבים שהיו יכולים לחסוך השפעות חיצוניות עירוניות.
   −
סיבה מרכזית נוספת לאי שימוש באופניים בישראל היא חום. מכוניות תורמות לחימום העיר (ראו סעיף קודם), ולכן  מקטינות עוד יותר את כמות רוכבי האופניים. פגיעה בכמות העצים (ראו סעיף קודם) תורמת גם היא לחימום העיר ולצמצום מספר הרוכבים.  
+
סיבה מרכזית נוספת לאי שימוש באופניים בישראל היא חום. מכוניות תורמות לחימום העיר (ראו סעיף קודם), ולכן  מקטינות עוד יותר את כמות רוכבי האופניים. פגיעה בכמות העצים (ראו סעיף קודם) תורמת גם היא לחימום העיר ולצמצום מספר הרוכבים.
    
===פגיעה במרקם העירוני ובשירותי רחוב===
 
===פגיעה במרקם העירוני ובשירותי רחוב===
שורה 126: שורה 126:     
===חסימת גישה והדרה===
 
===חסימת גישה והדרה===
−
כבישים מהירים מהווים מכשול חוסם לשכונות של אוכלוסיות עניות אל מרכזי הערים ולשירותים שמרכזים אלה מספקים. דבר זה תורם ל להדרה [[מעגל עוני| ולהגברת העוני]]. דוגמא לכביש מהיר שמנתק שכונות מערים הם נתיבי איילון שבצידם המזרחי שוכנת שכונת התקווה או נחלת יצחק.
+
כבישים מהירים מהווים מכשול חוסם לשכונות של אוכלוסיות עניות אל מרכזי הערים ולשירותים שמרכזים אלה מספקים. דבר זה תורם ל להדרה [[מעגל עוני| ולהגברת העוני]]. דוגמה לכביש מהיר שמנתק שכונות מערים הם נתיבי איילון שבצידם המזרחי שוכנת שכונת התקווה או נחלת יצחק.
   −
כבישים מהירים גורמים לשימוש נמוך יותר ב[[אופניים]] בגלל קיטוע חלקי עיר אלו מאלו. אחוז [[יוממות אופניים|יוממי האופניים ]] בשנת 2010 בתל אביב מזרחית לאיילון עמד על 5.8% וצפונית לירקון 1.9%. נתון זה נמוך משמועתית יחסית ליוממות האופניים במרכז תל אביב שעמדה על 15%, ומדרום תל אביב עם 9.9%. <ref>על פי סקר תחבורה ואופניים תל אביב יפו משנת 2010</ref>
+
כבישים מהירים גורמים לשימוש נמוך יותר ב[[אופניים]] בגלל קיטוע חלקי עיר אלו מאלו. אחוז [[יוממות אופניים|יוממי האופניים ]] בשנת 2010 בתל אביב מזרחית לאיילון עמד על 5.8% וצפונית לירקון 1.9%. נתון זה נמוך משמעותית יחסית ליוממות האופניים במרכז תל אביב שעמדה על 15%, ומדרום תל אביב עם 9.9%. <ref>על פי סקר תחבורה ואופניים תל אביב יפו משנת 2010</ref>
    
===עלויות בזמן הייצור וסילוק===
 
===עלויות בזמן הייצור וסילוק===
שורה 134: שורה 134:     
===מלכודות עוני של תחבורת רכב פרטי===
 
===מלכודות עוני של תחבורת רכב פרטי===
−
מערכת תחבורה המובססת על רכב פרטי גוררת הגדלת הפערים בחברה באמצעות קיום של מלכודת עוני של נגישות. עניים  הם בעלי יכולת קטנה יותר להשיג רכב ולתחזק  אותו והם לכן בעלי ניידות קטנה יותר יחסית לשכבות מבוססות יותר. דבר זה פוגע ביכולות שלהם להשיג פרנסה השכלה ומהווה [[מלכודת עוני]].  
+
מערכת תחבורה המבוססת על רכב פרטי גוררת הגדלת הפערים בחברה באמצעות קיום של מלכודת עוני של נגישות. עניים  הם בעלי יכולת קטנה יותר להשיג רכב ולתחזק  אותו והם לכן בעלי ניידות קטנה יותר יחסית לשכבות מבוססות יותר. דבר זה פוגע ביכולות שלהם להשיג פרנסה השכלה ומהווה [[מלכודת עוני]].
   −
שיוויון כלכלי הוא בעל היבטים של מוצר ציבורי (לדוגמה הגדלת שיווין כלכלי מגדילה את תוחלת החיים של כלל האוכלוסיה, מקטינה שחיתות ופשע) ולכן העלויות של הגדלת אי שווין מושתות לא רק על העניים אלא על כלל החברה.
+
שוויון כלכלי הוא בעל היבטים של מוצר ציבורי (לדוגמה הגדלת שיווין כלכלי מגדילה את תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה, מקטינה שחיתות ופשע) ולכן העלויות של הגדלת אי שוויון מושתות לא רק על העניים אלא על כלל החברה.
    
===עלויות הקשורות לעסקי המכוניות===
 
===עלויות הקשורות לעסקי המכוניות===
−
יצרני ויבואני הרכב, וכן גורמים בעסקי הנפט מפעילים לובי פוליטי בכנסת ובממשלה ומונעים פיתוח תשתיות לתחבורה ציבורית רחבה וזולה.  
+
יצרני ויבואני הרכב, וכן גורמים בעסקי הנפט מפעילים לובי פוליטי בכנסת ובממשלה ומונעים פיתוח תשתיות לתחבורה ציבורית רחבה וזולה.
   −
הלובי הפוליטי גורם להשפעה חיצונית נוספת באמצעות עידוד של [[שחיתות פוליטית]].  
+
הלובי הפוליטי גורם להשפעה חיצונית נוספת באמצעות עידוד של [[שחיתות פוליטית]].
   −
פרסום של תעשית הרכב גורם לעידוד שימוש ברכבים ולהגדלת נסועה.
+
פרסום של תעשיות הרכב גורם לעידוד שימוש ברכבים ולהגדלת נסועה.
    
===עלויות הקשורות בהשפעות גיאו פוליטיות של דלקים מחצביים===
 
===עלויות הקשורות בהשפעות גיאו פוליטיות של דלקים מחצביים===
−
דלקים מחצביים מקבלים סבסוד באמצעות עלויות בטחונית הקשורות להפקתן. סכסוכים ומלחמות הנגרמים עקב שמירה על נגישות למרבצי נפט עולים בחיי אדם, בסבל וכסף רב וגוררים גם פגיעה במסחר, אי שווין ושחיתות.  
+
דלקים מחצביים מקבלים סבסוד באמצעות עלויות בטחונית הקשורות להפקתן. סכסוכים ומלחמות הנגרמים עקב שמירה על נגישות למרבצי נפט עולים בחיי אדם, בסבל וכסף רב וגוררים גם פגיעה במסחר, אי שוויון ושחיתות.
    
סבסוד נוסף ניתן באמצעות תשתיות לאבטחה של מתקני זיקוק נפט, ושל מיכלי נפט.
 
סבסוד נוסף ניתן באמצעות תשתיות לאבטחה של מתקני זיקוק נפט, ושל מיכלי נפט.
שורה 153: שורה 153:  
למכוניות יש מספר קטן של השפעות חיצוניות חיוביות
 
למכוניות יש מספר קטן של השפעות חיצוניות חיוביות
 
===חימום ערים בחורף===
 
===חימום ערים בחורף===
−
כאמור מכוניות גורמות לחימום מקומי של העיר, ובחורף זו השפעה חיצוניות חיובית. עם זאת, בישראל השפעה זו קטנה יותר מההשפעה השלילית הנגרמת בגלל חימום העיר בקיץ. יש לקזז השפעה חיובית זאת מההשפעה השלילית הכוללת של חימום ערים.  
+
כאמור מכוניות גורמות לחימום מקומי של העיר, ובחורף זו השפעה חיצוניות חיובית. עם זאת, בישראל השפעה זו קטנה יותר מההשפעה השלילית הנגרמת בגלל חימום העיר בקיץ. יש לקזז השפעה חיובית זאת מההשפעה השלילית הכוללת של חימום ערים.
    
===טרמפסיטים===
 
===טרמפסיטים===
−
אנשים שנוסעים בטרמפים אינם משלמים על שירותי התחבורה שהם מקבלים, ובעצם נהנים מהשפעה חיובית של מכונית.  
+
אנשים שנוסעים בטרמפים אינם משלמים על שירותי התחבורה שהם מקבלים, ובעצם נהנים מהשפעה חיובית של מכונית.
    
===קיום של תרבות מכוניות===
 
===קיום של תרבות מכוניות===
−
קיימת תרבות שלמה סביב המכוניות הכוללת מרוצי מכוניות וספורט מכוניות, מגזינים, סרטים, פורומים באינטרט, סטים להרכבה וכו'. ההנאה של אנשים מתרבות זאת מקבלת ביטוי על ידי תשלומי כספים לצריכת מוצרים אלה, אבל היא בעצם השפעה חיצוניות חיובית כתוצאה מקיומה של תעשיית המכוניות.  
+
קיימת תרבות שלמה סביב המכוניות הכוללת מרוצי מכוניות וספורט מכוניות, מגזינים, סרטים, פורומים באינטרנט, סטים להרכבה וכו'. ההנאה של אנשים מתרבות זאת מקבלת ביטוי על ידי תשלומי כספים לצריכת מוצרים אלה, אבל היא בעצם השפעה חיצוניות חיובית כתוצאה מקיומה של תעשיית המכוניות.
    
לתרבות מכוניות זאת יש גם השפעות חיצוניות בעצמה: השפעות חיצוניות חיוביות כוללות עידוד של שימוש יתר במכוניות, הסתרת עלויות חיצוניות של מכוניות, פציעות והרג של נהגים וקהל בספורט מכוניות ועידוד של נהיגה לא בטוחה עבור חלק מהנהגים. השפעות חיצוניות חיוביות של תרבות זו כוללות שיפור הנהיגה של חלק מהנהגים והגדלת הבטיחות.
 
לתרבות מכוניות זאת יש גם השפעות חיצוניות בעצמה: השפעות חיצוניות חיוביות כוללות עידוד של שימוש יתר במכוניות, הסתרת עלויות חיצוניות של מכוניות, פציעות והרג של נהגים וקהל בספורט מכוניות ועידוד של נהיגה לא בטוחה עבור חלק מהנהגים. השפעות חיצוניות חיוביות של תרבות זו כוללות שיפור הנהיגה של חלק מהנהגים והגדלת הבטיחות.
    
===מחקר ופיתוח===
 
===מחקר ופיתוח===
−
מחקר ופיתוח לטובת תעשיית המכוניות מניב המצאות טכנולגיות רבות גם עבור תחומים אחרים. לדוגמה מנועי בערה פנימית שפותחו עבור מכוניות משמשים במגוון של שימושים אחרים כמו סירות, גנרטורים וכו'. לטכנולוגיות לאלה יש השפעות חיצוניות חיוביות ושליליות משל עצמן.
+
מחקר ופיתוח לטובת תעשיית המכוניות מניב המצאות טכנולוגיות רבות גם עבור תחומים אחרים. לדוגמה מנועי בערה פנימית שפותחו עבור מכוניות משמשים במגוון של שימושים אחרים כמו סירות, גנרטורים וכו'. לטכנולוגיות לאלה יש השפעות חיצוניות חיוביות ושליליות משל עצמן.
    
===אפשרות ניוד מהירה===
 
===אפשרות ניוד מהירה===
שורה 171: שורה 171:  
==חישוב מלא של השפעות חיצוניות==
 
==חישוב מלא של השפעות חיצוניות==
 
{{הפניה לערך מורחב|השפעה חיצונית מלאה}}
 
{{הפניה לערך מורחב|השפעה חיצונית מלאה}}
−
בגלל הכמות הגבוהה של השפעות על החברה והכלכלה, יש קושי לבצע חישוב מלא של השפעות חיצוניות של מכוניות. להלן מתודה לביצוע חישוב כזה. החישוב מתחיל באיבחון השפעות חיצוניות שנגרמות במשך כל חיי המכונית (לא רק בזמן השימוש בה), על ידי [[ניתוח מחזור חיים]] של שימוש במכוניות - ייצור, שימוש ופירוק.  
+
בגלל הכמות הגבוהה של השפעות על החברה והכלכלה, יש קושי לבצע חישוב מלא של השפעות חיצוניות של מכוניות. להלן מתודה לביצוע חישוב כזה. החישוב מתחיל באבחון השפעות חיצוניות שנגרמות במשך כל חיי המכונית (לא רק בזמן השימוש בה), על ידי [[ניתוח מחזור חיים]] של שימוש במכוניות - ייצור, שימוש ופירוק.
   −
לאחר שלב זה, יש לבצע '''הערכת השפעות חיצוניות משניות''' מדור ראשון - על תהליכים, שירותים ומוצרים שהמכוניות מעורבת בהם או מעודדת אותם, כפול האחוז היחסי של השפעת המכונית על אותם תהליכים. כך מכוניות גוררות תהליך של פרבור, ודורשות שירות של מוסכים. התרומה של מכוניות לפרבור אינה 100 אחוז ולכן השפעות חיצוניות של פרבור שמיוחסות מכוניות יחושבו לפי תרומת המכוניות לתהליך זה, לעומת זאת, רוב המוסכים נועדו אך ורק לצורך שירות של כלי רכב ממונעים (מכוניח, אופנועים, אוטובוסים ומשאיות). לתהליכים אלה יש השפעות על תהליכים שירותים ומוצרים בעצמם, כך שהתהליך ממשיך הלאה.  
+
לאחר שלב זה, יש לבצע '''הערכת השפעות חיצוניות משניות''' מדור ראשון - על תהליכים, שירותים ומוצרים שהמכוניות מעורבת בהם או מעודדת אותם, כפול האחוז היחסי של השפעת המכונית על אותם תהליכים. כך מכוניות גוררות תהליך של פרבור, ודורשות שירות של מוסכים. התרומה של מכוניות לפרבור אינה 100 אחוז ולכן השפעות חיצוניות של פרבור שמיוחסות מכוניות יחושבו לפי תרומת המכוניות לתהליך זה, לעומת זאת, רוב המוסכים נועדו אך ורק לצורך שירות של כלי רכב ממונעים (מכונית, אופנועים, אוטובוסים ומשאיות). לתהליכים אלה יש השפעות על תהליכים שירותים ומוצרים בעצמם, כך שהתהליך ממשיך הלאה.
   −
כדי שהכלי של השפעות חיצוניות מלאות יהיה שימושי, אפשר לעצור אחרי 3 דורות של השפעות חיצוניות (השפעות המכונית, תרומת המכוניות להשפעות של תהליכים ושירותים למכוניות והשפעות של תהליכים אלה). אפשר לבצע חריגה ממספר זה של 3 דורות במקרה וההשפעה היא חשובה במיוחד או שצפוי שתהיה השפעה גדולה לאחר מספר גדול יותר של דורות - לדוגמה מכוניות תורמות תרומה נכבדת למחקר ופיתוח ומחקר זה משפיע גם על  תחומים נוספים.  
+
כדי שהכלי של השפעות חיצוניות מלאות יהיה שימושי, אפשר לעצור אחרי 3 דורות של השפעות חיצוניות (השפעות המכונית, תרומת המכוניות להשפעות של תהליכים ושירותים למכוניות והשפעות של תהליכים אלה). אפשר לבצע חריגה ממספר זה של 3 דורות במקרה וההשפעה היא חשובה במיוחד או שצפוי שתהיה השפעה גדולה לאחר מספר גדול יותר של דורות - לדוגמה מכוניות תורמות תרומה נכבדת למחקר ופיתוח ומחקר זה משפיע גם על  תחומים נוספים.
    
את ההשפעות של מכונית ניתן לפרק לשני סוגים: '''השפעות סטטיות''', ו'''השפעות דינאמיות'''. השפעות סטטיות שליליות ניתן לכמת באופן מיידי לכסף והן משפיעות על קניה ומכירה של מוצרים שאמורים לספק פיצוי על הנזק שנגרם, או הקטנה של קנייה כזו וחסכון כספי או שיפור התועלת במקרה של השפעות חיצונית חיוביות. השפעות דינאמיות הן השפעות של המכונית על תהליכים חברתיים, סביבתיים וכלכליים בעלי השפעות חיצוניות. חיזוק או החלשה של תהליכים אלה גורם לחיזוק או החלשה של ההשפעות החיצוניות הכרוכות בהם.
 
את ההשפעות של מכונית ניתן לפרק לשני סוגים: '''השפעות סטטיות''', ו'''השפעות דינאמיות'''. השפעות סטטיות שליליות ניתן לכמת באופן מיידי לכסף והן משפיעות על קניה ומכירה של מוצרים שאמורים לספק פיצוי על הנזק שנגרם, או הקטנה של קנייה כזו וחסכון כספי או שיפור התועלת במקרה של השפעות חיצונית חיוביות. השפעות דינאמיות הן השפעות של המכונית על תהליכים חברתיים, סביבתיים וכלכליים בעלי השפעות חיצוניות. חיזוק או החלשה של תהליכים אלה גורם לחיזוק או החלשה של ההשפעות החיצוניות הכרוכות בהם.
    
==הערכה של עלויות חיצוניות של רכבים בישראל==
 
==הערכה של עלויות חיצוניות של רכבים בישראל==
−
טיוטה של דו"ח של [[הוועדה למיסוי ירוק]] משנת 2007 העריכה את העלויות החיצוניות בישראל שנגרמות עקב מכוניות. האומדנים של הוועדה מבוססית על אומדנים של חברת פארטו<ref name = "pareto">פארטו הנדסה בע"מ, השפעות חיצוניות של השימוש בתחבורה, 2006</ref>, ועל אומדן מינימום של עבודתם של שידלובסקי ושראל (2006)<ref>, אלדד שידלובסקי  ומיכאל שראל, "העלויות האמיתיות של השימוש בכלי רכב והמדיניות הרצויה", הרבעון הישראלי למיסים, רבעון מס' 126, 2006. העבודה הוצגה בכנס השנתי של [[האגודה הישראלית לכלכלה]] ב-30 במאי 2006.</ref>. לפי אומדן זהיר זה, העלויות החיצוניות של רכבים מסתכמות בכ-6 אחוז מה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]]. הוועדה מעריכה כי תוספת של עלויות גודש תוביל לנתון דומה לממוצא האירופאי שעומד על כ 8-10% מהתוצר.<ref name="ecotax">[http://www.mof.gov.il/taxes/docs/misui_yarok.pdf טיוטת דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, מאי  2007</ref>
+
טיוטה של דו"ח של [[הוועדה למיסוי ירוק]] משנת 2007 העריכה את העלויות החיצוניות בישראל שנגרמות עקב מכוניות. האומדנים של הוועדה מבוססת על אומדנים של חברת פארטו<ref name = "pareto">פארטו הנדסה בע"מ, השפעות חיצוניות של השימוש בתחבורה, 2006</ref>, ועל אומדן מינימום של עבודתם של שידלובסקי ושראל (2006)<ref>, אלדד שידלובסקי  ומיכאל שראל, "העלויות האמתיות של השימוש בכלי רכב והמדיניות הרצויה", הרבעון הישראלי למיסים, רבעון מס' 126, 2006. העבודה הוצגה בכנס השנתי של [[האגודה הישראלית לכלכלה]] ב-30 במאי 2006.</ref>. לפי אומדן זהיר זה, העלויות החיצוניות של רכבים מסתכמות בכ-6 אחוז מה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]]. הוועדה מעריכה כי תוספת של עלויות גודש תוביל לנתון דומה למומצא האירופאי שעומד על כ 8-10% מהתוצר.<ref name="ecotax">[http://www.mof.gov.il/taxes/docs/misui_yarok.pdf טיוטת דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, מאי  2007</ref>
   −
העלויות של מכוניות מגיעות כאמור לכל הפחות ל-6.04% מהתוצר, שהם כ-13 מיליארד ש"ח (בנתוני תוצר של שנת 2010 שעמד על 217 מיליארד ש"חה). העלויות מתפלגות כדלהלן נכון לשנת 2006, בסוגריים הנתונים במילאירדי ש"ח בחישוב יחסית לתוצר מקומי גולמי 2010:
+
העלויות של מכוניות מגיעות כאמור לכל הפחות ל-6.04% מהתוצר, שהם כ-45 מיליארד ש"ח (בנתוני תוצר של שנת 2010 שעמד על 217 מיליארד דולר או 759 מיליארד ש"ח). העלויות מתפלגות כדלהלן נכון לשנת 2006, בסוגריים הנתונים במיליארדי ש"ח בחישוב יחסית לתוצר מקומי גולמי 2010:  
−
* [[תאונות דרכים]] 0.67 (1.45)
+
* [[תאונות דרכים]] 0.67 (5.07)
−
* [[רעש]] 0.36 (0.78)
+
* [[רעש]] 0.36 (2.73)
−
* [[זיהום אוויר]] 2.08 (4.5)
+
* [[זיהום אוויר]] 2.08 (15.75)
−
* [[שינוי אקלים]] 0.18 (0.39)
+
* [[שינוי אקלים]] 0.18 (1.36)
−
* צפיפות 1.92 (4.16)
+
* צפיפות 1.92 (14.56)
−
* בנייה ותחזוקת כבישים 0.34 (0.73)
+
* בנייה ותחזוקת כבישים 0.34 (2.55)
−
* ערך חניה חופשית 0.49 (1.06)
+
* ערך חניה חופשית 0.49 (3.71)
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/23716"